דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מערך פיוטים לגני הילדים בואו לגני - רפא צרי

צוות בואו לגני ומשרד החינוך

24/05/2016

תקציר המאמר

הפיוט 'רפא צירי' הוא בקשה אישית לרפואה. את הפיוט נהוג לשיר בזמן הקריאה בתורה בשבת, כאשר עולה לתורה אדם חולה או אדם ששב לבית הכנסת לאחר היעדרות ממושכת בשל מחלתו. את הפיוט נשיר בגן כאשר ילד שב לאחר העדרות בשל מחלה, או נשלח לילד או להורה חולים יחד עם ציורים ואיחולי רפואה שלימה. הלחן מושר במסורת הספרדית ירושלמית, אופיו עליז למדי, למרות שמדובר על בקשה לרפואה של החולה וקרוביו. בזמן השירה המנגינה משפיעה על מצב הרוח ומעוררת שמחה ותקווה שנוכל להתרפא במהרה. במערך הפעילות בחרנו להתמקד בתוכן הפיוט ובתשומת לב לחלקי המנגינה.

לתקציר המלא

מילים: ר' רפאל ענתבי

לחן: מסורת ספרד ירושלים

עיבוד: יאיר הראל וניצן פרי

כלים: בנסורי- חליל הודי, תוף כד, ריק, פעמונים, ג'ומבוש, גיטרה אקוסטית.


 



הפיוט כפי שמופיע בדיסק 'בואו לגני'

רפא צירי   ר' רפאל ענתבי ארם צובא – מצרים מאה 19-20
 
לחן: מסורת ספרד ירושלים
 
רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן   כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן 
אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי   וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי 
 
פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים   רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים 
עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ   אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ 
 
אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי   וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי 
בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא   לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה 
 

סיפורו של פיוט
"רפא צירי" פופולארי למדי במסורת הספרדית-ירושלמית המתחדשת. ניתן לשער שהסיבה לכך היא הנושא בו הוא עוסק - בקשה אישית לרפואה, נושא שלא רבים הם הפיוטים העוסקים בו באופן ישיר. את הפיוט נהוג לשיר בזמן הקריאה בתורה בשבת, כאשר עולה לתורה אדם חולה או אדם ששב לבית הכנסת לאחר היעדרות ממושכת בשל מחלתו. (מתוך אתר "הזמנה לפיוט"). 
הפייטן פונה לאל ומכנה אותו "רופא אומן" ומבקש ממנו כי יראה את חולשתו ויתן כח לנפשו. שיפתח את שער הרחמים, יעשה עימו חסד וירחם עליו, ושירצה ויקבל את תפילתו ויחוש - ימהר לעזרתו.
בגן אנו חשות יחד עם ילדי הגן בחסרונם של מי שלא הגיעו לגן ודואגות למי שלא הגיעו בשל מחלה, מתעניינות ושולחות אלבום ציורים בליווי ברכות הילדים לרפואה שלמה ולשיבה לגן בבריאות ובמהרה. נבטא את הדאגה והברכות גם בשיר תפילה לרפואה שלמה.
 
בסוד המנגינה
 הלחן שלו מספרד, שאול מיצירה כלית ספרדית בשם "טריסטה בידה". אופי הלחן נחשב למערבי ביחס לרוב פיוטי המסורת הירושלמית, המושרים בדרך כלל בלחנים ערביים או טורקיים. הדבר נובע בין השאר מהשימוש במקאם עג'ם (המז'ור המערבי), ובעיקר מהתנהגותו השירית, האופיינית יותר למוסיקה מערבית.
 
בצלצלי שמע
האופי של הפיוט עליז למדי, למרות שמדובר על בקשה לרפואה של החולה וקרוביו . בולט  האיזון שבין  הבקשה לרפואה והתקווה שאכן ניתן להתרפא ולקבל אנרגיה של התחדשות (מתוך הלחן העליז והאופטימי) .
 
ניכרת זיקה מהותית בין המילים – תפילה לרפואה ללחן - המהלך המוסיקלי מתחיל ממקום מאוד רך ועדין בצורת דו-שיח בין החליל לגו'מבוש (מעין תפילה שעוד לפני המילים) ומתגבר בצורה הדרגתית,  בדימוי לאדם חולה שמתחזק והולך. כך הפיוט הופך למעין "טקס" קטן שמבקש באמצעות השירה והמוסיקה להזרים אנרגיית חיים בריאה לכל מי שזקוק לה.
 
בואו לגני - בין המילים
נקרא את הפיוט ונספר על תוכנו.
נשוחח על בקשת הפייטן.
נאפשר לילדים לפצח בעצמם מתוך ההקשר, את המילים המורכבות .*
נשים לב לחריזה בהברות הסוגרות בכל בית.
נסמן בצבע זוהר את ההברות הסוגרות המתחרזות בחלק א' בצבע אחד ובחלק ב' בצבע שונה. כך נעשה בכל הבתים.
נאזין לפיוט ונצביע על ההברות הסוגרות שסימנו.
נבצע את הפעילות הקודמת בזוגות. נאזין לפיוט ובכל חלק ילד אחר יצביע על ההברות הסוגרות.
 
* אֵל נֶאֱמָן  – מתאר את היותו של הקב"ה נאמן, המקיים את הבטחותיו לעם ישראל, אנו פוגשים זאת לאורך סיפורי בראשית בהבטחות ה' לאבות ובקיום ההבטחות לאורך הפרשיות ולאורך הזמן. הקב"ה מבטיח והקב"ה מקיים. 
רוֹפֵא אֻמָּן -  הרופא הכי טוב , הכי מאומן , הכי מומחה.
שׁוּר חַלְשִׁי – תראה את חולשתי.
רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים – רם , גבוה ונישא מעל כולם , שוכן במרומים, בשמים, פשוטו כמשמעו.
אֵל חַי – האל הנותן חיים לכולם.
חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי – תמהר להגיש לי את העזרה , את הרפואה.
דְּרוֹר קְרָא – תבשר על  חופש/ דרור/ חרות
לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה - עם ישראל, צאצא של שרה אמנו "הגבירה".


בין הצלילים
נאזין לפיוט ונבחין בשירת המענה.
נסביר לילדים כי בפיוט ישנה חלוקה בה הפייטן שר והקהל עונה.
נשים לב שהקהל חוזר באותה מנגינה בדיוק בחלק א' ובשינוי קל במנגינה בסיום חלק ב' (הקהל מסיים בצלילים יורדים מגבוה לנמוך).
נמציא ביד אחת שתי תנועות.  תנועה  לחלק א' של המנגינה "רפא צירי...",  ותנועה שונה לחלק (ב' "את ראשי...").
נבצע את התנועה שהמצאנו ביד אחת בביצוע הסולן ונחזור על התנועה בשתי הידיים בביצוע הלהקה.  
נשים לב להתאים את התנועות למוסיקה.
נציג בפני הילדים את תמונת החליל ההודי הפותח את הנגינה.  
נוסיף את תמונות האודו והג'ומבוש כשהם מצטרפים לחליל ההודי (נציג את התמונות משמאל לימין כפי שכותבים בשפת המוסיקה).
נזמין את הילדים להציג בפנטומימה את הנגינה  לפי התמונה עליה נצביע
נאזין למוסיקה ונזמין את הילדים להציג נגינה לפי בחירתם, באחד הכלים המלווים במעברים השונים בין הבתים. נשים לב לעצירות הפתאומיות בנגינה. נעצור את הצגת הנגינה כשלהקת הילדים שרה.
נשים לב להבדל בין שירת הסולן בתחילת הפיוט לבין השירה של הסולן והלהקה בבית השלישי. נחשוב מה רוצים לספר לנו על החולה. האם הוא הבריא? איך יודעים? מה קורה במוזיקה שמספר לנו על כך?
נאזין למוזיקה. נשלב את הפעילות בתנועה עם הפעילות בנגינה.
נבחר שלושה סולנים כמספר בתי הפיוט. בכל בית ישיר סולן אחר וקהל ילדי הגן יחזור אחריו. נתחיל לאט ונאיץ יותר ויותר בכל בית. נלווה את השירה בתיפוף גוף.
נכין בובות כפפה. נבחר סולן וקבוצת ילדים שתהיה הלהקה. נאזין לפיוט נשיר ונניע את הבובות לפי המוזיקה- כאשר הסולן שר הוא ירים את הבובה כלפי מעלה ויניע אותה, כאשר הלהקה חוזרת אחריו, נניע את שתי הבובות יחדיו זו לעומת זו.
"נאמץ" את הפיוט ונשיר  אותו לכבוד כל מי שיחזור לגן לאחר שהבריא ממחלתו או עבור כל חולה באשר הוא.
                                                                                                    
מפיחים צבע בפיוטים
נשוחח על תוכנו של הפיוט בקבוצה קטנה.
נאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ביחס לתחושה של חולי וכאב.
נקשיב לסיפורי הילדים, נזדהה עם תחושותיהם.
נציע לילדים לצייר בעקבות הפיוט ובעקבות סיפוריהם האישיים. 
 
מצוות ביקור חולים
נלמד עם הילדים כי הדאגה לחולה הינה מצווה וכיצד עלינו לקיימה



סיפורים לרפואה
ביקור חולים
תלמוד בבלי, נדרים, דף מ' עמוד א'
מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה.
לא נכנסו חכמים לבקרו ,ונכנס רבי עקיבא לבקרו ,
ובשביל שכיבדו את החדר וריבצו לפניו – חיה
אמר לו : רבי, החייתני .