דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

תשובת הפיוט

אלחנן ניר

16/11/2015

תקציר המאמר

אלחנן ניר כותב על סוד הפיוט ועל ההתרחשות החגיגית של שבת שבה חל ראש חודש, כהתרחשות שכוללת בתוכה הפכים.

לתקציר המלא

 

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

 

פיוט הוא סוד. סוד שהרבה מן הנושאים אותו על פיהם כלל אינם יודעים את הלהט העובר בו. את הרעדים החפונים בקפלי מילותיו. את מקומות המסתור שבו. את העיניים הגדולות החבויות ומרצדות בו; את הסוד שבו. נראה שכפי שבעולם הישיבות נהוג משך דורות רבים כי ה'למדנים' מדלגים על קטעי האגדה, הנקראים 'אגדתות', בשל חוסר עניין בסיפורי האגדה, כך עלה בגורל הפיוטים: מדלגים עליהם. לא מכירים אותם. אמנם יש מהם, מעטים, הנאמרים בתפילות, אך רובם עדיין אינם מוכרים ואם הם זוכים, שרים אותם במקומות הצדדיים, בראשית התפילה או בסופה, אבל הם ודאי לא החלק המרכזי.

בימים הנוראים, שכה רבה בהם נוראות הקולות והרעשים, שבים אלינו הפיוטים. הסודות נאחזים בנו בשעת לילה מאוחרת בעת אמירת הסליחות, בהבהוב העין הנעטפת לה אחר עמל יום קשה או שאך זה קמה משנתה; באשמורת הבוקר נהרים בנו מילות האור הללו העולות על גדות ההמשגה והדיבור ויוצאות בבכי או בניגון משותף. בימי ראש השנה ויום הכיפורים רבים הפיוטים, הקהל נאזר בסבלנות, מתמכר מעט לפערים הגדולים שבין האנושי לאלוהי המובלטים בפיוטים, לנוראות הבורא, לריבוי כוחו ושרפיו ולאפסות האדם; פיוט "עוקד ונעקד והמזבח" אצל בני ספרד ו"נתנה תוקף" אצל בני אשכנז הופכים לפתע לעיקר היום וללב ההתרחשות הרוחשת בו.

גם יום ההושענא רבא, שהוא מעין חיתום ונעילה לכל חמישים ואחד הימים (העולים בערכם המספרי - נ"א, ולכן אף דרשו כי שמו של יום זה הוא הושע-נ"א), שהחלו בראש חודש אלול והבאים אל קצם ביום זה מרובה ה'הושענות', שאינן אלא פיוטי-זעקות ליום 'גמר הדין ומסירת הפתקים' כפי שהוא נקרא בספר הזוהר. 

חודש תשרי נפתח השנה, שנת התשס"ח, במעין גוש של שלושה ימים: שני ימי ראש השנה ושבת, כאשר ראשית הגוש היא בעצם ראש חודש, ראש חודש תשרי, ונחתם בשבת שהיא ראש חודש חשוון.  בשבת שבה חל ראש חודש, נהגו יהודי אשכנז (במסורת אלזס) לומר פיוט מיוחד - לך אלים אלפי אלפים.

החיבור של שבת וראש חודש נתפס על ידי הפייטן כהתרחשות חגיגית, מעין ראש השנה שחל בשבת, כהתרחשות שכוללת בתוכה הפכים; את הכיסוי הגדול של ראש חודש יחד עם הגילוי והחשיפה השמורים לשבת. אבל ההפכים הללו מתאחדים בנקודה אחת: נקודת ה"אתה". נקודת הפנייה הישירה אל האלוהים. אין כאן את הפניה המוכרת לנו בגוף שלישי ונסתר, אלא פניה ישירה, נוכחת, הרואה את אותו אחד שהיא פונה אליו, כמו רק הפואטיקה של הפיוט מאפשרת זאת.

הפיוט, הבנוי לפי סדר א"ב (עד האות יו"ד) משולש נמנה על 'פיוטי האופַן', שמקומו בין שני הפסוקים של קדושת היוצר הנכללת בברכה הראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית. קדושת היוצר עוסקת בגדלות האל שאין לה חקר וגבול, בקדושת המלאכים ופעמים גם בעולם הבריאה. בשלב זה, ובסביבת התפילה הזו, מופיע האופַן. האופַן משולב לפני המילים "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים..." הנאמרות בקדושה זו ומכאן גם נגזר שמו. לא רק תוכן האופן ממחיש, כמעט בצורה ויזואלית, את המולת המלאכים ואת התלהבותם, אלא גם המצלול, החרוזים והמקצב של האופַן ממחישים את המולת העליונים. ומי שלא רק יקרא את הפיוט הזה, אלא אף יוציא אותו מפיו, שלכך הרי נוצר הפיוט, יצליח לשמוע את אותה התרחשות עליונה גם על לשונו.

אלחנן ניר

 

אלחנן ניר הוא משורר, עורך מדור הספרות במוסף 'שבת' בעיתון 'מקור ראשון' ומלמד חסידות ומחשבה בישיבת 'שיח'