דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שמע האל - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'שמע האל'

לתקציר המלא

אל הפיוט: מלים, לחן וביצוע

סימן:              שלמה. הפייטן הצפין שמו גם בטור החותם את השיר, במילים הסתומות לכאורה 'בכי"ץ' ו'חזמ"ק'; ומסתבר כי אין אלה אלא מילות שמו על פי צופן 'אתב"ש', לפיו מוחלפת האות אל"ף באות תי"ו, האות בי"ת באות שי"ן, וכן הלאה. ולפי זה, 'בכי"ץ' פירושו 'שלמה', וחזמ"ק פירושו סעיד.

מבנה וחריזה:  שיר שווה-חרוז. החרוז '-לָה' מבריח את סופי כל טורי השיר, ונוסף גם ב'דלת' [=הצלע הראשונה מתוך שתיים בטור], לשם 'תפארת הפתיחה'.

 

משקל:          משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן, והמשיך לשמש את משוררי תימן עוד מאות בשנים, גם בתקופות שכבר יצא משימוש כמעט לגמרי במרכזים פייטניים אחרים. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. במקרה שלפנינו מכונה דגם המשקל 'המרובה', והוא אחד מדגמי המשקלים הנפוצים ביותר בשירת ספרד; הוא מורכב משני עמודי 'מְפֹעָלִים' [=יתד ושתי תנועות] ועמוד 'פְּעוּלִים' [=יתד ותנועה] בכל צלע, כך:

U- -  -/U -  -   - / U-  - U-    -  - / U- -  -/U-  -

לְפָ-נֶי-ךָ אֲנִי נֶחְ-שָׁב כְּאַ-יִן יְתוּשׁ קָ-טָן קְדָ-מַ-נִי תְּחִ-לָּה

U-     -  -/  U- -   -/   U- - U- -   -/  U- -  - / U-   -

מְאֹד חָ-רַד לְבָ-בִי גַם  וְחָ-לָה בְּגָ-לוּ-תִי אֲנִי אֻ-מָּה שְׁפָ-לָה