דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שמו מפארים - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'שמו מפארים'

לתקציר המלא

מבנה הפיוט מורכב מאוד ודרכי אמירתו במנהגי אשכנז מסבכות את מבנהו עוד יותר. במקורו, הוא עשוי בתבנית המכונה 'קִיקְלָר'. התבנית, שמקור כינויה בשפה היוונית (קיקלוס – מעגל), מבוססת על מחרוזות משולשות (תלת-טוריות), המסודרות בסדר אקרוסטיכוני כלשהו (בדרך כלל – אקרוסטיכון אלף-בית); אלא שהללו נקטעות מדי שלוש מחרוזות, לטובת אמירת מחרוזת משולשת (תלת-טורית) אחרת, המנותקת מרצף השרשור הרגיל של הפיוט, ובנויה לפי עקרון שונה, כשכל אחת מהן נחתמת במילה 'קדוש' (המכינה לאמירת ה'קדושה', ונועדה כנראה למענה-הקהל על דברי החזן והמקהלה). לעתים המחרוזת החריגה קבועה, ומתפקדת כמעין 'פזמון חוזר' (ומכאן אופיה המעגלי של התבנית), אך לעתים היא מתחלפת; בפיוט שלפנינו, התחלופה המקורית מופלגת ביותר ומגיעה לשבע (!) פעמים.

ואולם, המעיין בפיוט כפי שהוא מודפס במחזורים בימינו, לא ימצא כמעט דבר מכל הנאמר לעיל; לפנינו לכאורה רק שבע מחרוזות, שאין בהן אקרוסטיכון אלף-ביתי כלל, ואף לא קטיעה פתאומית של מבנה אחד והחלפתו באחר. ואכן, מתברר ששבע המחרוזות המשמשות כיום בפינו אינן אלא המחרוזות ה'קוטעות' בלבד – בעוד שעיקר הפיוט, האוחז עשרים ואחת מחרוזות (כמניין אותיות האלף-בית, חסר אות אחת, לשם החלוקה המשולשת) – שאמורות היו להיקטע לטובת המחרוזות 'שלנו' – שוב אינו נאמר. כך הפכו הפזמונות-החוזרים למעין 'כותרות' של הפיוט, והללו שרדו גם כשהפיוט עצמו חדל מלהיאמר; תופעה זו מוכרת גם בפיוטים דומים לו מאשכנז של ימי הביניים.