דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שיר מעין אזורי

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

שיר סטרופי הדומה במבנהו לשיר האזור, ומכאן נגזר שמו. נפוץ בפיוט הספרדי ובשלוחותיו. השיר מוגדר על פי מבנהו. הוא מורכב ממחרוזות סימטריות בהיקפן ובדרכי חריזתן. טוריה של כל מחרוזת חורזים זה עם זה בחרוז אחד או שניים, המתחלפים ממחרוזת למחרוזת. יוצאי דופן הם הטורים האחרונים של כל המחרוזות, שלהם חרוז אחד קבוע, השונה מחרוזי המחרוזות.

 

על פי רוב בראש השיר באה מחרוזת פתיחה, החורזת בחרוז הקבוע של השיר, וטורה האחרון הוא בדרך כלל סיומת מקראית, החוזרת ומופיעה כרפרין אחרי הטור האחרון של כל מחרוזת ומתחרז עמו.

 

לשילוב זה של הרפרין בשיר המעין אזורי נודעת חשיבות רבה. הוא עונה על צורך בולט של קהל המתפללים, שקודם לכן לא נמצא לו מענה הולם. שהרי השימוש ברפרינים לא היה אפשרי בשירים שנכתבו על פי התבניות הקלאסיות של שירי החול ואפילו בשיר האזור היה קשה לשלבו - המדריך לא כל כך התאים לכך. השיר המעין אזורי איפשר אפוא לקהל המתפללים להצטרף אל החזן המשמיע את הפיוט ולענות לו בהשמעת הרפרין אחרי כל מחרוזת.

 

בדרך כלל השיר המעין אזורי שקול במשקל הברתי- דקדוקי. כלומר, כל אחד מטורי השיר מכיל מספר מסוים של הברות דקדוקיות. מספר ההברות משתנה משיר לשיר לפי בחירת הפייטן ולפי צרכיו.

 

ראשיתה של תבנית השיר המעין אזורי מצויה בפיוטיו של רב סעדיה גאון, והמשך עיצובה וגיבושה בספרד בשירי יוסף אבן אביתור ויצחק אבן מר שאול. גם שמואל הנגיד תרם את חלקו לגיבוש התבנית, אך השיר המעין אזורי תפס מקום מרכזי בפיוט הספרדי בזכותו של שלמה אבן גבירול, שכתב פיוטים רבים בתבנית זו, וגם רבים מן הפיוטים שנכתבו אחריו מושתתים עליה.

 

לדוגמה, הגאולה של שלמה אבן גבירול, "שנותינו ספו בדלות ובקלות", ופיוטו של יהודה הלוי, "מי כמוך עמוקות גולה".