דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שירת ההגדה

אלישבע הכהן

16/11/2015

תקציר המאמר

האם ההגדה של פסח היא שירה? מה מקורם של הפיוטים שבסוף ההגדה? ד"ר אלישבע הכהן עם התשובות

לתקציר המלא

 

למרות שעל פי התכונות הקובעות טקסט ספרותי כטקסט שירי - עיקר ההגדה איננו שירה, בכל זאת, ההגדה מוקפת במסגרת שירית. כך, בראשית ליל הסדר ובסופו - לפני אמירת ההגדה ולאחריה - שומעות אוזנינו דברי שיר ופיוט.

 כשאנו נזכרים בהגדה של פסח, נדמה לנו שכולה שירה - שהרי אנו מזמרים אותה ברוב יופי והדר כבר מאות בשנים. הייתכן שאיננה שירה?

בהגדה של פסח שזורים לעתים קטעי שיר, ולשון הפרוזה שבה, בחלקה היא נשגבת ומתקרבת מעט אל המהות השירית. למרות שעל פי התכונות הקובעות טקסט ספרותי כטקסט שירי - עיקר ההגדה איננו שירה. בכל זאת, ההגדה מוקפת במסגרת שירית. כך, בראשית ליל הסדר ובסופו - לפני אמירת ההגדה ולאחריה - שומעות אוזנינו דברי שיר ופיוט.

 

שירת ההגדה
מתוך הגדה של פסח, בגדד, 1883
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביבשירת ההגדה

ליל הסדר נפתח בשיר קצר, פשוט במיוחד, שתפקידו להעמיד את מבנה ליל הסדר ואת סימניו. השיר מחורז ואף שקול. מקצב השיר נוצר מכוח העובדה שבכל צלעית מופיעות בקביעות שתי תיבות (=מלים) הכוללות מספר שווה ותואם של הברות:

קדש           ורחץ

כרפס          יחץ

מגיד           רחצה

מוציא          מצה

מרור           כורך

שלחן          עורך

צפון            ברך

הלל            נרצה

 
 קדש ורחץ / ספרד- ירושלים / משה נר גאון

 

פיוטים בסוף ההגדה

כידוע, ליל הסדר גם מסתיים בשירה. לפי המנהג האשכנזי, לאחר אמירת ההגדה מופיעה חטיבה הכוללת דברי פיוט בלבד. היא מכונה "נרצה" ובה שבעה שירים: חסל סידור פסח; אז רוב נסים (קרב יום); אומץ גבורותיך; כי לו נאה; אדיר הוא; אחד מי יודע; וחד גדיא. כפי הנראה, הופעת קובץ שירים זה לאחר ההגדה ולא בתוכה, קשורה לתפיסה שההגדה כמוה כתפילה, ולסייג העתיק לפיו נזהרו שלא לומר פיוטים בתוך התפילה מחשש הפסק.

הפיוטים הללו לא נתחברו במיוחד עבור ליל הסדר, אלא לוקטו ממקורות שונים כדי להוסיף שירה על ההלל. עד המאה ה-12 לא נהגו לומר פיוטים אלה בליל הסדר, וכך אין הם מצויים לא בכתבי הגאונים, לא בסדר רש"י ואף לא במנהגים המוקדמים של ספרד ותימן.

קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה

אנו יודעים למשל כי הפיוט "אז רוב נסים" נתחבר בלא זיקה כלשהי לפסח, אלא כחלק מתוך מערכת פיוטים לשבת, שהוקדשה לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום. הפיוט התגלגל לאשכנז ולסביבותיה, שם בחרו לומר אותו בליל הסדר, וכך חדר להגדות אשכנז ואיטליה ולמחזור רומניא.

המעניין הוא שבמשך מאות שנים היה פיוט זה הפיוט היחיד הידוע של יניי - פייטן ארץ ישראלי, איש המאה הששית בקירוב. רק עם גילוי הגניזה הקהירית נחשפו יצירותיו הרבות של יניי, והתברר כי מבין כל חיבורי התקופה הביזנטית בארץ ישראל, חיבורו של יני הוא השלישי בגודלו, אחרי התלמוד הירושלמי והמדרשים.

שירת ההגדה
מתוך הגדה של פסח, גרמניה, 1938
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

במאה ה-19 זיהה החוקר יום-טוב צונץ את חתימת שמו של יניי במערכת פיוטים הפותחת במלים: "ויהי בחצי הלילה". מערכת זו כוללת בהמשכה את הפיוט "אז רוב נסים", וכך התברר כי פיוט מפורסם זה הוא רק חלק מתוך קומפוזיציה שלמה, מערכת פיוטים גדולה, שבה יניי משרטט את מפלת פרעה במכת בכורות בחצי הלילה, את בהלת המצרים, ואת יד ה' וגאולתו המתגלות בעולם.

הפיוט "אז רוב נסים", הבנוי על פי סדר הא"ב, הוא השביעי בתוך המערכת כולה. בפיוט זה הפייטן מונה, בעקבות מדרשי חז"ל, את שפע הנסים שנעשו לישראל בחצי הלילה - אברהם אבינו ניצח את המלכים בלילה, יעקב נאבק עם המלאך וגבר עליו בלילה, סיסרא נוצח בלילה וכו'. כך מונה הפייטן אחד לאחד את הנסים שנעשו בלילה לפי סדרם, עד שהוא מגיע לנס פורים, שאף הוא נעשה בלילה, כשנדדה שנת המלך אחשוורוש. אין פלא שהפיוט נבחר לקשט את סוף ההגדה בשעה של חצות הלילה.

הפיוט הארוך נאמר בדרך כלל בניגון של ההגדה ורק כשמגיעים לבית האחרון – 'קרב יום' - מתחילה השירה הקצבית. לבית האחרון הזה יש לא מעט לחנים והוא מושר בעצם כפיוט עצמאי – קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה.

 

 

קרב יום (ויהי בחצי הלילה) / חסידות / שולי נתן

ד"ר אלישבע הכהן היא מרצה וחוקרת שירת ימי הביניים