דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שימו לב על הנשמה

אהוד בנאי

16/11/2015

תקציר המאמר

אהוד בנאי מביא זכרונות ילדות מהפיוט, ומספר על היחס המיוחד שיש לו לפיוט הזה, עמו השכים סבו לסליחות.

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

השמש פותח את בית הכנסת, קוצ'ין, הודו,1984

צילום באדיבות תאן ווין, ארה"ב ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

 

כשהייתי נער סיפרתי לאבא שלי שיש לי זיכרון עמום, ספק חלום, איך שפעם ישנתי בבית של סבא וסבתא, ומתוך שינה,לפנות בקר, שמעתי, או שהיה נדמה לי שאני שומע, קול שירה מהרחוב, והתעוררתי לרגע וראיתי איך סבא מאיר מתעורר, ניגש לחלון ושר משהו. ואבא שלי אמר: ודאי, זה לא חלום, כך השמש של בית הכנסת היה מעיר את סבא לסליחות. הוא היה עומד תחת חלונו ושר:

עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה

נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה

לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ

לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר

וסבא היה מתעורר, ניגש לחלון, ועונה לו:

יִמְצָא אוֹתָהּ מְקֻשֶׁטֶת

בְּטַלִית וּבְטוֹטֶפֶת

כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻדֶשֶׁת

תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

ומאז הסיפור של אבא שלי יש לי יחס מיוחד מאוד אל הפיוט המיוחד הזה, שברבות השנים למדתי שיש לו עוד בתים, ושהוא מתחיל במשפט הנפלא: "שימו לב אל הנשמה", או לפי נוסח אחר: "שימו לב על הנשמה", ויש אורות גדולים במילים שלו, ושיש לו פזמון נפלא לא פחות: "אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר", ושהוא נכתב על ידי שמעיה, שככל הנראה חי במאה השתים עשרה, ושיש לו, חוץ מהלחן הפרסי שסבי היה שר, עוד לחן עמוק ופותח לבבות שמיוחס לרבי נחמן מברסלב, ואני נוהג לשיר אותו פה ושם, בלחן שלמדתי מאבא ובלחן הברסלבי.

הייתי רוצה להביא כאן משהו מהגמרא שקשור לפיוט הזה, ובעיקר לאותו החלק המתחיל במילים: "עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה, נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה..."

וכך אומרת הגמרא במסכת נידה (ל ע"ב) על העובר שנמצא במעי אמו:

נר דלוק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו,שנאמר (איוב כט, ג): "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ", ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא... ומלמדין אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה...

עד כאן לשון הגמרא.

מתוך 'הלל והודאות', איטליה, 1767, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

הביטוי "חלום באספמיה" משמש היום לצורך פסילת רעיון או חזון שנראה כמו חלום חסר סיכוי, אבל כאן הוא משמש הוכחה לכך שאין מה להתפלא על כך שנשמת העובר רואה מקצה העולם ועד קצהו, כי זה כמו אדם שישן שנת לילה במקום מסוים, נניח בבת ים, וחולם שהוא נמצא באספמיה, היא ספרד, שנחשבה בימי הגמרא לקצה העולם, וזאת כי נשמת האדם משתחררת כשהאדם ישן, אמנם תודה לאל שומרת על קשר, אבל ממריאה למחוזות חפץ אחרים, ושבה אל הגוף בבקר כשהאדם מתעורר.

וכך אני למשל, בלילה שעבר, חלמתי שאני נמצא בלונדון עם שני חברים טובים שלי מבית הספר התיכון, שאיתם אני בקשר עד היום, והיה לנו נחמד, וידענו שיש לנו שם רק לילה אחד, ושמחר חוזרים הביתה, כמו בטיול שנתי של יום אחד, ודין וחשבון מפעלי לא נתתי ליוצר ערב ובקר אבל הגעגוע אל המרחב הפתוח של החלום נשאר עד לעצם הרגע הזה בו אני כותב את המילים האלו.

אהוד בנאי

 

 צילום באדיבות אלישע איזנברג, צפת, ערב ל"ג בעומר

אהוד בנאי הוא יוצר, מלחין וזמר

http://www.ehudbanai.co.il/