דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שחר אבקשך - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'שחר אבקשך'

לתקציר המלא

אל המילים, לחן וביצוע

שלמה – "שַׁחַר... לִפְנֵי... מַה זֶּה... הִנֵּה...".

סימן:

שיר שווה-חרוז; החרוז '-בִּי' מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר: "עַרְבִּי" / "לִבִּי" / "קִרְבִּי" / "אֱלֹהַּ בִּי".

אותו חרוז נוסף גם ב'דלת' [=הצלע הראשונה] של הטור הראשון לתפארת הפתיחה – "וּמִשְׂגַּבִּי" - ועל פי המקובל בשירת ספרד של אותה תקופה, אין החרוז מופיע עוד ב'דלתות' נוספות לאורך השיר.

מבנה וחריזה:

משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. במקרה שלפנינו שקול השיר בדגם הכמותי הקלאסי המכונה 'המתפשט', כפי שעולה מניתוח חלוקת טורי השיר ליתדות ותנועות. כך למשל בטור השלישי:

משקל:

 

–   –    U–  –  –  –  –  U–   –   –

–    –  U–   –  – –  –  U– – –

לַעְ-שׂוֹת וּמַה כֹּ-חַ רוּ-חִי בְּתוֹךְ קִרְ-בִּי

מַה זֶּה אֲשֶׁר יוּ-כַל הַ-לֵּב וְהַ-לָּ-שׁוֹן