דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שחי לאל - בשולי הפיוט

יונדב קפלון

16/11/2015

תקציר המאמר

המשורר יונדב קפלון כותב על הפער הנצחי שבין הנשמה והגוף ועל מכאובה של הנשמה, ה"יחידה חכמה" הנאלצת לשאת עליה  "גויה נאלמה".

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

 

 

חֲסִין יִשָּׂא שְׁחָקִים עַל זְרוֹעוֹ

כְּמוֹ תִּשְׂאִי גְוִיָּה נֶאֱלָמָה

 

   מי יודע למה נושאת הנשמה על עצמה "גְוִיָּה נאלמה"?

   מה יוצא לה מזה – חוץ ממשקולת שלשלאות חורקת הנגררת לה בעקֵבה...

   מדוע נגזר עליה להתמודד, מבוקר עד ליל ומלילה ועד בוקר, עם חשקיו ועם עצבונו של הגוף המקנא, הסומא לאור פני המלך, והחֵרֵש לקולו העמוק.

   אם נדמיין את "היחידה החכמה", אשר אמנם "לא שָׂם דמותה באדמה", איך היא כרוכה ונעלמה בין קפלי מלבושים לאין-חקר של "גויה נאלמה", אנו עשויים לחוש בדכדוך העולה מן הכתובים בראשית ו, ו-ז וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם.

   כמה היגיון מצוי ברוגזם של המלאכים תלמוד בבלי, שבת פח ע"ב "מה לילוד אשה בינינו?! ה' אדוננו, תנה הודך על השמיים!"...

   נסיונות כנים נעשו במרוצת הדורות לדובב את הַגֵּו ולשמוע ממנו, בגוף ראשון: מה עובר עליך בתוּר חדר-השינה והמטבח של "הטהורה והתמה", זו נציגת-אלוה עלי אדמות?

כל אלה העלו כמובן חרס.

מדי פעם עשוי איש משורר לתהות לנוכח גופו המוזר, השח אט-אט לשוב אל עפריו: איך אתה סובל את הסבל הזה שלה? האם צחוקה המפעים או בכי-התמיד שלה הם אלה שבגללם אתה נבוך, מתחטא, עולה לפעמים על גדותיך או מבקש את נפשך למות?

אך הגוף כמובן שאינו עונה... וכי מלים יש לו? או זמן של ממש? יש שיברח, אשם, מן המגע הלוהב שלה אל זרועות הסיגוף והתענית, ויש שינסה להטביע את אלמו ביין.

רבי שלמה אבן גבירול – שבעצמו היה איש מכאובות וידוע-חולי – ידע משהו על התהום הבלתי-ניתנת לגישור בין כל-נשמה לבין הגוף האובד בחסרונו. בַּשׁוּרה האלמותית "חסין ישא שחקים על זרועו" מעמיד הפייטן מודל לחיקוי, מודל-מנחם בעצם קיומו: הנה, ראי-נא נשמה: גם הבורא, כמוך, "סובל כל עלמין", ונושא שחקים ומלואם על זרועו. גם את יכולה.

וגם את תפיקי מנכונותך לכרוך סביב עצמך "גְוִיָּה נֶאֱלָמָה" את מה שהוא, כביכול, מפיק: סימנים ורמזים להיוודע, ולו-לרגעים, מי זה מתחבא שם עמוק מאחורֵי, עמוק בפנים...

 

יונדב קפלון

ירושלים, חשון תשס"ח

 יונדב קפלון הוא משורר                                          

 

מתוך 'ספר עברונות' - קובץ בענייני הלוח העברי - נכתב וצויר על ידי פנחס בן אברהם הלוי,

הלברשטאט, התע"ו-תקי"ח (1757-1716) באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי