דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שואף כמו עבד - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'שואף כמו עבד'

לתקציר המלא

אל הפיוט: מלים, לחן וביצוע

ייעוד מקורי:         רשות ל'נשמת כל חי' (כפי שעולה מראשית הטור האחרון: "נִשְׁמַת מְיַחֲלֶיךָ / תָּעִיד עֲלֵי לִבִּי") – תפילה הנאמרת בחתימת פסוקי דזמרא של שחרית בשבתות ובימים טובים.

סימן:                  שלמה.

מבנה וחריזה:     שיר שווה-חרוז, בתבנית קלאסית; החרוז '-בוֹ' מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר, ונוסף גם ב'דלת' [=הצלע הראשונה] של הטור הראשון לתפארת הפתיחה.

משקל:           משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. במקרה שלפנינו מכונה דגם המשקל 'המתפשט', והוא מורכב רצף של יתדות ותנועות בסדר הבא: שתי תנועות, יתד, ארבעה תנועות, יתד ושתי תנועות. רצף זה יוצר שני עמודי 'מִתְפַּעֲלִים' [=שתי תנועות ויתד] ושני עמודי 'נִפְעָל' [=שתי תנועות] לסירוגין בכל טור. כך:

 

-   -   U- / -    -/   -    -  U- / -  - -  -  U-/    -   -/  -   -  U- / -  -

לוּ-לֵי אֲמִי- רָתְ-ךָ   שׁוּ-בוּ וְאָ-  שׁוּ-בָה הָ-יָה כְּרַב  חוֹ-בֵל נִכְ-נַע בְּמַ -צָּ-בוֹ