דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

שאינו יודע לשאול: מדריך נבוכים לפיוטי פסח

חנה פתיה

16/11/2015

תקציר המאמר

חג הפסח הוא אחד מהחגים המפוייטים ביותר בלוח השנה  - מפיוטי ההגדה דרך פיוטי טל, משירת ההלל לשירת הים. חנה פתיה לוקחת אתכם לסיור מודרך גדוש בהקלטות ובסרטונים, הרחק מעבר לאחד מי יודע

לתקציר המלא

 חג הפסח מזמן לנו שפע של פיוטים מסוגים שונים. לא רק ליל הסדר וההגדה אלא גם חודש ניסן עצמו, שלו נתחברו שירים בפני עצמם, ושביעי של פסח, וכמובן שירים המיועדים לשלושת הרגלים, וההלל, ותיקון הטל... ללא ספק אחד מן החגים המפוייטים ביותר.

הנה סיור מודרך בין 'תחנות הפיוט' של פסח וניסן:

ראשונים לכל הם כמובן פיוטי ההגדה, בין אם מדובר בפיוטים ממש ובין אם מדובר בקטעים מתוך ההגדה שנתייחדה להם שירה משותפת, שהפכה אותם לקטעי שיר.

שאינו יודע לשאול-הא 100
מתוך סידור מנהג אשכנז, גרמניה, 1300
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב
 

כך למשל, מה נשתנה, עבדים היינו, והיא שעמדה, והא לחמא עניא אינם פיוטים בהגדרה המקובלת של המילה, אלא קטעי מדרש ומשנה. אז למה בכל זאת הם מצטלצלים לנו כפיוטים? הסיבה נעוצה כנראה בשני גורמים - הטקסיות המיוחדת המתלווה אליהם והלחן המיוחד שלהם, השונה בחלק מהמקרים מהנוסח הרגיל של ההגדה. אגב, במקרה של הא לחמא עניא ועבדים היינו, מדובר כנראה בלחנים חדשים למדי, אותם לחנים שכל ילד ישראלי לומד בגן הילדים אבל לא נמצא אותם בהקלטות המסורתיות של ההגדה.

 

 
והיא שעמדה / אשכנז / אריה גראב


פיוטי ההגדה

אז מה הם בכל זאת "פיוטי" ההגדה? תלוי את מי שואלים, או יותר נכון, השאלה היא אם אתם מחזיקים בידכם הגדה אשכנזית או ספרדית.

שאינו יודע לשאול-חד גדיא
מתוך חד גדיא, אל. ליסיצקי, רוסיה, 1919
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

בסוף ההגדה האשכנזית מופיעה קבוצה של שבעה פיוטים – חמשת הראשונים שבהם (ויהי בחצי הלילה [שמוכר יותר בשמו של הבית האחרון שלו – קרב יום], אומץ גבורותיך, כי לו נאה, חסל סידור פסח, אדיר הוא) נתווספו להגדה כנראה אחרי המאה ה-12, על אף שחלקם הם קדומים מאד. השניים האחרונים מבין השבעה – הלא הם אחד מי יודע וחד גדיא – הם המאוחרים ביותר ונתווספו להגדה רק אחרי המאה ה-15. מקורם כנראה בשירי עם לא יהודיים, וכנראה שולבו בהגדה לשם שעשוע ועניין לילדים. במאתיים השנים האחרונות חלחלו שני הפיוטים הללו גם למנהגים הספרדיים, ובארץ הפכו לחלק בלתי נפרד משירי הפסח וההגדה. מעניין לציין שהקהילות הספרדיות לא רק שאימצו להן את חד גדיא אלא שחלקן נוהגות לשיר אותו לא בשפתו הארמית אלא בניב של הקהילה, כמו שתוכלו לראות בסרטונים שכאן.

 

 

שאינו יודע לשאול-אמונים ערכו שבח 

מתוך הגדה של פסח, עירק, 1883
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

עוד פיוטי הגדה שחשוב להזכיר הם שני פיוטים קדומים ביותר: האחד הוא 'דיינו', פיוט ידוע וקיים בכל המנהגים, שמופיע כבר בהגדה של ר' סעדיה גאון (מאה תשיעית-עשירית). השני הוא הפיוט הקדום ביותר המופיע בהגדה - 'אתה גאלת' - שנתחבר כנראה עוד בימי הגאונים הראשונים (מאה שביעית-שמינית). זהו פיוט הבנוי על פי סדר הא"ב ופורש את סיפור שעבוד בני ישראל במצרים וגאולתם. הפיוט הזה נשתמר רק במנהג בגדד ותימן.

הפיוט האחרון שנתווסף להגדה, סביב המאה ה-15 או ה-16,  הוא הפיוט 'אמונים ערכו שבח', שמופיע ברוב ההגדות הספרדיות.

 
 אמונים ערכו שבח / לוב / ויקטור בובליל

שלושת הפיוטים האלו – דיינו, אתה גאלת ואמונים ערכו שבח - משולבים בתוך ההגדה עצמה ומושרים במהלך קריאתה, שלא כמו שאר הפיוטים שהזכרנו, אותם שרים בעצם בסופו של ליל הסדר, אחרי סיום ההגדה, הסעודה, ברכת המזון ואמירת ההלל.

מבין כל הפיוטים של סוף ליל הסדר נודע ל'חסל סידור פסח כהלכתו' תפקיד מיוחד – הוא מסמן בעצם את סיומו של ליל הסדר (במנהגים האשכנזיים). כשמו כן הוא (חסל במשמעו הארמי של המילה – כלומר הסתיים, ולא במשמעותו העברית הנפוצה של הושמד וחוסל...)

 

חסל סידור פסח / חסידות ברסלב / אברומי מושקוביץ

ואכן, השירה של הפיוט הזה, שלאחריו נוהגים בדרך כלל לפרוץ בשירת – 'לשנה הבאה בירושלים', מלוּוה בדרך כלל בתחושה שהנה, תם לו ליל הסדר ועכשיו אפשר להתחיל להתפרע קצת עם הפיוטים האחרים – קרב יום, אחד מי יודע, חד גדיא, וכל השאר...


 


שירת ה'הלל'

שאינו יודע לשאול-בצאת ישראל
מתוך הגדה של פסח, וינה, 1929
באדיבות בית הספרים הלאומי והאונברסיטאי

אחד מחלקיו של חג הפסח הוא ה'הלל' (קובץ מזמורי תהלים הנאמרים ומושרים בחגים ובראש חודש). להלל יש 'סימן' משלו בליל הסדר, לקראת סופו (קדש ורחץ... הלל נרצה). מבין כל קטעי ההלל, הידוע ביותר בהקשר של חג הפסח הוא 'בצאת ישראל ממצרים', מזמור תהלים שהקהילות הספרדיות אומרות אותו גם בתפילת ערבית של חג הפסח.

 

בצאת ישראל / ספרדים – תורכיה / משה ויטל

את ההלל אומרים בשירה, בשלל לחנים שונים מעתיקים ומסורתיים ועד כל מיני הלבשות 'מודרניות' ולחנים שונים של הרב קרליבך. כמעט לכל קטע ב'הלל' יש כמה וכמה לחנים, מלחנים עולצים ומקפיצים ועד לניגוני דבקות ותחנונים.

 

מן המיצר / אשכנז / מוסא ברלין ובחורי ישיבה

 

תפילת הטל

שאינו יודע לשאול-בצאת ישראל 

מתוך ספר תפילת כל המועדים, תימן, 1937
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

הזדמנות נוספת לשירה אנו מקבלים מיד למחרת ליל הסדר, כאשר אומרים בתפילה את 'תיקון הטל' – קטעי תפילה ופיוטים שמציינים את המעבר מהחורף אל הקיץ, מעבר שמתבטא בכך שבמקום להתפלל על הגשמים ולומר בתפילה 'משיב הרוח ומוריד הגשם', מתחילים לומר 'מוריד הטל'. ושוב אנו מוצאים הבדל בין מנהגי האשכנזים לספרדים. הספרדים שרים, בלחנים המשתנים מקהילה לקהילה, כמה פיוטים יפהפיים של ר' שלמה אבן גבירול – 'שזופת שמש' ו'לשוני כוננת',

 

לשוני כוננת / ישראל / אסתי קינן עופרי

ואילו האשכנזים שרים פיוט קדום של ר' אלעזר הקליר – טל תן לרצות ארצך.

 

(טל תן לרצות / חסידות ברסלב / ר' דוד רפאל בן עמי (פיינשיל

שני פיוטי הטל האלו – שזופת שמש וטל תן, זכו ללחנים חדשים ממש בשנים האחרונות.

 


 שירת הים

הגענו לשביעי של פסח, היום החותם את חג הפסח - שתחילתו בליל הסדר (ראשון של פסח) והמשכו בימי חול המועד. ביום זה, על פי המסורת, התרחשה בפועל קריעת ים סוף ואז שרו משה ובני ישראל את שירת הים. לזכר זה נוהגים בשביעי של פסח לקרוא בתורה את שירת הים, אולי הפיוט הראשון בהיסטוריה.

 

שירת הים / ספרד מערב – פורטוגזים, צרפת – בורדו / אדולף עטיה

סביב שירת הים נתחברו עשרות ומאות פיוטים במהלך הדורות. את חלקם נוהגים לשיר בבית הכנסת לפני שמתחילים לקרוא את שירת הים, על מנת לשוות למעמד נופך חגיגי. נזכיר כמה מהם – יום ליבשה של ר' יהודה הלוי, המופיע בכמה מן הקהילות הספרדיות, מלכי מקדם של ר' דוד חסין, המושר בקרב יהודי מרוקו ואשיר לאל גאה גאה במסורת יהודי בבל. 

 


שירת ניסן

שאינו יודע לשאול-מלך גואל
מתוך מנחה וערבית של שבת, עירק, 1886
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב 

השירה לכבוד חג הפסח מתחילה בעצם עוד מראשית חודש ניסן, שנחשב לחודש הגאולה, כמאמר חז"ל - בניסן נגאלו בניסן עתידים להיגאל. נראה כי כל כמיהת הדורות וכיסופיהם מתנקזים אל ניסן ואל פסח. אלפי פיוטים שנכתבו במהלך הדורות, המבקשים גאולה, מוצאים בחודש הזה את מקומם הטבעי. 

ליהודי מצרים יש מנהג מיוחד במינו - לקיים בראש חודש ניסן את טקס ה"תאווחיד" (הייחוד) – סדר המורכב מפיוטים בעברית וערבית, קריאת פסוקים מהתורה המדברים ביציאת מצרים, אמירת מזמורי הודיה מתהלים, תפילות והדלקת נרות.

יהודי בבל מקבלים את חודש ניסן בשני פיוטים של רבני בגדד 'מלך גואל ומושיע' של ר' משה חוצין (המאה ה-18) ו'נכון לבו' של ר' נסים מצליח (מאה 18-19), וגם מוסיפים שיר של ר' ישראל נג'ארה - ירום ונישא - שבמרכזו דמותו של המשיח.

 


נושא מרכזי אחר בפיוטי פסח הוא – עשרת המכות, המככבות בלא מעט פיוטים. כזה הוא למשל 'לצור גואלנו' של ר' דוד חסין (מרוקו, המאה ה-18).

ימי חול המועד הפכו בשנים האחרונות לימים של התכנסויות ואירועי פיוט, שם ניתנת ההזדמנות לפייט מפיוטי ניסן, כמו למשל 'יחיד נורא' של המשורר החלאבי ר' רפאל ענתבי, 'אל חביבי' של אשר מזרחי ורחמים עמר, ו'אל בידו' בלחן אורפלי-תורכי.

אל חביבי / ספרד ירושלים / שיגא / משה חבושה

עוד תחנת שירה בחודש ניסן היא 'שבת הגדול', היא השבת הסמוכה לפסח, שלה נתייחדו מנהגים משלה. לשבת הזו נתחברו פיוטים רבים במהלך הדורות, רובם פיוטים החורזים ומפייטים את דיני פסח והלכותיו, כהכנה לחג. 'חסל סידור פסח' למשל, הוא הבית האחרון של פיוט ארוך העוסק בהלכות פסח שנכתב במקורו עבור שבת הגדול. באתר קיים פיוט אחד לשבת הגדול, ממסורת יהודי בבל - 'שבת זה שבת הגדול'.

 
שלושת הרגלים
חג הפסח הוא כידוע אחד משלושת הרגלים, שלהם פיוטים משל עצמם. באופן טבעי הנושא המרכזי בפיוטים אלו הוא העלייה לרגל והשאיפה לחידוש ימינו כקדם וכינונו מחדש של בית המקדש. הפיוטים האלו מושרים בכל שלושת הרגלים – פסח שבועות וסוכות. כזה הוא למשל 'מעוזי' החאלבי של ר' רפאל ענתבי או 'חביבי יה חביבי' – שירם הידוע של צמד היוצרים אשר מזרחי ורחמים עמר. בחלק מקהילות אשכנז שרים את הפיוט יה אלי וגואלי, שזכה לאחרונה לגאולה משלו בעיבוד ובביצוע יפים ביותר של ניצן-חן רזאל.

 

שיר השירים ופרקי אבות

ישאינו יודע לשאול-שיר השירים
שיר השירים, גרמניה, 1932
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב 

ונחתום בתחנה אחרונה, לא ממש פיוטית אמנם, אבל באוירה פיוטית. מנהג נוסף הקשור בחג הפסח הוא מנהגן של הקהילות הספרדיות לקרוא בשבתות שבין חג הפסח ובין חג השבועות – התקופה הידועה גם בשם 'ספירת העומר' את שיר השירים (בליל שבת) ואת פרקי אבות (בשבת בבוקר). בקהילות האשכנזיות נוהגים להתחיל לקרוא פרקי אבות בשבת הראשונה שאחרי פסח עד לפני ראש השנה. גם כאן, לכל קהילה וקהילה נוסח וניגון משלה. שיר השירים כידוע, שימש השראה לאלפי פיוטים במהלך הדורות, שלא לדבר על פסוקים מתוכו הממשיכים להיות מולחנים ומושרים בפי אמנים ישראלים שונים. 

 

 חנה פתיה היא עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט