דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ר' שמואל ארקוולטי

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

על דמותו רבת הפנים של החכם האיטלקי, ר' שמואל ארקוולטי, בן המאה ה-16, שפיוטים משלו נשתמרו במחזורי התפילה האיטלקיים

לתקציר המלא

תלמיד חכם, מדקדק ומשורר בן איטליה (1530? –1611). רוב ימיו התגורר בפדואה, בה שימש עשרות בשנים כרב הקהילה, כמזכיר וכגזבר של ועד הקהילות האזורי. במקביל פרסם את יצירתו בוונציה, בה עבד כמגיה בשלושה בתי דפוס עבריים, ואשר עם חכמיה עמד בקשרי מכתבים. על פי דבורה ברגמן (עמ' ל), "אישיותו מצטיירת באור כפול. מצד אחד הוא פוסל מלמדים נודדים 'הומניסטים' שלדעתו 'דרכיהם עקשים ונלוזים'; מגנה חזנים המתפללים ב'ניגוני שיר מההמון'; מתנגד לציורים בבית הכנסת וכיוצא בזה. מצד שני הוא מתעניין בפילוסופיה, בחכמות חיצוניות, במוסיקה ובציור. המגמה לקלוט ללא התבטלות היא המנחה אותו. היא מנחה אותו גם בכתיבת סונטים עבריים [=סונט הוא צורה שכיחה ויוקרתית של שיר לירי מרוכז בן 14 טורים, וראשיתו בשירי אהבה איטלקיים בימי הביניים] על פי דוגמאות איטלקיות מזה ועל פי הקונבנציה העברית המסורתית מזה, ובהקדשתם לתלמידי חכמים יהודים מזה ולמלומדים נוצריים מזה". מתיאור זה עולה דמותו הרבגונית – "מנהיג ורב כמידתם של חכמי איטליה בזמנו ומן המרתקים שבהם", כדברי דרור שורץ (עמ' פו) – הניכרת גם בכתביו.

ואכן, ר' שמואל ארקלווטי נחשב ליוצר פורה בתחומים הרבים בהם עסק. מחיבוריו: 'דגל אהבה' (1551) – סיפור אהבה שתואר לעתים כספר מוסר. יתכן ששימש כאמצעי הנחיה ספרותית; 'מעין גנים' (1553) – מדריך לכתיבת אגרות. מורכב מנוסחאות של חליפת מכתבים בין עשרים וחמישה מכותבים (אב ובנו, איש ואשתו, חשוק וחשוקתו, מלך ושריו, וכיוצא באלה); 'ערוגת הבשם' (1603) – ספרו המפורסם ביותר – ספר דקדוק עברי ותיאוריה של השירה העברית. אגב עיסוקו בנושאים אלה דן המחבר גם בהיבטים שונים של רטוריקה, מוסיקה וציור. בהקדמתו לספר הוא מצר על ירידת קרנה של השפה העברית, ועל נטייתם של יהודים לדבר בלשונות זרות; כמו כן חיבר מראי מקומות למובאות מן התלמוד ב'ספר הערוך' לר' נתן בן יחיאל מרומא; נשתמרו ממנו גם אגרות בנושאים שונים, וכן שאלות ותשובות בהלכה, שפורסמו בדורנו על פי כתבי יד בידי דרור שורץ. מיצירתו השירית בכלל והפייטנית בפרט השתמרו כמה עשרות פיוטים ושירים בנושאים שונים, חלקם אף זכו להיכלל במחזורי תפילה איטלקיים – דבר המעיד על ההכרה וההערכה לה זכה.

 

מקורות:

§         דבורה ברגמן, 'שלושה עשר סונטים לרבי שמואל ארקוולטי', בתוך: איטליה – כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה, ז (ירושלים, תשמ"ח), עמ' כט-סה.

§         דרור שורץ, 'רבי שמואל ארקוולטי – תולדותיו וכתביו, שאלות ותשובות ואגרות', בתוך: אסופות, ז (ירושלים, תשנ"ג), עמ' סט-קנו.