דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ר' מאיר בר' יצחק ש"ץ

אתר הפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

פרטים אחדים מתולדות חייו של בעל 'אקדמות מילין', ר' מאיר בר' יצחק ש"ץ, דימויו בקרב חכמי דורו והדורות שאחריו, ופייטנותו.

לתקציר המלא

ר' מאיר בר' יצחק ש"ץ היה שליח ציבור (ש"ץ) ופייטן בוורמייזא, אשכנז, במאה ה-11; בימינו הוא ידוע בעיקר הודות לפיוטו הארמי לשבועות, 'אקדמות מילין', הנאמר עד עצם היום הזה בקהילות אשכנז. ר' מאיר עסק בפרשנות המקרא וכנראה גם בהלכה, ונודע כמי שהגיה ותיקן כמה תיקונים בנוסח התפילה; בשמו נקשרו מעשי נסים מופלאים, כגון המעשה המספר על שהותו מעבר לנהר הסמבטיון כדי להציל יהודים מגזירה, וכגון המעשה המספר כי הובא לוורמייזא במיוחד כדי להתנצח עם כומר נוצרי בוויכוח-דת; הוא תואר על ידי חסידי אשכנז כמי ש"בקי היה בסודות ובמדרשים ובטעמים", וזכה מפי בני עדתו לכינויים כמו 'ר' נהוראי', 'ציר נאמן', 'פה קדוש מוורמייזא', 'חזן ההגון', 'שליח ציבור ההגון', ואף 'צדיק' – כך מכנה אותו רש"י, למשל, כשהוא מתאר כיצד אימץ בקהילתו כמה הנהגות שתיקן ר' מאיר, עמו זכה להיפגש בעת שלמד בוורמייזא. רש"י מזכיר את ר' מאיר גם בכמה מקומות בפירושו למקרא.

פעילותו של ר' מאיר בתחום הפיוט ראויה להתייחסות מיוחדת, אף מעבר לפיוטו הנודע לשבועות. הוא הותיר אחריו למעלה מחמישים פיוטים מסוגים שונים, ושיקע בהם כמה חידושים חשובים. כך למשל ר' מאיר הוא, ככל הידוע, הפייטן הראשון באשכנז שניסה – בחוסר הצלחה אמנם – לשקול פיוט במשקל ספרדי כמותי; הוא שחידש את מרכיב ה'ביכור' במערכת ה'מעריב' (מערכת פיוטים שנועדה לעטר את קריאת שמע של תפילת ערבית ואת ברכותיה. ה'ביכור', חידושו של ר' מאיר, נועד לשמש סיום ל'מעריב' ולהעביר לברכת 'הפורס סוכת שלום'. עוד על כך ראו במאמרו של אברהם פרנקל); הוא הראשון כנראה להוסיף פיוטי עקידה – פיוטים המתארים בהדגשה מיוחדת את עקידת יצחק וקושרים בינה לבין מצבם של ישראל בהווה – לסליחות הימים הנוראים; והוא גם שחיבר לראשונה פיוטי 'רשות' לחתן תורה ולחתן בראשית, העולים לקרוא בתורה בשמחת תורה.

את השימוש המרובה בלשון הארמית, הן ב'אקדמות מילין' והן  בפיוטים רבים אחרים משלו, יש לראות כנראה לא רק כביטוי לנסיונו להעניק שגב, הוד ומסתורין מיוחדים לפיוטיו, אלא גם כחלק מתופעה רחבה יותר המאפיינת את הפייטנות האשכנזית-איטלקית בימי הביניים, שהיא עצמה בגדר חידוש אל מול הפיוט הארץ-ישראלי הקדום. "בגוזמת מה ניתן לומר" – כותב עזרא פליישר בספרו 'שירת הקודש העברית בימי הביניים' – "כי כשם שלשון הפייטנות הספרדית נעשתה מקראית באוצר המלים שלה וקצת גם באקלימה, כך, ואולי ביתר-שאת, נעשתה לשונה של הפייטנות במרכז אירופה לשון משנאית-תלמודית. שתי האסכולות התרחקו מרחק עקרוני ומשמעותי מלשונה של הפייטנות הקלאסית". הנה כי כן, ר' מאיר בר' יצחק, בעל האקדמות המוכרות, פותח עבורנו במורשתו צוהר לעולמו המיוחד של הפיוט האשכנזי בכלל.

על פי מסורת מאוחרת שאין לה כנראה על מה שתסמוך, ציון קברו של ר' מאיר נמצא כיום בגליל, במרכז היישוב גוש-חלב (ג'יש).

מקורות:

אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: תשמ"ט, מהד' שנייה מתוקנת), עמ' 292-296.

עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים (ירושלים: תשס"ח, מה' שנייה מורחבת), עמ' 435-436; 465-466; 472; 476.