דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ר' יצחק מנדיל אבן זמרה

אפרים חזן

16/11/2015

תקציר המאמר

על דמותו ושירתו של ר' מנדיל אבן זמרה, בן למגורשי ספרד, שחי ופעל במרוקו ובאלג'יר במחצית השניה של המאה ה-16.

לתקציר המלא

ר' מנדיל אבן זמרה, בן למגורשי ספרד, חי ופעל במרוקו ובאלג'יר במחצית השניה של המאה ה-16. שירתו נושאת את חותמה של שירת ספרד ומשוררי צפון אפריקה הושפעו ממנו רבות. שירים רבים שלו כלולים בקבצי הפיוטים של צפון אפריקה ובעיקר של אלג'יר, רובם עדיין בכתבי יד. ב"שיר ידידות" מצויים חמשה פיוטים שלו.

מנדיל אבן זמרה ושירתו נזכרו לשבח במקורות שונים ובמחקרים שונים, חדשים גם ישנים, העוסקים בצמיחתה של השירה העברית לאחר גירוש ספרד העלו על נס את שירתו של מנדיל[1],  אך גם התייחסות זו היא פרי רושם כללי, ולא הביאה לההדרת שירתו של מנדיל ולהצגתה לפני החוקרים. צעד ראשון בכיוון פרסום שירת מנדיל עשינו עם פרסום מהדורה לשמונה פיוטי מוחרך[2] מתוך כתב יד ששון 808, ומאוחר יותר הוספנו והצגנו שמונה פיוטי רשות[3]. ומובן מאליו כי כללנו את משוררנו בילקוט "השירה העברית בצפון אפריקה"[4].

הפתעה מיוחדת זימן לנו שיר בלתי נודע, מכתב יד אוקספורד מספר 1941 (דף 58ב) ברשימת נויבאור, שכתב המקובל הנודע רבי שמעון לביא[5] לכבוד מנדיל, וזו לשון הכתובת המציגה את השיר: "פיוט נאה שחיבר החכם המקובל המלוב"ן [=המלומד בנסים] האלהי ר' שמעון לביא זצו"ל זלה"ה על החכם השלם המקובל מנדיל זצו"ל למה שנעמו לו שיריו ושבחיו". השיר כתוב בחרוז מבריח ובמשקל המתפשט, וכלולים בו דברי ידידות ושבח למנדיל ולשירתו.

ההערכה הרבה למשוררנו נשענת לא במעט על התקבלות שירתו ועל הערכתם של בני דורו והדורות הסמוכים לו. חלק מפיוטיו נקלטו בקבצים הצפון אפריקניים למרכזיהם[6], ורבים מהם נכללו בשפע בקובצי הפיוטים שבכתבי היד מאלג'יר. בהקדמה ל"עומר השכחה"[7] אנו מוצאים הסכמה של מנדיל בצירוף שיר שבח לספר. בדברי ההקדמה לשיר הוא קורא להדפיס את הספר ומכאן אתה למד על סמכות שהייתה לו בקרב בני דורו. בספר עצמו מוצג מנדיל כמשורר הראוי לחיקוי. רבי מנחם לונזאנו[8] מזכיר את שמו של מנדיל בין המשוררים ששירתם חביבה עליו, ומעמידו בשורה אחת עם גדולי המשוררים העברים. ואכן עיון במה שנתפרסם עד עתה משירת מנדיל ובשירים שעדיין טמונים בכתבי יד מלמד על ייחודה של שירתו, אשר בצד היותה המשך לשירת ספרד תוך זיקה מפורשת למשוררים מוגדרים ולשירתם, יודעת היא להתרענן ולהתחדש.

 



[1]     י' יהלום, "רנסאנס עברי בשלוחותיה של תרבות ספרד", פעמים 26 (תשמ"ו), עמ' 21-24; א' חזן, "מספרד לשלוחותיה - מורשת השירה בגלגוליה", פעמים 26 (תשמ"ו), עמ' 46-52.

[2]     א' חזן, "שמונה פיוטי מוחרך לשבת חתונה למנדיל אבי זמרה", פרקי שירה א (תש"ן), עמ' 147-161.

[3]     א' חזן, "שמונה פיוטי רשות חדשים למנדל אביזמרה" (להלן: חזן, רשות למנדיל), פרקי שירה ב (תשנ"ט), עמ' 105-116.

[4]           א' חזן, השירה העברית בצפון אפריקה (להלן: חזן, השירה העברית), ירושלים תשנ"ה, עמ' 214-219

[5]           סיכום הידוע לנו על תולדות חייו ורשימת מתייחסים לדמותו ראו: ב' הוס, על אדני פז, ירושלים תשנ"ט.

[6]           רני ושמחי, וינה תר"ן; שיר ידידות, מראכש תרפ"א; שירי זמרה, ליוורנו תרל"ב.

[7]     פירוש לספר משלי מאת רבי אברהם גבישון, ליוורנו תק"ח, מהדורת צילום בצירוף אחרית דבר ועיון ודיון מאת הרב ש"ר סיראט, ירושלים תשל"ב.

[8]           מ' לונזאנו, שתי ידות, ויניציאה שע"ח, דף קלז ע"א.