דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ר' יהודה אבן בַּלעם

אתר הפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

על חייו ופועלו של ר' יהודה אבן בלעם, פרשן מקרא ופייטן.

לתקציר המלא

רי יהודה אבן בלעם, פרשן מקרא ומדקדק, חי ופעל בספרד במאות ה- 11-12. הסליחה המפורסמת שלו, 'בזכרי על משכבי', היא ככל הנראה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל: להערכת חיים שירמן, עסק אבן-בלעם בשירה ובפיוט אך מעט, כפי שמעיד אולי גם ההיקף המצומצם-יחסית של שירים ופיוטים משלו שהגיעו לידינו, וזאת בהשוואה לכתביו בתחומים אחרים. את שמו יש לבטא, ככל הנראה, בפתח: אבן-בַּלְעָם; השם 'בַּלְעָם', על פי הידוע כיום, אינו אלא קיצור של אבן-אלעם, שם המופיע בכמה כתבים שנמצאו בגניזת קהיר.

ר' משה אבן עזרא מזכיר אותו ב'ספר העיונים והדיונים', ומתארו כך:

 "...המורה השמרן, הזריז, הזכרן, בעל ההלכה בסוף ימיו, אבו זכריא יחיי אבן בלעם, יליד טולדו ויושב אשביליה [=סביליה], בעל הסיכומים הנהדרים והתקצירים המפוארים המצויים בידי העם. הסיר את מגרעותיהם והשמיט את חולשותיהם וניקה את תוכנם וטיהר את תמציתם, עד שהפכו דברים רבי המספר לקלים במספר".

עם זאת, אין ר' משה אבן עזרא חוסך ממנו דברי ביקורת נוקבים בהמשך: "אבל הוא היה בעל קנאות שהשחיתה את טבעו הפילוסופי ואת שיווי מזגו. אף איש לא נמלט מהשגותיו ועקיצותיו..."; ואכן ידוע לנו על כמה מגדולי חכמי ספרד ומשורריה שעמדו לביקורתו. מן הסליחה שהותיר אחריו נראה שחריפותו הופנתה גם כלפי האדם באשר הוא אדם – אמנם גם בהתאמה למוסכמות הכתיבה של פיוטים מסוג הסליחה – והולידה תפילה מרגשת במיוחד: "מַה יִתְאוֹנֵן וְיֹאמַר / מַה יְדַבֵּר וְיִצְטַדָּק // יְצִיר חוֹמֶר אֲשֶׁר תָשׁוּב / גְּוִיָּתוֹ כְּאָבָק דַּק // מַה יִתֵּן לְךָ הָאָדָם / כִּי יִרְשַׁע וְכִי יִצְדַּק // הַלֹא מִלָּיו וּמִפְעָלָיו / כְּתוּבִים בְּסֵפֶר יָמָיו...".

 

 מקורות:

חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס (ירושלים ותל-אביב: תשי"ט), כרך ראשון, עמ' 298.

הנ"ל, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, עדכן והשלים: עזרא פליישר (ירושלים: תשנ"ו), עמ' 387-388.

נחמיה אלוני, 'יהודה אבן בלעם ויהודה הלוי אבו אלחסן', בתוך: ספר ישרון (ירושלים: תשמ"ד), עמ' 71-75.