דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

רפרין

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

טור אחד או כמה טורים החוזרים כמות שהם, ללא שינוי, אחרי כל מחרוזת בפיוט. למן הפיוט הקלאסי הרפרינים נאמרים על ידי קהל המתפללים ומשמשים תגובה לדברי החזן, המשמיע באוזניו את הפיוט.

 

השימוש ברפרינים בפיוט הספרדי היה בלתי אפשרי בשירים שנכתבו על פי התבניות הקלאסיות של שירי החול. בפיוטים שנכתבו בתבנית שירי האזור שימש המדריך, החוזר בסופי המחרוזות, כרפרין, אך השימוש בו לעניות של הקהל היה קשה ובלתי נוח. ועם זאת ביקש קהל המתפללים להשתתף בפועל בהשמעת הפיוטים ולענות לדברי החזן. ואכן, השיר המעין אזורי שהתגבש בספרד ענה היטב על צורך זה. תבניתו עוצבה מלכתחילה כדי להכיל רפרין, שהוא בדרך כלל פסוק מן המקרא המתחרז עם הטור האחרון של כל מחרוזת. לדוגמה, הגאולה של שלמה אבן גבירול, "שנותינו ספו בדלות ובקלות".

השיר המעין אזורי איפשר אפוא לקהל המתפללים להצטרף אל החזן המשמיע את הפיוט ולענות לו בהשמעת רפרין קצר אחרי כל מחרוזת. הסיומת המקראית שהיוותה את הרפרין שולבה לפעמים בפיוט במשמעות חדשה ומפתיעה, המתאימה להקשרה החדש והשונה מן המשמעות שלה במקרא.

 

אמנם המונח "פזמון" משמש לפעמים כמילה נרדפת לרפרין, אבל אין הוא מוגבל למשמעות זו בלבד, והוא מציין גם עניינים אחרים, כגון קטעי שיר המשולבים בין מרכיבי הקדושתא, ולכן לענייננו עדיף השימוש במונח רפרין, שהוא חד-משמעי.