דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

רחמים עמר - מוזיקאי, מלחין, יוצר

רוני איש-רן

16/11/2015

תקציר המאמר

רחמים עמר, אחד המוסיקאים-יוצרים הבודדים שפעלו במאה השנים האחרונות בסגנון המוסיקלי הקרוי "ספרדי-ירושלמי", הוא ללא ספק הבכיר והפורה שבהם - במהלך חייו הלחין קרוב לשלוש מאות שירים וקטעי תפילה שונים.

לתקציר המלא

 

מזמור לדוד ה' רועי / ספרד ירושלים - לחן רחמים עמר / חיג'אז / ניסים שלום ומקהלת צעירי ציון

את דרכו המוסיקלית התחיל כנגן חצוצרה בתזמורת המשטרה הבריטית אליה התגייס בצעירותו מיד עם החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי נטש את החצוצרה והחל להתמחות בכלי נגינה נוספים, בעיקר כלי פריטה שונים ומאולתרים אותם היה בונה בכוחות עצמו. מאוחר יותר רכש כינור אשר הפך להיות הכלי המרכזי בו ניגן ויצר עד סוף ימיו.

לפרנסתו היה עובד כנגן בהרכבים ערביים שונים, עיקר הפרנסה היתה מהופעות בבתי קפה ומועדונים שונים בעיר יפו בה חי באותה תקופה. לעתים היה נדרש לנסוע אל מחוץ לעיר למספר ימים כדי לנגן באירועים ושמחות בכפרים ערביים שונים בארץ, ובשל שמירת כשרות נאלץ להסתפק בלחם ומים בלבד למחייתו (בהקשר זה נציין כי רחמים עמר היה יהודי שומר מצוות ולאורך כל השנים הקפיד לא להופיע בשבתות, חגים וכו' גם כאשר הדבר עלה לו בהפסד מקור פרנסה).

המוסיקה ספרדית-תורכית אותה שמע בבית מחד והמוסיקה הערבית אליה נחשף דרך עבודתו כנגן "ערבי" מאידך, הן שעיצבו את סגנון ההלחנה שלו והם למעשה שני תתי-סגנונות העיקריים המרכיבים את הסגנון הנקרא "ספרדי-ירושלמי".

 

אנא בחסדך / ספרד ירושלים - לחן רחמים עמר / חיג'אז כאר / משה גיאת

יחד עם זאת יש לציין כי למרות הפריחה והפופולריות של המוסיקה הערבית אשר היו בשיאן למן ראשית המאה העשרים וכמעט עד סופה (סביב מותו של המלחין המצרי מוחמד עבד אל וו'הב בשנת 1991) שימר רחמים עמר את סגנונו הייחודי ולא נטה "להיסחף" עם הגל הערבי, וברובן המוחלט של יצירותיו הסגנון השולט הוא דווקא התורכי-ספרדי. יתר על כן, ביצירותיו מהתקופה שלאחר קום המדינה ניתן להבחין באלמנטים מודרניים "עכשוויים" הלקוחים מהמוסיקה הישראלית דאז (הורה, חסידי וכו'). מטרתו ביצירות אלה היתה להביא את המוסיקה המזרחית אל קהל רחב ומגוון יותר ואף להתאימה לצרכים חברתיים כמו ריקודי עם, ריקודי שמחות ועוד, כל זאת כמובן ללא ניסיון לטשטש את המקורות המוסיקליים מהם הוא שואב ועל פיהם הוא מונחה.

 
 שירת הים / ספרד ירושלים - לחן רחמים עמר / ניסים שלום

בנוסף לפעילותו כנגן וכמלחין ניהל רחמים עמר לאורך השנים מקהלות ירושלמיות אשר היו מבצעות שירים שלו וקטעי תפילה שהלחין, הן במהלך התפילות בבתי הכנסת והן באירועים שונים אשר בהם הייתה מצטרפת גם תזמורת מזרחית שאותה ניהל. בשנים מסוימות אף הוקצו למקהלתו תוכניות ופינות קבועות ברדיו "קול ישראל" שם בוצעו שיריו והקלטות שלהם ניתן להשיג היום רק בסרטיית "קול ישראל". רוב שיריו לא הוקלטו על גבי תקליטים או קלטות.

המקהלות אותן ניהל עמר נחשבו ליוקרתיות מאוד בירושלים של שנות החמשים והששים, ורבים מחובבי השירה אז היו מוכנים להתאמץ מאוד כדי להתקבל ולהיחשב חלק מהן. בוגרים רבים של המקהלות הפכו לחזנים וחלקם נחשבים עד היום למובילים בסגנון הספרדי-ירושלמי.

לקראת סוף ימיו ועוד יותר לאחר מותו חלה ירידה בפופולריות של שיריו - המקהלה הפסיקה לפעול ואת החומר הקיים לא הנציחו, כאמור, על גבי תקליטים כך שהשירים הפכו פחות ופחות נגישים ומושמעים. את החלל שנוצר מילאה המוסיקה הערבית אשר מאז הפכה להיות הסגנון המרכזי בחזנות הירושלמית בכלל.

למרבה הצער, רוב לחניו של רחמים עמר אינם מוכרים כיום וישנם מעט מאוד פייטנים אשר יודעים לבצע אותם באופן שלם. לעומת זאת כמה מלחניו הפכו לנכסי צאן ברזל והם מבוצעים עד היום במסגרות שונות, המפורסמים שבהם: "חביבי יה חביבי", נגילה הללויה", "אנא בחסדך" ועוד.

 

חביבי יה חביבי / ספרד ירושלים / כורד / אנסמבל רננות ומקהלת החזנים

למרות מעמדו כמוסיקאי ומלחין חשוב - אולי החשוב ביותר במאה השנים האחרונות במוסיקה היהודית-מזרחית - ולמרות ההצלחה והפופולריות להן זכו יצירותיו, המשיך רחמים עמר להופיע ככנר מן השורה בחתונות, מסיבות בר-מצווה ואירועים משפחתיים אחרים ממש עד לימיו האחרונים וזאת לצרכי פרנסתו ופרנסת משפחתו.

 

נגילה הללויה / ספרד ירושלים - לחן רחמים עמר / כוזאם / רמי דנוך ולהקת צלילי העוד