דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

רואים את הקולות

empty

16/11/2015

תקציר המאמר

סדרת סרטונים בהפקת אתר הזמנה לפיוט, המפגישה דמויות וקהילות בחברה הישראלית

לתקציר המלא

 

 

 

רואים את הקולות-מתוקן

 

כורדי ירושלמי

 

יניב עובדיה, מוסיקאי ששורשיו נעוצים במסורת הכורדית, שם לו למטרה להחיות ולשמר לחנים כורדים לא מוכרים ההולכים ומשתכחים מן הלב.  הסרט עוקב אחר המפגש  של יניב עם החזן הותיק אברהם אליאב בבית הכנסת הכורדי בליפתא, שכונת ילדותו.

 

 

 

פיוט בשני דורות

 

ניצן-חן רזאל, מוסיקאי ויוצר, פגש את החזן האשכנזי הוותיק בנימין קליין לפני כעשור, כאשר שימש תחקירן מוסיקלי באתר הזמנה לפיוט. ממנו שמע לראשונה פיוט נדיר, שאותו עיבד מחדש, הקליט ושר. מאז מלווה אותו הפיוט הזה בתחנות חייו השונות וזוכה לחיים חדשים.

 

 

 

פיוטי בית רבה

 

המוסיקאי יניב רבה יצא למסעות מוסיקליים על פני הגלובוס במטרה לגלות ולמצוא את הקול והניגון שלו. בסופו של מסע ארוך הוא שב הביתה ומגלה אותו במקום הכי קרוב שאפשר – אצל אביו, דוד רבה, פייטן במסורת לוב. הסרט מלווה את יניב ברגעי המפגש עם אביו ועם הפיוטים שהוא נושא עמו.

 

 

 

מטה אהרן

 

בכל מה שקשור למסורת הפיוט התימנית, אהרון עמרם הוא שמרן המקפיד על קלה כבחמורה. יחד עם זאת הוא מצליח להביא את רוח הזמן בלחנים חדשים לפיוטי תימן. בניו, שחר ולירון, מפתחים קריירות מוסיקליות עצמאיות ומעניקים פרשנות משלהם לפיוטי תימן ולדרכו של אביהם. הוא ובניו חולקים, כל אחד בדרכו, את הצורך העז לשמר את המסורת ולקרב אותה לקהלים שונים ומגוונים.

 

 

 

משה חבושה - סרט מסע

 

עולם הפיוט אליו נחשף משה חבושה בהיותו ילד קטן סחף אותו ופתח בפניו עולמות חדשים של מילים וצלילים. כיום הוא נחשב לאחד מגדולי הפייטנים במסורת הספרדית ירושלמית, וכממשיך דרכם של דור הענקים - המוסיקאים שעלו ארצה בשנות החמישים ממדינות ערב.

 

 

 

שערי רצון

 

במציאות הדוהרת קדימה, הפיוטים והמנגינות של הקהילות השונות הולכים ומשתנים, חלקם כמעט ונעלמים. עזרא ברנע, פייטן, חוקר ומורה בחסד, הקליט עד היום את פיוטיהן של 27 קהילות כדי להשאיר לדורות הבאים את מה שהיה פעם, את המקור. מה מניע אדם להתמסר כל כולו לתיעוד ולשימור? זהו סיפורו של שומר הפיוטים.

 

 

 

פיוט  טורקי

 

שלושה יוצרים ופייטנים - ד"ר ברוך חסון - חזן חובב ומהנדס חשמל; הדס פל ירדן - זמרת, פייטנית ויוצרת; ואלעד גבאי – נגן ופייטן, מציגים את החיבור האישי שלהם לעולם הפיוט והמוסיקה הטורקית. כל אחד מהם, בדרכו שלו,  חוקר, משמר ומשיב לחיים אוצר ההולך ונעלם.

 

 

 

דער חזן

 

נפתלי הרשטיק, בן למשפחת חזנים מפוארת מהונגריה, משמש שנים רבות כחזן ברחבי הארץ ובעולם. לצד זה הוא מלמד ומעמיד דור המשך למסורת החזנות האשכנזית. הסרט עוקב אחר המפגש בינו ובין ד"ר מוטי פרידמן - אוהד, אספן ופעיל נמרץ בתחום החזנות.השניים משוחחים על אהבתם המשותפת לחזנות, המלווה אותם משחר ילדותם.

 

 

 

כיסופים

 

האחים מוסקל, מוסיקאים ויוצרים, יוצאי חסידות ויז'ניץ, התאספו יחד לשיר מהניגונים המיוחדים לחסידות. הם מגלים את היופי והעומק של ניגוני החסידות הממשיכים ללוות כל אחד מהם בחייו, גם לאחר שעזבו את החצר החסידית ופנו לדרך שונה.

 

 

 

מאיר השחר

 

סרט תיעודי קצר על הפייטן הרב מאיר עטיה. עטיה, יליד רבאט ותושב ירושלים, הוא ממייסדי ומשמרי תרבות הפיוט והשירה היהודית-מרוקאית בישראל. הסרט עוקב אחר מפעלו הלימודי כמורה לפיוט וכמחנך, שפירות עמלו נראים היום במאות בתי כנסת ואירועי פיוט.

 

 

 

סיפור פיוט

 

פעם בשבועיים מתכנסים להם ליצן רפואי, מודד מקרקעין, עורך דין, חקלאי, בנקאי ומוזיקאי ושרים פיוט. חברות אמיצה וקריירה מוסיקלית מקצועית משותפת התפתחו עם השנים מהמפגש המיוחד הזה, העטוף בצלילים ובקולות עתיקים חדשים. הסרט מציץ אל חייהם האישיים ואל הרקע ממנו הם באים. אל המפגש, החזרות, המופעים ותהליכי לימוד מול גדולי הפייטנים בישראל.

 

 

 

האוצר של נשות קוצ'ין

 

7 נשים שרות. מספרות. נזכרות, באבא ובאמא שהיו מעירים אותן בשבת בבוקר בקוצ'ין, בישיבה יחד סביב השולחן, באמן שהיה כה חשוב לה שישמרו את מורשתה, ב"מורי" שלימד אותן את שפת הקודש, את התורה ואת השירה. אך זוהי איננה רק התרפקות על העבר. הנשים הללו לא השאירו את שירת הקודש בעבר. הן משמרות אותה, משנות אותה, מתחזקות ונהנות ממנה. ומנסות להעביר אותה הלאה לילדיהן ולנכדיהן.

 

הן מספרות על קהילה מיוחדת במינה, בה למדו הבנות והבנים יחד את לימודי הקודש. כך זכו גם הן באוצר. מבעד לסיפורן של הנשים של קוצ'ין, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, אנחנו מגלים את יופיה וכוחה של השירה המסורתית בפיהן של הנשים.

 

 

 

משה אליהו-מרדיו דמשק לבית הכנסת

 

משה אליהו (1919-1994) זמר, נגן עוד, פייטן וחזן יליד דמשק, אדם שהפך לאגדה בקרב אוהבי עולם הפיוט והמוסיקה הערבית ברחבי המזרח התיכון. יהודים וערבים כאחד, בשל ביצועיו הבלתי נשכחים הן לפיוטים והן לקלאסיקות מהמוסיקה הערבית. על ההערכה לה זכה בקרב הקהל הרחב במדינות ערב תעיד העובדה כי גם בימי המלחמות בין ישראל ושכנותיה, המשיכו להשמיע את משה אליהו ברדיו הממלכתי בסוריה. דמותו ויצירתו מאירות את הקשר העמוק בין שירת הקודש והחול, בין התרבות המערבית לעברית, בין השירה העממית והקלאסית. ואולי מעבר לכל זה, מתגלה לנו דמותו של מוסיקאי ענק ומוערך שידע לפנות לכל אדם באשר הוא ולשמח לבבות רבים בשירתו.

 

  

רואים את הקולות-מתוקן