דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

רב האיי גאון

אתר הפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

הפיוט 'שמע קולי אשר ישמע בקולות' הוא ככל הנראה הפיוט היחיד מבין פיוטיו של רב האיי גאון שנשתמר במנהגי קהילות ישראל בימינו. מורשתו הפייטנית הענפה של רב האיי גאון מתבררת מתוך מקורות עתיקים והיא בעלת חשיבות בהתפתחות מסורת הפיוט.

לתקציר המלא

"וּמִי יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם בְּצֶדֶק / וּמִי יַרְוֶה בְּמֵימָיו צִמְאוֹנָי?

וְאֵי זֶה רֹאשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה כְּהָאיי / וְאֵי זֶה הַר אֲשֶׁר יִהְיֶה כְסִינָי?"

(ר' שלמה אבן-גבירול, מתוך הקינה 'הלא תבכו בני גלות' המוקדשת לפטירת רב האיי גאון)

 

מגדולי גאוני בבל, מנהיג בשיעור קומה יוצא דופן, תלמיד-חכם שהשיב תשובות רבות בהלכה לשואלים מרחבי העולם היהודי של תקופתו, איש בקי "בכל חכמה יפהפיה" כפי שכתב עליו שמואל הנגיד. נולד בשנת 939, ונפטר בשיבה מופלגת בשנת 1038, והוא בן 99 שנים; מקובל לציין את שנת מותו כמועד הסמלי של המעבר מ'תקופת הגאונים' ל'תקופת הראשונים', שאחד מן האבות המייסדים שלה, רש"י, נולד זמן לא-רב לאחר מכן (1040). מלבד תשובות, הותיר אחריו רב האיי כמה חיבורים בהלכה, פירוש לחלק ממסכתות התלמוד, ואף שירים ופיוטים, ובתוכם גם הפיוט הנפוץ 'שמע קולי אשר ישמע בקולות', המושר עד עצם היום הזה בקהילות רבות לפני אמירת 'כל נדרי' בערב יום הכפורים.

אף שיצירתו כמעט אינה מיוצגת באתרנו – שכן מלבד הפיוט הנזכר מרבית פיוטיו לא השתמרו במנהגי הקהילות עד לימינו – אי אפשר להתעלם מתפקידו כחוליה חשובה ומרתקת בהתפתחות מסורת הפיוט בישראל. רב האיי חי בבבל, ושנות חייו הארוכות מקבילות לתקופת פריחתה של השירה העברית בספרד, על חידושיה המופלגים בצורות ובתכנים; עיון בשירתו, לפיכך, יכול להעיד על האופן שבו קיבלו משוררים שאינם ספרדיים את החידושים של שירת ספרד, ממש בסמוך לזמן התהוותה. עניין מיוחד יש בשאלה זו בהתחשב בכך שהפיוט בבבל נשען עדיין בתקופתו במידה רבה על מסורת הפיוט הקלאסי הארץ-ישראלי והמשכו הבבלי, וכמובן גם בהתחשב במעמדו הנישא של רב האיי גאון. במאמר שהקדיש לנושא, מראה חוקר השירה והפיוט פרופ' עזרא פליישר ז"ל כיצד, בין היתר, אימץ רב האיי גאון – בהתפעלות – את שיטת השקילה הכמותית של משוררי ספרד, אך דחה כמעט לגמרי את שיטת השקילה ההברתית-דקדוקית שלהם; כיצד הושפע משירי תהילה ספרדיים מובהקים, אך דחה נושאים אחרים האופייניים לשירת החול בספרד; וגם כיצד הסתייג מנטייתה של שירת ספרד להעדיף את לשון המקרא ולדחות את לשון חז"ל.

היבט מעניין אחר נוגע בכמה פיוטי סליחות שכתב רב האיי גאון, הפונים לקדוש ברוך הוא בקובלנה עזה על גורל ישראל בגלותו בין העמים; "הקב"ה הוא, למשל, אביהם של ישראל באלפי פיוטים" – כותב פליישר – "אבל באף אחד מהם אין פייטן תמה איזה מין 'אב' הוא זה". בהקשר זה מצטט פליישר את השורות הבאות, החריפות במידה מפתיעה: "אֲשֶׁר לְבָנָיו הָיָה כְאוֹיֵב / בַּחֲלוֹתָם – לֹא בִּקְּרָם / וּבְמוֹתָם – לֹא קְבָרָם / .../ דָּלָה עַיִן וְהִבִּיטָם מַאֲכָל לְכָל עוֹף – וְלֹא נִכְמְרוּ רַחֲמָיו לְהַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם עָפָר", ובמקום אחר: "כִּי מִי לֹא יָחוּסוּ עֵינָיו / עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ יָדָיו? / לְאָב לְרַחֵם – הֲיֵשׁ שְׁאֵלָה?".

יהא אשר יהא האקלים הרוחני והתרבותי שבתוכו נתחברו הפיוטים הללו, דומה כי יש בהם – כמו גם באחרים שלא צוינו כאן, אך תוארו במאמרים המצוינים להלן – כדי להעיד על עמדתו העצמאית והמאלפת של פייטן מיוחד, שיצירתו פותחת צוהר להבנה מלאה יותר של עולם הפיוט.

 

מקורות

עזרא פליישר, 'עיונים בשירתו של רב האיי גאון', בתוך: שי להימן – מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא.מ. הברמן (ירושלים: תשל"ז), עמ' 239-274.

הנ"ל, 'שירו של רב האיי גאון אל רב יהודה ראש הסדר מקירואן – נסיבותיו וסביבותיו', בתוך: תרביץ סה:ג (ירושלים, תשנ"ו), עמ' 451-482.