דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ראש השנה - האלטרנטיבה היהודית

אהרן פוירשטיין

16/11/2015

תקציר המאמר

על שלושה מצבים נפשיים של האדם העומד אל מול ראש השנה

לתקציר המלא

אם העידן בו אנו חיים מצטיין בשבירת מסגרות חברתיות, ומזמין אותנו להילחם איש ברעהו כדי לשרוד טוב יותר, הרי שראש השנה היהודי מציע אלטרנטיבה. בראש השנה שלנו, קהילה של משפחות ואנשים מאחדים כוחות כדי לשרוד יחד, להתעלות יחד, וכדי להתפלל על תיקון העולם וריפויו, יחד.

לא שהאדם אינו יכול לעמוד לבד. ביום הכיפורים הוא עתיד לעשות באופן האישי ביותר חשבון נפש פרטי ומייסר. ראש השנה אף הוא יום של התחדשות, חשבון נפש, ומבט קדימה לכל אחד. עם זאת, בראש השנה, החגיגיות והסעודות המשפחתיות הופכות את התהליך לקהילתי יותר. המנהג לתקוע בשופר ולאחד את הקהילה גם באמצעה של תפילת הלחש הפרטית, מעצים תחושה זאת.

קונצרט עולמי עם קרן של חיה

ראש השנה-האלנטיבה היהודית 150
גלויית שנה טובה
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל אביב

נתחיל בתקיעת השופר? אותו אירוע מוזיקלי פשוט יחסית נושא בתוכו פוטנציאל הבקעה רגשי חזק יותר מכל מופע של לאונרד כהן. חשבו על כך. קונצרט עולמי, שבמקום שיועבר בשידור חי, מתרחש באותו הזמן סימולטנית (באופן יחסי כמובן) בכל רחבי כדור הארץ, מניו יורק ועד הודו, מאלסקה ועד תימן, מירושלים עד תל אביב. בקונצרט זה - ללא אמצעי הגברה מלאכותיים, בכלי הנגינה הפרימיטיבי ביותר שאפשר להעלות על הדעת - קרן של חיה, מנוגן אותו רפרטואר בסיסי וקורע לב. העובדה שהשופר הוא כלי לא צפוי, ושגם תוקעים מיומנים עלולים להיתקע עמו לדקות קשות של מאמץ מוסיפה למתח בחלל בית הכנסת. תקיעות אלו - תקיעה שברים ותרועה, בכל מקום בו הן נשמעות , משתיקות את האדם ואת הקהילה לרגעים של התבוננות, הקשבה, ושאילת שאלות יורדות חדרי בטן. ​

אך השתיקה, כמו בור הנפער לרגע בתוך המציאות, מוכרחה להתמלאות. האדם זקוק לתוכן. הוא חייב להביע את תחושותיו. וכך מתגייסים פיוטי ראש השנה כולם, למאמץ הנפלא הזה, להשיט את בני הקהילה (יחד!), אל תוך חזון של עולם אחר, טוב ומתוקן יותר. 

שלושה מצבים נפשיים

ראש השנה, היום בו נברא האדם והושלמה בריאת העולם, הופך להיות ליום הדין של האדם והעולם. התפילה ממושכת יותר והיא משובצת בשירים ובפיוטים המושכים את הנפש להרהור ולמעשה.

 

היום הרת עולם / אשכנז2 / יוסל'ה רוזנבלט

תפילת הלחש "מוסף" בנויה משלשה פרקים, שהם שלשה מצבים נפשיים לאדם העומד מול החג הזה, והם מכונים בשמות הקוד "מלכויות" "זכרונות" ו"שופרות".

במלכויות - בני האדם ממליכים שוב את אלוהים על העולם. מול כוחות אדירים הפועלים בעולם (כסף, מעצמות, פחד, תשוקה) אנו מזכירים לעצמנו מי צריך למלוך בעולם, או במילים אחרות - מהו הערך שראוי לנו לשים במרכזם של חיינו.

בשופרות (זכר לעקידת יצחק שלפי המסורת ארעה בראש השנה עצמו) מריעים לפני המלך תרועה חגיגית נרעדת וחרדה, תוך שאנו מזכירים לפניו ולפנינו את שבריריותנו האנושית הנוראה.

בזכרונות, אנו מזכירים לאלוהים ולנו את חסד נעורינו, את כל דרך הייסורים שעברנו, וכמה טוב יכול היה, ויוכל להיות. 

 
 הבן יקיר לי / אשכנז 2 / שמואל מלבסקי ומשפחתו

שלושת המצבים הנפשיים הללו של המלכה תרועה ודין מגיעים לעוצמתם הגדולה ביותר דרך קטעי פיוט. אלו משלבים כתיבה טעונה וחדה, עם ניגונים שכמו מבקשים לוודא שאיש מן הקהילה לא יוותר בחוץ. 

אהרן פוירשטיין עוסק בכתיבה, קולנוע, ובהוראת שניהם

אל 'עולם התוהו' - האתר של אהרן