דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

קבלת שבת

אתר הזמנה לפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

מבוא למזמורי קבלת שבת

לתקציר המלא

תפילת קבלת שבת היא טקס מעבר מימות החול אל השבת והיא נאמרת ברגעי המעבר שבין ימי החולין המסתלקים לבין השבת היורדת. המתפללים כמו יוצאים לקראת השבת, המייצגת את הנוכחות האלוהית בעולם, ומקבלים את פניה בשירה.

הטקס נוסד על ידי מקובלי צפת במאה ה-16, שחלקם נהגו לצאת אל הטבע ולקבל שם את פני השבת. כיציאה ממשית או סמלית לקבל את פני השבת.

עיקרו של הטקס הוא הפיוט המפורסם 'לכה דודי', שאף הוא נוצר במאה ה-16 ע"י אחד ממקובלי צפת – ר' שלמה אלקבץ. לפניו ולאחריו נאמרים מזמורי תהלים, בשינויים מסוימים בין המנהגים.

מזמורי התהילים בהם נפתחת קבלת שבת פונים אל קהל רחב – עם ישראל, האנושות, הבריאה וקוראים לו לצאת לקראת ה' כדי לשיר לו ולהללו. מזמור כ"ט החותם רצף זה, מתאר את עוצמת ה' המתגלה בבריאה ומיד אחריו מושר הפיוט 'לכה דודי'.

התפילה נחתמת בשני מזמורי תהלים – 'מזמור שיר ליום השבת' (צ"ב) ו-'ה' מלך גאות לבש' (צ"ג) , שנאמרים ע"י כל הקהל בשירה ובחלק מן המנהגים בעמידה.

אופן אמירת המזמורים שונה ממסורת למסורת, במסורת צפון אפריקה ובחלק מן המסורות הספרדיות המזמורים נאמרים בשלמותם ע"י כל הקהל בשירה. במסורת האשכנזית החזן שר את הפסוק הראשון בכל מזמור, הקהל קורא בשקט את הפסוקים והחזן מסיים באמירת הפסוקים האחרונים. במסורות החסידיות מוצמדים לקבלת השבת וביחוד לפיוט 'לכה דודי' ניגונים שונים. ר' שלמה קרליבך הלחין נוסח משלו למזמורי קבלת השבת ול'לכה דודי' שהתקבלו בקהילות רבות. בנוסח זה המזמורים נאמרים כולם בניגונים הממשיכים אף מעבר למלות המזמורים, ומושרים בהתלהבות במחיאות כפיים ואף בריקוד.