דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מפיוט למוצאי שבת ועד לפיוט לברית מילה – על 'שיר אענה' (ראה מלכי)

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

כיצד הפך פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן-עזרא, לפיוט לברית מילה במסורת יהודי קוצ'ין? המאמר שלהלן עוקב אחר תהליך זה, מצביע על השינויים שחולל בגוף השיר ובמבנהו, ומציע לראותו כביטוי לתופעה רחבה יותר במסורת הפיוט; בתוך כך הוא מראה את התאמתו המיוחדת של הפיוט להקשרו החדש, ועומד על משמעותה.

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

'ראה מלכי לעולם' מוכר בקרב יהודי קוצ'ין כפיוט לברית מילה. אך מסתבר, כי הוא אינו אלא חלק מפיוט כפול באורכו מאת ר' אברהם אבן-עזרא, מגדולי משוררי ספרד במאות ה- 11-12 – פיוט בשם 'שיר אענה כי הנה', שנועד למוצאי שבת; להלן נתחקה אחר תהליך הסבתו של הפיוט מייעוד אחד לייעוד אחר, ונעמוד על משמעויותיו של תהליך זה.

הפיוט למוצאי שבת 'שיר אענה כי הנה' מופיע כיום בשלמותו במהדורה המדעית של שירי הקודש של ר' אברהם אבן-עזרא, אותה פרסם חוקר שירת ספרד ישראל לוין.[1] בעבר הוא הועתק בכתבי יד רבים, ונמצא גם בכמה מכתבי היד של מחזור ויטרי.[2] בצורתו זו אוחז הפיוט ארבע מחרוזות, הנושאות אופי רשימתי: המחרוזת הראשונה מונה את ימי השבוע הצפויים לבוא – מיום ראשון ועד שבת; השנייה מונה את חודשי השנה – מתשרי ועד אלול; השלישית מונה את שבטי ישראל – מראובן ועד בנימין; והרביעית מונה את המזלות – מטלה ועד דגים. את ארבע המחרוזות מטרימים שני טורי פתיחה, המשמשים כעין 'מדריך' לחריזה שבסופי המחרוזות:[3]

שִׁיר אֶעֱנֶה       כִּי הִנֵּה            מְבַשֵּׂר טוֹב חִישׁ יִצְעַד

                                          אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָבֵי גִלְעָד

בואו המיוחל של אליהו מבשר הגאולה הוא מוטיב נפוץ מאוד בפיוטי הבדלה. אך דמותו הפלאית של אליהו אינה מגבילה עצמה במסורת הפיוט לפיוטי הבדלה בלבד, אלא גם לפיוטים לברית מילה;[4] אך פרט זה כשלעצמו עדיין אינו מבהיר את התהליך שעבר על פיוטנו, שכן כאמור, מחרוזתו הראשונה של הפיוט היא מחרוזת אופיינית לפיוטים למוצאי שבת, באשר היא מונה והולכת את ימי השבוע המתרגשים לבוא – וממילא אינה רלוונטית לפיוט שאינו מושר במוצאי שבת:

אֵל חֵילִי             בְּךָ גִילִי              בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה

יוֹם רִאשׁוֹן          כְּבַת אִישׁוֹן          בְּצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחֱסֶה

בְּכֹל עִנְיָן           וְכֹל קִנְיָן             וְכֵן בַּשֵׁנִי אֶעֱשֶׂה

וּבַשְׁלִישִׁי          אֶת רֹאשִׁי          בְּכֹל אֲשֶׁר אֶפְנֶה אֶנְסֶה

וּבָרְבִיעִי            הֱיֵה יִשְׁעִי            לֹא אָגוּר מִשּׁוֹסֶה

וּבַחֲמִישִׁי           וּבַשּׁשִּׁי              בְּמֵי גִיל יָגוֹן תַּמְסֶה

וּנִכּוֹנֵן                 בְּרֹב רַנֵּן            וְגַם דָּת זָכוֹר נַעֲשֶׂה

וְהַבָּשָׂר              בַּל יֶחְסַר            וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד

כבר חוקר הפיוט ישראל דוידזון ציין במפתח 'אוצר השירה והפיוט' (ניו-יורק, 1925) כי חלק ממחרוזות השיר נדפסו כשירים בפני עצמם; במסגרת זאת הוא מציין כי "בית ב'... ובית ג' המתחיל 'ראה מלכי', בכמה דפוסים נדפסו כפיוטים בפני עצמם על ידי ערכם".[5] נדמה כי לעובדה זו תרומה מכרעת בהסבת ייעודו של השיר: נראה, כי בשלב ראשון הודפסו חלק ממחרוזות השיר כפיוטים עצמאיים; בשלב זה ניטשטשו סימניו המקוריים של השיר כפיוט למוצאי שבת דווקא, שכן המחרוזות השנייה והשלישית נעדרות כל זיקה גלויה למוצאי שבת. מכאן ואילך קצרה הדרך להסבת השיר לתחומם של פיוטי אליהו מסוג אחר – הפיוטים לברית מילה. דוידזון אמנם אינו מזכיר הדפסה נפרדת של המחרוזות השלישית והרביעית – שהן המחרוזות המרכיבות את פיוטנו 'ראה מלכי לעולם' – אך סביר להניח כי תופעת ההעתקה החלקית עליה הוא מדווח עמדה גם ביסוד הפיוט כפי שהוא מושר בקרב יהודי קוצ'ין.[6]

התופעה שתוארה כאן אינה חריגה כל כך במסורת הפיוט; כך למשל כמה מן הפיוטים המפורסמים ביותר למוצאי שבת, ככל הנראה לא נוצרו מלכתחילה למטרה זו: הפיוט האנונימי 'המבדיל בין קודש לחול', שהוא אחד הידועים בין פיוטי ההבדלה במסורת אשכנז, נועד כנראה מראשיתו דווקא לתפילת נעילה החותמת את יום הכיפורים, כפי שמעידה המחרוזת הבאה: "נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר / סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר / יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר / וְלַיְלָה לְלָיְלָה".[7] יש בתופעה זו כדי לשקף את הדינאמיות הפנימית של מסורת הפיוט, מסורת בה פיוטים פושטים צורה אחת ולובשים צורה אחרת, ונפתחים להקשרים חדשים. והנה, למרבה הפלא, שתי המחרוזות המרכיבות את 'ראה מלכי' אכן ראויות ומתאימות לשמש כפיוט עצמאי לברית מילה: ניתוקן מבית גידולן המקורי מאפשר גם לזהות בהן, דרך מקרה, רעיונות ההולמים במיוחד את מעמד ברית המילה דווקא: כך למשל דומה כי מניית שבטי ישראל, כמו גם החתימה בברכה לפריה ורביה של העם – "כְּמוֹ דָגִים / בְּכָל פְּלָגִים / יִדְגּוּ לָרֹב וְלָעַד" – ראויות לטקס בו מציינים את כניסתו של הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו, ואת הצטרפותו לעם ישראל.

 



[1]  ישראל לוין, שירת הקודש של ר' אברהם אבן-עזרא, ירושלים תש"מ, כרך ב, עמ' 317-320 (שיר 367). ישנם הבדלי נוסח אחדים בין הנוסח המדעי שפרסם לוין לבין הנוסח המושר בקרב יהודי קוצ'ין. וראו גם במאמרו של בנימין בר-תקוה, 'אליהו הנביא בפיוטי ההבדלה', בתוך: אפרים חזן ויוסף יהלום (עורכים), לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל – ספר זיכרון לאהרן מירסקי, רמת-גן 2007, עמ' 246, הע' 38.

[2]  מחזור צרפתי מן המאה ה-12 לערך, המיוחס לר' שמחה מויטרי, שזהותו המדויקת וזמנו עומדים במחלוקת בין החוקרים. למחזור זה נודעה חשיבות רבה בחקר מסורת התפילה, נוסחה והתפתחותה, בחקר מנהגים והלכות שונות הנזכרות בו, ועוד. ראו עליו במאמרים הבאים: ישראל משה תא-שמע, 'על כמה ענייני מחזור ויטרי', בתוך: עלי ספר, יא, תשמ"ד, עמ' 81-89; שמחה עמנואל, 'לעניינו של מחזור ויטרי', בתוך: עלי ספר, יב, תשמ"ו, עמ' 129-130. את פיוטנו ראו במחזור ויטרי מהדורת אריה גולדשמידט, הוצאת 'אוצר הפוסקים', ירושלים תשס"ד, עמ' שטז-שיז.

[3]  טורי פתיחה אלה, או חלקם, מופיעים בחלק מהעתקות השיר כרפרין (פזמון חוזר) החותם כל אחת ממחרוזותיו. ראו על כך במדור 'המקורות' שבהקדמת לוין לשיר.

[4]  ראו אצל בר-תקוה (לעיל, הע' 1), עמ' 243.

[5]  ישראל זאב דוידזון, אוצר השירה והפיוט (ניו-יורק, 1925), ש-924.

[6]  על מסורת הפיוט בקוצ'ין ועל הקשרים שלה עם שירת ספרד עמד אדוין סרוסי במאמרו 'זמרת הפיוט הספרדי בקוצ'ין (הודו)', בתוך: מסורת הפיוט, ב (רמת-גן, תש"ס), עמ' 231-248. על נוכחותם של שירי ראב"ע במסורת זו ראו שם, עמ' 240. המאמר פורסם גם באתר.

[7]  ראו בנימין בר-תקוה (הע' 1 לעיל), עמ' 247-248, וכן שם הע' 45.