דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

פזמון

empty

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

ראה: רפרין

Weekly Piyut

 

מתוך מחזור וורמס ,גרמניה, 1272, באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

Website Redio

 

התזמורת העממית

 

To Submit Material

 

גלויית שנה טובה באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

Various Traditions 

 

אורחות במסיבת חתונה בבית הכלה, קובה, אזרביג'אן, ברית המועצות, 1933, צילום: קארל הסלר, באדיבות רנדי זקס, ישראל, ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

 

Life Cycle

 

טקס חופה וקידושין, קרמנשה, אירן,1957,צילום באדיבות משה ראסק,ישראל, ובית התפוצות, אגף התצלומים

 

Yearly Cycle

 

תקיעת שופר בבה"כ 'החורבה', באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

 

Shirat Habakashot

 

שירת הבקשות בבה"כ עדס, שנות ה-70

 

Contemporary Piyut

 

 אילן דמרי, סולן להקת 'המדרגות' 

 

Poets

 

מתוך 'הלכות הרב אלפסי', סלובקיה, 1836, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

 A-Z

 

א', ב', אירופה, 1875, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

 

פרטים על התמונות המופיעות בסרטון:

 

סרטון ראשון:

*"ולקח דוד את הכנור ונגן בידו..."- מתוך כתב יד, צפון צרפת, 1280

באדיבות הספריה הבריטית, לונדון ובית התפוצות, אגף התצלומים

* לוי מנגן, מתוך ספר תהלים, גרמניה, 1857

באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

* מנגנת בתוף מרים-מראות מהגדת הזהב, ספרד, 1320  

באדיבות הספריה הבריטית, לונדון ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

* קבוצת יהודיות רוקדות בתלבושת מסורתית, שאלוניקי, יוון 1910

באדיבות צ'רלס פין, אנגליה ובית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

סרטון שני:

* ביכ"נ החורבה, הרב סורוצקין, ירושלים, באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

* זיסל, נגן רחוב, סטאשוב,מחוז קילצה, פולין 1930 בקירוב

באדיבות משפחת אברום יוסל רוטנברג, ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

* החזן דוד טננבאום והמקהלה לפני ארון הקודש בבה"כ של דברצן, הונגריה,1901

באדיבות ט.א.טננבאום ובית התפוצות, ארכיון התצלומים  

* תקיעת שופר בביכ"נ החורבה, ירושלים, מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

 

סרטון שלישי:

 רקע:  פרט מתוך מחזור נירנברג, גרמניה, 1331

באדיבות ד"ר דוד וימימה יסלזון ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

* הזמר דודי לוי, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

* הפייטן משה חבושה במופע, פסטיבל הפיוט, 2008

* הפייטן ר' דוד מנחם, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

* הזמר ערן צור, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

*מורין נהדר, צילום: שמיר אלבז מתוך המופע 'ישנה בחיק ילדות', פסטיבל הפיוט, 2008

* נגן העוד יעקב בשירי, ג'רבה, תוניסיה, 1995

צילום: מיכה בר עם, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים תל אביב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


נוסח ירושלמי

שלושה דורות של פיוט בנחלאות

ספרד. מרוקו. ישראל
ר' חיים לוק בדואט עם שוקי שוויקי והרכב אנדלוסי-פלמנקו


מזמורי נבוכים

קובי אוז בעולם הפיוט

 


שמחה גדולה הלילה

ר' דוד מנחם, שלומי שבן ואורחים

קדוס קדוס

שירת הקודש של יהודי אתיופיה

קמתי להלל
מסורת הפיוט הספרדית-פורטוגזית


האשכנזים

מסורת הפיוט האשכנזית


אשיר עלי זמר תימן

גילה ואלי בשארי

הנך יפה רעייתי
זיוה עטר בשירת פלמנקו יהודי נשי

 

 


שווועתנו

נירו אבוקסיס ולהקת דוניא במופע פיוטים מקורי


מהו פיוט

פרופ' אפרים חזן והפייטן מימון כהן

סדנה/מפגש


יעלה רינוננו מערב

על פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז

סדנה/מפגש

שירה חדשה
הפיוט וסידור התפילה

סדנה/מפגש


סבא לא עושה קידוש

הפיוט והישראליות – ד"ר מאיר בוזגלו ורות קדלרון

סדנה/מפגש


לדמותו של הפייטן במאה ה-21

רב שיח בין פייטנים ואנשי רוח

סדנה/מפגש


אום כולתום בבית הכנסת

הפייטן והמוזיקאי רוני איש-רן עם המשורר אלמוג בהר

סדנה/מפגש

 

 

 

נוסח ירושלמי

שלושה דורות של פיוט בנחלאות 

שכונת נחלאות בירושלים היא מרכז עולמי למסורת ספרד-ירושלים. בעשרות בתי כנסת, ובראשם בית הכנסת "עדס", מתקיימים ברציפות כבר למעלה ממאה שנה אירועי "שירת הבקשות", "עונג שבת" ואירועי שירה אחרים.

במופע שייערך לכבוד השכונה וקולה הייחודי ישתתפו שלושה דורות של פייטנים שצמחו מתוך השכונה, ואליהם תצטרף מקהלת ילדים. את הפיוטים, שרובם נכתבו ליצירות פרי עטם של גדולי היוצרים והמבצעים במוזיקה הערבית, ילווה הרכב של תשעה נגנים, מהם ותיקים ומהם פנים חדשות, מהבולטים במבצעי הסגנון המזרחי הקלסי בארץ.

 

 

על תהליך התגבשותה של מסורת 'ספרד ירושלים' – ד"ר אסיקה מרקס

תהליך התגבשותה של מסורת 'ספרד ירושלים' התרחש בראשית המאה העשרים, כחלק ממספר תהליכים היסטוריים, תרבותיים ומוסיקליים אשר התרחשו במרחב המזרח התיכון בכלל ובירושלים בפרט. תהליך קריסתה של האימפריה העותמנית שהגיע לשיאו בתחילת המאה העשרים עם נפילת המשטר העותמני והקמת הרפובליקה התורכית, הביא גם לירידת השפעתו של הסגנון המוסיקלי העותמני-תורכי והתגברות השפעת הסגנון הערבי במוסיקה של המזרח התיכון.

במקביל לתהליך זה מופיע גורם נוסף שהשפיע על תהליך היווצרות המסורת הספרדית ירושלמית והוא הופעתה של קהילת יהודי חלב בירושלים בתחילת המאה העשרים והשפעתה על מסורת התפילה והפיוט של הקהילות הספרדיות.

העדה החלבית החזיקה במסורת ביצוע עתיקה של התפילה ושל הפיוט, ועם הגיעה לירושלים והקמת בית הכנסת "עדס" בשנת 1901, החלה להשפיע על סגנון הביצוע של הקהילות הספרדיות, תחילה בירושלים ולאחר מכן בכל ארץ ישראל ובחלק מקהילות המזרח בתפוצות. השפעת קהילה זו הייתה חלק מהתהליך הכללי של המעבר אל הסגנון המוסיקלי הערבי. סגנון ביצוע התפילה והפיוטים של קהילת יהודי חלב היה מבוסס אף הוא על הסגנון המוסיקלי הערבי.

המסורת הנקראת כיום "ספרדית ירושלמית" מורכבת אם כן משילוב בין שני רבדים מוסיקליים מרכזיים: הרובד הישן של המוסיקה התורכית-עותמנית, אשר הדיו נשמעים עדיין בתפילות ובפיוטים, בעיקר בימים הנוראים, ורובד חדש יותר של הסגנון המוסיקלי הערבי של המזרח התיכון שהתגבש בסוף המאה התשע עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים.

למאמר המלא

מה עוד:

לרכישת כרטיסים למופע:

ספרד. מרוקו. ישראל

ר' חיים לוק בדואט עם שוקי שוויקי והרכב אנדלוסי-פלמנקו, בליווי מקהלת הפיוט

אנדלוסיה - ערש יהדות ספרד, מקום יצירתן של הלכה והגות, ובצדן פיוטים, רומנסות ושירי יין בעברית, בספרדית ובערבית. תרבויות, צלילים ומקצבים שנולדו כולם באנדלוסיה נפגשים במופע ייחודי שמחבר פיוט, פלמנקו, שירה ספרדית ומרוקאית ומוזיקה בת זמננו.

 .

 

בית הכנסת סעדון, פאס,  מרוקו 1994, צילום: זאב רדובן, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

גוספל עברי - אברהם כהן מספר על מקהלת הפיוט ועל ר' חיים לוק, המנהיג אותה

מזה כשנתיים מתכנסת, אחת לשבוע, קבוצה של גברים - דתיים, חילוניים, צעירים ומבוגרים, בצריף עץ, בלב שכונת רחביה בירושלים (אחד משני הצריפים המוכרים במדינה, השני הוא, כמובן, צריפו של בן-גוריון) ושרה פיוטים. זוהי מקהלת הפיוט שליד מכון בן- צבי.

המקהלה, אותה מוביל ר' חיים לוק, אולי גדול המבצעים בדורנו של הפיוט הצפון אפריקאי-אנדלוסי, ביחד עם יאיר הראל כמנהל אמנותי, שמה לה למטרה לחפש ולהביא צליל מקהלתי, יהודי-ישראלי חדש, הנובע מתוך הקשבה עמוקה למכלול של עולם הפיוט, למילים, לתפילות, לתרבויות המוסיקליות.

לרשימה המלאה באתר הפיוט 

מה עוד:

מזמורי נבוכים

"בשנים האחרונות השריתי את נפשי במרינדה חמימה של יהדות והתוצאה: מזמורי נבוכים", ערב הכולל שירים דנדשים שנעים באזור הערפילי שאינו "דתי" ואינו "חילוני". לא מדובר במשהו רוחניסטי, נאיביסטי או קבליסטי, כי אם בשירים עבריים השולחים חיוך ישראלי לחז"לינו המבריקים. ב"מזמורי נבוכים" אני מתכתב הן עם ענקי דור והן עם סבי הטוב, נסים מסיקה (רבי שניישן) זצ"ל, פייטן תוניסאי שומר מצוות ונינוח. בעזרת קולו המוקלט של סבי אזכה במופע זה לשיר אפילו דואט בין העולם הזה לעולם הבא..." (קובי אוז)

 

קובי אוז יארח את יוני רועה לביצוע משותף של פיוטים תוניסאיים

 

 

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

חביבי יה חביבי – שירו של הפייטן התוניסאי אשר מזרחי, בביצוע משה לוק

 

קובי אוז וקולו של הסבא נסים מסיקה ז"ל

 

שמחה גדולה הלילה

הפייטן ר' דוד מנחם והיוצר שלומי שבן במופע משותף של פיוטי ריקוד ושמחה ממסורות שונות בעיבוד ישראלי מודרני ללחנים ופיוטים עתיקים, בצד חומרים אישיים אחרים.

 

 

ר' דוד מנחם ושלומי שבן, במסגרת מפגשי 'ידידי השכחת' בית הלל 2008, צילום באדיבות שגיב אלבז

מה עוד:

 

קַדוּס קַדוּס

(קדוש קדוש)

שירת הקודש של יהודי אתיופיה

שירת הקודש של יהודי אתיופיה היא מן העתיקות בעולם. שלושה דורות מבני הקהילה מביאים את המסורת המוסיקלית הייחודית הזאת אל מרכז הבמה בשירת קודש בשפת הגעז מפי קייסים של העדה, בעיבודים חדשים בסגנון אתנו-ג'אז לשירת הקייסים המסורתית, ועם קבוצת ילדים שתדגים את מסורת הלימוד העתיקה הנהוגה בעדה.

המופע הוא נקודת הסיום של פרויקט הקלטת השירה הדתית של היהודים יוצאי אתיופיה שערך משה בר יודא, אשר נועד לשמר ולהעביר אותה לדורות הבאים, רגע לפני שמסורת זו נעלמת מן העולם.

 

 

תפילה בבית הכנסת באמבורבר, אתיופיה 1983, צילום: איליין פרלמן, ארה"ב, בית התפוצות, ארכיון התצלומים    

 

מה עוד:

משירי המופע להאזנה:

קדוס קדוס בשלושה ביצועים ועיבודים שונים:

בשירת הקייסים

בעיבודו ובליוויו של נגן הסקסופון הבינלאומי אבטה בריהון

בביצוע אנסמבל מזרח מערב

לרכישת כרטיסים למופע:

 

קמתי להלל

מסורת הפיוט הספרדית-פורטוגזית

מופע בכורה בעקבות האלבום עטור השבחים "קמתי להלל", שהופק על ידי מוזיאון אמסטרדם היהודית ובית התפוצות.

מוסיקה זו נושאת את המסורת של קהילת יהודי פורטוגל, שקמה לתחייה לאחר שגורשה במאה ה-15 ולקחה אתה לנדודיה את צלילי המזרח. מגורשי הקהילה הגיעו לאמסטרדם, ללונדון ולניו יורק, ושם נמזגו הצלילים אל מוזיקת המערב וזכו לעיבוד קלאסי מערבי על ידי מקהלה רב קולית.

 

 

פנים בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, באדיבות דניאל חלפון

 

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל, אולם גם שם המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא לקהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית. (ויקיפדיה, היהודים באמסטרדם)

 

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

'עת שערי רצון' בביצוע לאון כהן ואדולף עטיה

 

'לך לשלום גשם' עם החזן דניאל חלפון, מתוך 'קמתי להלל'

 

 

לרכישת כרטיסים למופע:

האשכנזים

פיוטי הימים הנוראים וחגי תשרי ממסורת אשכנז

פיוטים ממגוון השירה האשכנזית והמסורות החסידיות, ביניהם פיוטי שבת ופיוטי הימים הנוראים וחגי תשרי

 

ריקוד חסידי, רישום מאת תולי פילמוס, ארה"ב, 1971, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

פרופ' אנדרי היידו על זמירות השבת של אשכנז

לחני זמירות השבת כוללים סוגי מוסיקה שונים, שנשמעים לעתים מקוריים ויפים ולעיתים נדושים, באוזני מוסיקאי מלומד, אך לאלה ששרים אותם אין הדבר רלבנטי, מפאת הקשר הרגשי למנגינות ילדותם. השפעות הסביבה ניכרות בלחנים הללו: הם נשמעים בלקניים ביוון, ערביים בתימן, הונגריים באזור הקרפטים וגרמניים במערב אירופה. מוסיקות פופולריות למיניהן הטביעו בהם את חותמן: מארשים, וולסים, אופרטות ואופרות של המאה התשע עשרה בעיקר. עם זאת, ככל מוסיקה ששאלו היהודים משכניהם, הלחנים השתנו בהקשרם החדש, "התייהדו" בביצוע האופייני רק לשירי שבת וספק אם המחברים המקוריים היו מזהים אותם.

ללחנים ניידות גדולה. חלק מן הלחנים הושרו באוקראינה או בפולין, והם התגלגלו עם המשפחה לאמריקה ומשם לארץ. עקב כך היטשטש האופי האזורי וסגנונות השירה התערבבו. ב'נישואי תערובת' של משפחות מאזורים או מעדות שונים נוצרו רפרטוארים הדומים לאנציקלופדיה. פענוח האוצר המוסיקלי של אדם אחד או של משפחה אחת - פירושו שחזור תולדות המשפחה, גלגוליה ונישואיה.

היחס בין מילות הפיוט ולחניהם נראה לרוב רופף. התאמת לחנים לפסוקים (או להיפך) מנהג די עתיק הוא בשירת היהודים, במיוחד מאז התפתחה הכמיהה של החסידות למוסיקה אינסטרומנטלית של האיזור. מוסיקת ריקוד, מוסיקה צבאית ושירי עם ממקורות זרים הפכו לניגונים, שעליהם התאימו פסוקים מן המקרא, לעתים בהצלחה ולרוב באופן קלוקל. המצב אינו שונה בזמירות. למעשה ברוב המקרים אין אנחנו יודעים איזו מנגינה שייכת לאיזה פיוט. אך הכול, ואני כולל בכך גם את עצמי, התרגלו למצב זה. הכל שרים בשמחה לחנים שמבחינה פְרוֹזוֹדית אינם מתאימים למילים. אולי שמחת האוכל המשותף והשירה המשפחתית מחלישה במידה מסוימת את חוש הביקורת: בתפילה או בשירת הבקשות לא היו מקבלים יחס כה בעייתי בין מילים ולחן. הפיצוי עבור רשלנות זו הוא הספונטניות של השירה. כל אחד מתבטא בה בשווה - מבוגרים, ילדים, אורחים - האהבה מקלקלת את השורה.

למאמר המלא באתר הפיוט:

מה עוד:

לרכישת כרטיסים למופע:

אשיר עלי זמר תימן

פיוטים, תפילות ושירים ממסורת יהודי תימן - הזמרת הבינלאומית גילה בשארי בדואט עם בן זוגה אלי בשארי. מחזור של יצירות מן התפילה ועד שירת הנשים, בליווי מקהלת גברים ונגני כלי הקשה.

 

בבית מנחם ערוסי בקריית אונו, מתוך 'קהילות ישראל במזרח-תימן', באדיבות ובהוצאת מכון בן צבי

 

על הפיוט, הזמרה והמחול של יהודי תימן – אבנר בהט

הביטוי האמנותי של יהודי תימן באמנויות הביצוע מהווה שלמות אחת של פיוט-לחן-מחול. לימוד ומסירה של שלושת תחומים אלה נעשו בכתב ובעל פה: בשירת הגברים הועברו השירים באמצעות הדיוואן הכתוב, ואילו אצל שירת הנשים המסורת היא כולה מסורת שבעל פה. הלחן והמחול הועברו אך ורק בעל-פה, על דרך השמיעה והראייה.

המוסיקה של יהודי תימן כולה קולית, שכן הם קיימו את המנהג האוסר על נגינה כאות אבל על חורבן בית המקדש, כלומר שמרו בהקפדה על הימנעות מנגינה בכלים. עם זאת, נהגו להקיש בכלי בית שאינם כלי נגינה: בנוסף למחיאות כפיים הגברים נהגו להקיש בפח, למשל פח זיתים לאחר ריקונו, והנשים נהגו להקיש בצלחת הנחושת (הצחן) באצבעות מטובעות. הפחות מחמירים הקישו גם בתוף כד (דרבוקה).

שירתם לחוד גברים ונשים. שירת הנשים הייתה בלשון הדיבור של יהודי תימן ועסקה בענייני חולין, לא הייתה כתובה ועברה במסורת שבעל-פה בלבד. שירת הגברים כולה שירת קודש, הן בבית הכנסת והן בבית.

הדיואן הוא ספר הפיוטים של יהודי תימן ועיקר מקום ביצועו הוא בבית ובאירועי שמחה סביב מחזור השנה והחיים. הוא משמש לכל אירועי השמחה הביתיים, המשפחתיים והחברתיים, אלה של מחזור השנה: השבת וחגי השנה, ואלה של מחזור החיים: חתונה, ברית מילה, פדיון הבן, זבד הבת. הדיואן כתוב כולו באותיות עבריות, אך בשלוש לשונות - עברית, ערבית וארמית. יש שירים שהם על טהרת העברית או הערבית, אך ברבים מהם יש תערובת של שתי השפות - בתים או אף שורות בעברית ובערבית לסירוגין. באלה משתלבת גם הארמית, שהיא נדירה יותר. עירוב הלשונות נעשה תוך שמירה מתמדת על המשקל, החריזה והמבנה, והדבר מעיד על שליטתם המלאה של המשוררים בכל שלוש הלשונות.

למאמר המלא באתר הפיוט:

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

'אהבת הדסה' בביצוע גילה בשארי

'סעי יונה' בביצוע צלילי העוד

'אם ננעלו' בביצוע אנסמבל דיוואן

'איילת חן' בביצוע שלומית לוי

עפרה חזה בביצוע הראשון שלה ל'אם ננעלו', שנת 1978

 

לרכישת כרטיסים למופע:

הינך יפה רעייתי

זיוה עטר בשירת פלמנקו יהודי נשי

זיוה עטר חושפת את הקשר הטבעי בין טקסטים יהודיים קלסיים, מוסיקה אנדלוסית ופלמנקו - מופע ובו רפרטואר יהודי ספרדי צפון-אפריקאי המבוצע בעברית, בערבית, בלדינו ובספרדית, ובצדו יצירות מקוריות של זיוה עטר.

 

מה עוד:

:לצפייה

מפיוטי המופע להאזנה:

יעל בדש שרה את שירה של זיוה עטר – שפת הבית – שזכה במקום הראשון בפסטילאדינו 2005

'שחי לאל' בביצוע זיוה עטר

'למולדת שובי רוני' בביצוע ליאור אלמליח

 

לרכישת כרטיסים למופע:

שווועתנו

נירו אבוקסיס ולהקת דוניא במופע פיוטים מקורי

 

פיוטי סליחות ברוח הימים הנוראים, לחנים מקוריים לטקסטים מרגשים משירת הבקשות, פיוטים ממעגל החיים ומזמורי תהילים בשילוב של מוזיקה ערבית, אפריקאית ופלמנקו.

להקת דוניא היא הרכב שנולד בספרד, שהה שם זמן מה, ושב לישראל עם הסולן נירו אבוקסיס. המוזיקה של ההרכב מביאה אל הבמה חיבור עוצמתי השואב את כוחו מסגנונות מוסיקליים מגוונים של צלילי אנדלוסיה והמזרח. המופע יכלול קטעים מהאלבום החדש של הלהקה "שווועתנו".

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

'ידיד נפש' בלחן מקורי של נירו אבקסיס ובביצוע להקת דוניא

'יה שמע אביוניך' נוסח ספרד-ירושלים בביצוע מתפללי בית הכנסת חסד ורחמים

 

לרכישת כרטיסים למופע:

מפגשים וסדנאות:

מהו פיוט?

פרופ' אפרים חזן, מחשובי החוקרים של ספרות הפיוט בימינו, והפייטן מימון כהן, במסע מקוצר בן אלפיים שנה בעקבות פיוטים ממגוון תקופות ומסורות.

 

מתוך מנחה וערבית של שבת, דיו על נייר, נכתב ע"י ניסים אליהו עזרא ראובן בטט, עירק, 1886

 

מהו פיוט - פרופסור אפרים חזן

ההגדרה המקובלת לפיוט היא שירת קודש המשתלבת בתפילות הציבור בבתי הכנסת. הגדרה זו מסייעת בידינו לתחום את גבולות הפיוט ולהבדילו מסוגים אחרים. זוהי הגדרה פונקציונלית המתייחסת לייעודם של השירים לצורך הגדרתם ותיחומם, ברם בדרך זו לא ייכללו שירים דתיים רבים  שרוח של קדושה מרחפת עליהם. בעיה זו אינה קיימת לגבי הפיוט הקדום בארץ ישראל עד למאה השמינית, שכן בתקופה זו הוקדשה היצירה השירית העברית כולה לתפילת בית הכנסת, ואפילו פיוטים לאירועים משפחתיים לברית מילה, לחתן ולכלה וכיו"ב חוברו כפיוטי בית הכנסת המשתלבים בתפילה.

לימים, בעיקר מן המאה השש עשרה ואילך, נפרד הפיוט בחלקיו הגדולים מן התפילה ונוצרו מסגרות נוספות לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש, בעיקר זו המזומרת ומושרת בקהילות המזרח וצפון אפריקה בבתי הכנסת ובשמחות משפחתיות, וכיום גם בהתכנסויות מיוחדות ובקונצרטים המיוחדים לשירה זו, כפי שהתגבשה במסורת הדורות. משמעות אחרונה זו היא המשמעות המקובלת כיום בפי דוברי העברית הישראלית, ואילו  ההגדרה הראשונה משמשת בספרות  המדעית המקצועית בחקר השירה והפיוט.

 

למאמר המלא באתר הפיוט

מה עוד:

מימון כהן שר את 'אל אליהו' בנוסח מרוקו

 

מימון כהן ור' חיים לוק מבצעים את 'שלום לך דודי'

 

לרכישת כרטיסים:

 

יעלה רינוננו מערב

פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז

 

מהו פיוט אשכנזי? מהם צליליו ומצלוליו? על שאלות אלו ואחרות יענו, יסבירו וידגימו פרופ' אליהו שלייפר, חזן ומבכירי חוקרי תרבות אשכנז, ואריק וולהיים-חזן, דוקטורנט בחוג למוסיקולוגיה וחוקר במרכז לחקר המוסיקה היהודית. במהלך המפגש יתמקדו השניים במנגינות הפיוטים האשכנזיים לימים הנוראים ויציגו כמה מהמסקנות שהעלו בשנה האחרונה, שבמהלכה עבדו עם קבוצת מומחים בחקר הפיוט האשכנזי.

 

מה עוד:

פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז להאזנה:

יעלה תחנונו מערב – בביצוע יוסל'ה רוזנבלט ובנו

מלך עליון אל דר במרום – בביצוע משפחת מלבסקי

 

לרכישת כרטיסים:

שירה חדשה

הפיוט וסידור התפילה

 

קהילות התפילה הישראליות, הנוסכות לתפילות תוכן ומשמעות חדשים, הן תופעה ההולכת וצוברת תאוצה ברחבי הארץ. אנו מזמינים אתכם למפגש של תפילה והתחדשות עם מעצבי התפילה משלושה בתי תפילה ישראליים: "ניגון הלב" בעמק יזרעאל, "בית תפילה ישראלי" בתל אביב ו"נאווה תהילה" בירושלים.

 
קהילת ניגון הלב

על קהילת ניגון הלב

ניגון הלב" היא קהילה אזורית שהוקמה לפני שמונה שנים ע"י משפחות ויחידים, החיים בישובי עמק יזרעאל והסביבה. הקהילה מבקשת לתת מענה תרבותי ורוחני ליחידים ולמשפחות בעמק, בכל הקשור לעיצוב אורחות החיים היהודיים - האישיים והקהילתיים שלהם והיא מקיימת קבלות שבת, טקסי חגים, בת ובר-מצווה, מפגשי לימוד ועשייה חברתית.

מפגשי "ניגון הלב" (המתקיימים בנהלל) רוקמים את הטוב שבתרבות הישראלית והיחודי שברוח העמק, עם החי והנוגע שבמסורת הדורות. המפגשים, הפתוחים לכל אדם והמרוממים את הרוח, נותנים מענה לצורך של רבים שגדלו בציבור החילוני בישראל.

 

לרכישת כרטיסים:

סבא לא עושה קידוש

הפיוט והישראליות

 

מהו מקומה של המסורת בישראל 2009, ומי מסוגל עדיין לקיים אותה? האם אפשר להיות מסורתיים - מחדש? שיחה בין ד"ר מאיר בוזגלו לראש בית המדרש "עלמא" רות קלדרון.

 

התחייה של חיים יהודיים-עבריים בארץ ומכללת עלמא - רות קלדרון

בשנים האחרונות מתרחשת בארץ תחיה של חיים יהודיים-עבריים. רנסנס תרבותי. ציבור גדול לא מסתפק עוד בתפקיד הצופה בחיים היהודיים ועובר לעשייתם. בקהילות רבות בארץ, בבתי מדרש ובקבוצות שקמו ברחבי הארץ ישנם נסיונות להשתתף בזמן היהודי ובטקסט היהודי בדרך המתאימה לערכי המשתתפים וללמוד ברוח שאמיתית להם. לרכוש מחדש את מסורתם. ראשונים נגאלו לוח השנה העברי והטקסט הקאנוני.

לרשימה המלאה באתר הפיוט

 

מודעה בשכונת נחלאות, ירושלים

המהפכה הקטנה של הפיוט – ד"ר מאיר בוזגלו

הפיוט שליווה את היהודים באלפי שנות גלותם זוכה כעת לעדנה מחודשת, לאחר שננטש מפני שנתפס על ידי האבות המייסדים של המדינה כבלתי-הולם. מבחינות רבות אין כאן שיבה למה שהיה, אלא היווצרות ישראלית חדשה. אם זוכרים שהפיוט מקורו בארץ ישראל במאות השישית-שביעית, אפשר לומר שהפיוט חזר הביתה.

הפיוט - שהוא מין לעצמו, Sui generis - הוא חלק ממרחב שלם שבו מוצאים את כאב החורבן והגלות והתקווה לשיבה לארץ, את המדרש, המשנה, הקבלה, המנגינה, הטקסים היהודיים. רק כאשר בוחנים את הפיוט בסך הכל של מרכיבי ההוויה היהודית - אז ורק אז אפשר להבין את מלוא משמעותו. אין הבנה שלמה של הפיוט בלא הבנה של מרכיבי העולם היהודי, כשם שלא תיתכן הבנה של העולם היהודי ללא הבנת הפיוט.

למאמר המלא באתר הפיוט

מה עוד:

ערן צור מבצע את ' בזכרי על משכבי'

 

לרכישת כרטיסים:

 

לדמותו של הפייטן במאה ה-21

רב שיח בין פייטנים ואנשי רוח

 

לאורך הדורות קיבל המושג פייטן שלל משמעויות. בערב זה נעלה תשובות אפשריות לשאלות מיהו פייטן, מה עושה אותו לפייטן, מהי דמותו של הפייטן במאה ה-21, ומהו תפקידו הייחודי במרקם הקהילתי.

 

יוסי אוחנה על דרכו אל הפיוט

יש פרדוקסים שרק המציאות הישראלית שלנו יוצרת; את רוב חיי חייתי בירושלים, אבל לא הייתי מודע לעושר העצום ולמגוון מסורות הפיוט החיות בה. הייתי צריך להרחיק אלפי קילומטרים כדי לגלות ולהתוודע לכך.

מפתיע שדווקא בברקלי, קליפורניה, התוודעתי למסורות הפיוט הנפלאות שבהן התברכו ארץ-ישראל וירושלים בפרט. שם, רחוק מכבלי התודעה המאפיינים את רוב הישראלים, ראיתי צעירים יהודים רבים מתחברים בטבעיות לפיוטים "למה הקץ נסתם נא" של המלחין המצרי עבד אל רחים מסלוב, ו"אודך כי עניתני" מורכב על לחן משיר של אום כולתום, הזמרת הערבייה הגדולה בכל הזמנים. צעירים אלה באו לתפילות המניין בו התפללו בנוסח משולב ספרדי-ירושלמי, צפון-אפריקאי ובבלי.

לרשימה המלאה:

מה עוד:

 

לרכישת כרטיסים:

 

אום כולתום בבית הכנסת

השפעת המוסיקה הערבית על עולם הפיוט

 

למעלה מאלף שנה חיו יהודים בין עמי ערב, ובמהלכן השפיעו והושפעו בכל תחומי החיים. השפעות אלה ניכרות במיוחד במסורות המוסיקליות של עולם הפיוט.

המשורר אלמוג בהר והפייטן והמלחין רוני איש-רן ידונו בזהות ובמסורת היהודית-ערבית בישראל של המאה ה-21.

בסדנה יושמע בהשמעת בכורה לחן מקורי מאת רוני איש-רן לשיר של אלמוג בהר.

 

השפעת המוסיקה הערבית על הפיוט והמוסיקה הדתית יהודית - רוני איש-רן

ראשית המאה העשרים נחשבת לתקופת שיא בהתפתחות המוסיקה הערבית הקלאסית במצרים. בתקופה זו תפסה המוסיקה המצרית מקום מרכזי בתרבות המוסיקלית הערבית, וקהיר הפכה למעין בירתה של המוסיקה הערבית. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית שהתרחשה בשנים אלו במצרים ובעולם הערבי בכלל הביאה לעולם את הרדיו, מכשירי ההקלטה וההשמעה והקולנוע. אלמנטים אלו שחדרו אל התרבות יצרו מעין תעשיית מוסיקה. המוסיקה המצרית שודרה אל כל העולם הערבי, ומעבר לו. דמויות כמו אום כולתום, עבד אל וואהב, ליילה מוראד, פריד אל אטרש ועוד הפכו לכוכבי על בעולם הערבי.

גם בישראל נקלטו הדי המוסיקה המצרית (בקרב הערבים והיהודים). הם הפכו להיות חלק מהמוסיקה המקומית, ועם הזמן חלחלו גם אל המוסיקה הדתית יהודית. מגמה זו התחזקה לקראת המחצית השניה של המאה העשרים, עם הקמת המדינה והעלייה הגדולה של יהודי המזרח, אשר התיישבו בחלקם בקהילות מאורגנות בשכונותיה של ירושלים.

הדומיננטיות המוסיקלית עברה לעדה החלבית, אשר הביאה עמה מסורת רחבה ועשירה של פיוטים ולחנים לקטעי התפילה השונים. במהלך השנים הפכה מסורת זו לזרם המרכזי בחזנות הירושלמית, ואל הרפרטואר המסורתי נוספו בהתמדה גם לחנים חדשים שהגיעו ברובם מהמסורת המצרית-ערבית שהיתה לה עדנה באותן השנים. בית הכנסת "עדס" ליוצאי חלב בשכונת נחלאות בירושלים הפך לשם דבר, והתפילות, הבקשות, הסליחות והפיוטים שמתקיימים בו מושכים קהל חובבי שירה ופיוט מכל העדות.

 

על נדידת מלים, הגירת רעיונות והולדת שיר חדש מתוך פיוט ותיק - אלמוג בהר

פעמים רבות בעת כתיבת שיר עולה בך משפט או שבר משפט שאתה יודע כי מקורו שאול ממקום אחר, אבל אינך מצליח לפענח מהו אותו המקור. והמילים הללו, שבאו מאצל אחר, משתכנות אצלך בצורתן הישנה או בצורה חדשה, ובהקשר חדש. ואין בכך פסול, בשאילת רעיונות וצורות ומילים מזרים, והם שלמים או שבורים, והלא העברית אינה שפה "רומנטית" של יוצרים העומדים לבדם ושופכים שיח לבם ללא שהיו להם אם או אב בעולם, אלא להפך היא משתבחת במעילי התשבץ שאורגים החדשים מתוך דברי הישנים, וכבר עמדו על כך חכמים רבים.  

לרשימה המלאה באתר הפיוט

 

מה עוד:

לחן מקורי של רוני איש-רן לפיוטו של ר' יהודה הלוי – אלי, רפאני וארפא, בביצוע אנסמבל 'שחרית'

לחן מקורי של רוני איש-רן ל'הללוי'ה, בביצוע אנסמבל שחרית

לרכישת כרטיסים:

 

Weekly Piyut

 

מתוך מחזור וורמס ,גרמניה, 1272, באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

Website Redio

 

התזמורת העממית

 

To Submit Material

 

גלויית שנה טובה באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

Various Traditions 

 

אורחות במסיבת חתונה בבית הכלה, קובה, אזרכיג'אן, ברית המועצות, 1933, צילום: קארל הסלר, באדיבות רנדי זקס, ישראל, ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

 

Life Cycle

 

טקס חופה וקידושין, קרמנשה, אירן,1957,צילום באדיבות משה ראסק,ישראל, ובית התפוצות, אגף התצלומים

 

Yearly Cycle

 

תקיעת שופר בבה"כ 'החורבה', באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

 

Shirat Habakashot

 

שירת הבקשות בבה"כ עדס, שנות ה-70

 

Contemporary Piyut

 

 אילן דמרי, סולן להקת 'המדרגות' 

 

Poets

 

מתוך 'הלכות הרב אלפסי', סלובקיה, 1836, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

 A-Z

 

א', ב', אירופה, 1875, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

 

פרטים על התמונות המופיעות בסרטון:

 

סרטון ראשון:

*"ולקח דוד את הכנור ונגן בידו..."- מתוך כתב יד, צפון צרפת, 1280

באדיבות הספריה הבריטית, לונדון ובית התפוצות, אגף התצלומים

* לוי מנגן, מתוך ספר תהלים, גרמניה, 1857

באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

* מנגנת בתוף מרים-מראות מהגדת הזהב, ספרד, 1320  

באדיבות הספריה הבריטית, לונדון ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

* קבוצת יהודיות רוקדות בתלבושת מסורתית, שאלוניקי, יוון 1910

באדיבות צ'רלס פין, אנגליה ובית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

סרטון שני:

* ביכ"נ החורבה, הרב סורוצקין, ירושלים, באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

* זיסל, נגן רחוב, סטאשוב,מחוז קילצה, פולין 1930 בקירוב

באדיבות משפחת אברום יוסל רוטנברג, ובית התפוצות, ארכיון התצלומים

* החזן דוד טננבאום והמקהלה לפני ארון הקודש בבה"כ של דברצן, הונגריה,1901

באדיבות ט.א.טננבאום ובית התפוצות, ארכיון התצלומים  

* תקיעת שופר בביכ"נ החורבה, ירושלים, מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

 

סרטון שלישי:

 רקע:  פרט מתוך מחזור נירנברג, גרמניה, 1331

באדיבות ד"ר דוד וימימה יסלזון ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

* הזמר דודי לוי, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

* הפייטן משה חבושה במופע, פסטיבל הפיוט, 2008

* הפייטן ר' דוד מנחם, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

* הזמר ערן צור, צילום: שגיב אלבז, מתוך מופעי 'ידידי השכחת' בבית הלל, האוניברסיטה העברית, ירושלים

*מורין נהדר, צילום: שמיר אלבז מתוך המופע 'ישנה בחיק ילדות', פסטיבל הפיוט, 2008

* נגן העוד יעקב בשירי, ג'רבה, תוניסיה, 1995

צילום: מיכה בר עם, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים תל אביב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


נוסח ירושלמי

שלושה דורות של פיוט בנחלאות

ספרד. מרוקו. ישראל
ר' חיים לוק בדואט עם שוקי שוויקי והרכב אנדלוסי-פלמנקו


מזמורי נבוכים

קובי אוז בעולם הפיוט

 


שמחה גדולה הלילה

ר' דוד מנחם, שלומי שבן ואורחים

קדוס קדוס

שירת הקודש של יהודי אתיופיה

קמתי להלל
מסורת הפיוט הספרדית-פורטוגזית


האשכנזים

מסורת הפיוט האשכנזית


אשיר עלי זמר תימן

גילה ואלי בשארי

הנך יפה רעייתי
זיוה עטר בשירת פלמנקו יהודי נשי

 

 


שווועתנו

נירו אבוקסיס ולהקת דוניא במופע פיוטים מקורי


מהו פיוט

פרופ' אפרים חזן והפייטן מימון כהן

סדנה/מפגש


יעלה רינוננו מערב

על פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז

סדנה/מפגש

שירה חדשה
הפיוט וסידור התפילה

סדנה/מפגש


סבא לא עושה קידוש

הפיוט והישראליות – ד"ר מאיר בוזגלו ורות קדלרון

סדנה/מפגש


לדמותו של הפייטן במאה ה-21

רב שיח בין פייטנים ואנשי רוח

סדנה/מפגש


אום כולתום בבית הכנסת

הפייטן והמוזיקאי רוני איש-רן עם המשורר אלמוג בהר

סדנה/מפגש

 

 

 

נוסח ירושלמי

שלושה דורות של פיוט בנחלאות 

שכונת נחלאות בירושלים היא מרכז עולמי למסורת ספרד-ירושלים. בעשרות בתי כנסת, ובראשם בית הכנסת "עדס", מתקיימים ברציפות כבר למעלה ממאה שנה אירועי "שירת הבקשות", "עונג שבת" ואירועי שירה אחרים.

במופע שייערך לכבוד השכונה וקולה הייחודי ישתתפו שלושה דורות של פייטנים שצמחו מתוך השכונה, ואליהם תצטרף מקהלת ילדים. את הפיוטים, שרובם נכתבו ליצירות פרי עטם של גדולי היוצרים והמבצעים במוזיקה הערבית, ילווה הרכב של תשעה נגנים, מהם ותיקים ומהם פנים חדשות, מהבולטים במבצעי הסגנון המזרחי הקלסי בארץ.

 

 

על תהליך התגבשותה של מסורת 'ספרד ירושלים' – ד"ר אסיקה מרקס

תהליך התגבשותה של מסורת 'ספרד ירושלים' התרחש בראשית המאה העשרים, כחלק ממספר תהליכים היסטוריים, תרבותיים ומוסיקליים אשר התרחשו במרחב המזרח התיכון בכלל ובירושלים בפרט. תהליך קריסתה של האימפריה העותמנית שהגיע לשיאו בתחילת המאה העשרים עם נפילת המשטר העותמני והקמת הרפובליקה התורכית, הביא גם לירידת השפעתו של הסגנון המוסיקלי העותמני-תורכי והתגברות השפעת הסגנון הערבי במוסיקה של המזרח התיכון.

במקביל לתהליך זה מופיע גורם נוסף שהשפיע על תהליך היווצרות המסורת הספרדית ירושלמית והוא הופעתה של קהילת יהודי חלב בירושלים בתחילת המאה העשרים והשפעתה על מסורת התפילה והפיוט של הקהילות הספרדיות.

העדה החלבית החזיקה במסורת ביצוע עתיקה של התפילה ושל הפיוט, ועם הגיעה לירושלים והקמת בית הכנסת "עדס" בשנת 1901, החלה להשפיע על סגנון הביצוע של הקהילות הספרדיות, תחילה בירושלים ולאחר מכן בכל ארץ ישראל ובחלק מקהילות המזרח בתפוצות. השפעת קהילה זו הייתה חלק מהתהליך הכללי של המעבר אל הסגנון המוסיקלי הערבי. סגנון ביצוע התפילה והפיוטים של קהילת יהודי חלב היה מבוסס אף הוא על הסגנון המוסיקלי הערבי.

המסורת הנקראת כיום "ספרדית ירושלמית" מורכבת אם כן משילוב בין שני רבדים מוסיקליים מרכזיים: הרובד הישן של המוסיקה התורכית-עותמנית, אשר הדיו נשמעים עדיין בתפילות ובפיוטים, בעיקר בימים הנוראים, ורובד חדש יותר של הסגנון המוסיקלי הערבי של המזרח התיכון שהתגבש בסוף המאה התשע עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים.

למאמר המלא

מה עוד:

לרכישת כרטיסים למופע:

ספרד. מרוקו. ישראל

ר' חיים לוק בדואט עם שוקי שוויקי והרכב אנדלוסי-פלמנקו, בליווי מקהלת הפיוט

אנדלוסיה - ערש יהדות ספרד, מקום יצירתן של הלכה והגות, ובצדן פיוטים, רומנסות ושירי יין בעברית, בספרדית ובערבית. תרבויות, צלילים ומקצבים שנולדו כולם באנדלוסיה נפגשים במופע ייחודי שמחבר פיוט, פלמנקו, שירה ספרדית ומרוקאית ומוזיקה בת זמננו.

 .

 

בית הכנסת סעדון, פאס,  מרוקו 1994, צילום: זאב רדובן, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

גוספל עברי - אברהם כהן מספר על מקהלת הפיוט ועל ר' חיים לוק, המנהיג אותה

מזה כשנתיים מתכנסת, אחת לשבוע, קבוצה של גברים - דתיים, חילוניים, צעירים ומבוגרים, בצריף עץ, בלב שכונת רחביה בירושלים (אחד משני הצריפים המוכרים במדינה, השני הוא, כמובן, צריפו של בן-גוריון) ושרה פיוטים. זוהי מקהלת הפיוט שליד מכון בן- צבי.

המקהלה, אותה מוביל ר' חיים לוק, אולי גדול המבצעים בדורנו של הפיוט הצפון אפריקאי-אנדלוסי, ביחד עם יאיר הראל כמנהל אמנותי, שמה לה למטרה לחפש ולהביא צליל מקהלתי, יהודי-ישראלי חדש, הנובע מתוך הקשבה עמוקה למכלול של עולם הפיוט, למילים, לתפילות, לתרבויות המוסיקליות.

לרשימה המלאה באתר הפיוט 

מה עוד:

מזמורי נבוכים

"בשנים האחרונות השריתי את נפשי במרינדה חמימה של יהדות והתוצאה: מזמורי נבוכים", ערב הכולל שירים דנדשים שנעים באזור הערפילי שאינו "דתי" ואינו "חילוני". לא מדובר במשהו רוחניסטי, נאיביסטי או קבליסטי, כי אם בשירים עבריים השולחים חיוך ישראלי לחז"לינו המבריקים. ב"מזמורי נבוכים" אני מתכתב הן עם ענקי דור והן עם סבי הטוב, נסים מסיקה (רבי שניישן) זצ"ל, פייטן תוניסאי שומר מצוות ונינוח. בעזרת קולו המוקלט של סבי אזכה במופע זה לשיר אפילו דואט בין העולם הזה לעולם הבא..." (קובי אוז)

 

קובי אוז יארח את יוני רועה לביצוע משותף של פיוטים תוניסאיים

 

 

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

חביבי יה חביבי – שירו של הפייטן התוניסאי אשר מזרחי, בביצוע משה לוק

 

קובי אוז וקולו של הסבא נסים מסיקה ז"ל

 

שמחה גדולה הלילה

הפייטן ר' דוד מנחם והיוצר שלומי שבן במופע משותף של פיוטי ריקוד ושמחה ממסורות שונות בעיבוד ישראלי מודרני ללחנים ופיוטים עתיקים, בצד חומרים אישיים אחרים.

 

 

ר' דוד מנחם ושלומי שבן, במסגרת מפגשי 'ידידי השכחת' בית הלל 2008, צילום באדיבות שגיב אלבז

מה עוד:

 

קַדוּס קַדוּס

(קדוש קדוש)

שירת הקודש של יהודי אתיופיה

שירת הקודש של יהודי אתיופיה היא מן העתיקות בעולם. שלושה דורות מבני הקהילה מביאים את המסורת המוסיקלית הייחודית הזאת אל מרכז הבמה בשירת קודש בשפת הגעז מפי קייסים של העדה, בעיבודים חדשים בסגנון אתנו-ג'אז לשירת הקייסים המסורתית, ועם קבוצת ילדים שתדגים את מסורת הלימוד העתיקה הנהוגה בעדה.

המופע הוא נקודת הסיום של פרויקט הקלטת השירה הדתית של היהודים יוצאי אתיופיה שערך משה בר יודא, אשר נועד לשמר ולהעביר אותה לדורות הבאים, רגע לפני שמסורת זו נעלמת מן העולם.

 

 

תפילה בבית הכנסת באמבורבר, אתיופיה 1983, צילום: איליין פרלמן, ארה"ב, בית התפוצות, ארכיון התצלומים    

 

מה עוד:

משירי המופע להאזנה:

קדוס קדוס בשלושה ביצועים ועיבודים שונים:

בשירת הקייסים

בעיבודו ובליוויו של נגן הסקסופון הבינלאומי אבטה בריהון

בביצוע אנסמבל מזרח מערב

לרכישת כרטיסים למופע:

 

קמתי להלל

מסורת הפיוט הספרדית-פורטוגזית

מופע בכורה בעקבות האלבום עטור השבחים "קמתי להלל", שהופק על ידי מוזיאון אמסטרדם היהודית ובית התפוצות.

מוסיקה זו נושאת את המסורת של קהילת יהודי פורטוגל, שקמה לתחייה לאחר שגורשה במאה ה-15 ולקחה אתה לנדודיה את צלילי המזרח. מגורשי הקהילה הגיעו לאמסטרדם, ללונדון ולניו יורק, ושם נמזגו הצלילים אל מוזיקת המערב וזכו לעיבוד קלאסי מערבי על ידי מקהלה רב קולית.

 

 

פנים בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, באדיבות דניאל חלפון

 

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל, אולם גם שם המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא לקהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית. (ויקיפדיה, היהודים באמסטרדם)

 

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

'עת שערי רצון' בביצוע לאון כהן ואדולף עטיה

 

'לך לשלום גשם' עם החזן דניאל חלפון, מתוך 'קמתי להלל'

 

 

לרכישת כרטיסים למופע:

האשכנזים

פיוטי הימים הנוראים וחגי תשרי ממסורת אשכנז

פיוטים ממגוון השירה האשכנזית והמסורות החסידיות, ביניהם פיוטי שבת ופיוטי הימים הנוראים וחגי תשרי

 

ריקוד חסידי, רישום מאת תולי פילמוס, ארה"ב, 1971, באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים 

 

פרופ' אנדרי היידו על זמירות השבת של אשכנז

לחני זמירות השבת כוללים סוגי מוסיקה שונים, שנשמעים לעתים מקוריים ויפים ולעיתים נדושים, באוזני מוסיקאי מלומד, אך לאלה ששרים אותם אין הדבר רלבנטי, מפאת הקשר הרגשי למנגינות ילדותם. השפעות הסביבה ניכרות בלחנים הללו: הם נשמעים בלקניים ביוון, ערביים בתימן, הונגריים באזור הקרפטים וגרמניים במערב אירופה. מוסיקות פופולריות למיניהן הטביעו בהם את חותמן: מארשים, וולסים, אופרטות ואופרות של המאה התשע עשרה בעיקר. עם זאת, ככל מוסיקה ששאלו היהודים משכניהם, הלחנים השתנו בהקשרם החדש, "התייהדו" בביצוע האופייני רק לשירי שבת וספק אם המחברים המקוריים היו מזהים אותם.

ללחנים ניידות גדולה. חלק מן הלחנים הושרו באוקראינה או בפולין, והם התגלגלו עם המשפחה לאמריקה ומשם לארץ. עקב כך היטשטש האופי האזורי וסגנונות השירה התערבבו. ב'נישואי תערובת' של משפחות מאזורים או מעדות שונים נוצרו רפרטוארים הדומים לאנציקלופדיה. פענוח האוצר המוסיקלי של אדם אחד או של משפחה אחת - פירושו שחזור תולדות המשפחה, גלגוליה ונישואיה.

היחס בין מילות הפיוט ולחניהם נראה לרוב רופף. התאמת לחנים לפסוקים (או להיפך) מנהג די עתיק הוא בשירת היהודים, במיוחד מאז התפתחה הכמיהה של החסידות למוסיקה אינסטרומנטלית של האיזור. מוסיקת ריקוד, מוסיקה צבאית ושירי עם ממקורות זרים הפכו לניגונים, שעליהם התאימו פסוקים מן המקרא, לעתים בהצלחה ולרוב באופן קלוקל. המצב אינו שונה בזמירות. למעשה ברוב המקרים אין אנחנו יודעים איזו מנגינה שייכת לאיזה פיוט. אך הכול, ואני כולל בכך גם את עצמי, התרגלו למצב זה. הכל שרים בשמחה לחנים שמבחינה פְרוֹזוֹדית אינם מתאימים למילים. אולי שמחת האוכל המשותף והשירה המשפחתית מחלישה במידה מסוימת את חוש הביקורת: בתפילה או בשירת הבקשות לא היו מקבלים יחס כה בעייתי בין מילים ולחן. הפיצוי עבור רשלנות זו הוא הספונטניות של השירה. כל אחד מתבטא בה בשווה - מבוגרים, ילדים, אורחים - האהבה מקלקלת את השורה.

למאמר המלא באתר הפיוט:

מה עוד:

לרכישת כרטיסים למופע:

אשיר עלי זמר תימן

פיוטים, תפילות ושירים ממסורת יהודי תימן - הזמרת הבינלאומית גילה בשארי בדואט עם בן זוגה אלי בשארי. מחזור של יצירות מן התפילה ועד שירת הנשים, בליווי מקהלת גברים ונגני כלי הקשה.

 

בבית מנחם ערוסי בקריית אונו, מתוך 'קהילות ישראל במזרח-תימן', באדיבות ובהוצאת מכון בן צבי

 

על הפיוט, הזמרה והמחול של יהודי תימן – אבנר בהט

הביטוי האמנותי של יהודי תימן באמנויות הביצוע מהווה שלמות אחת של פיוט-לחן-מחול. לימוד ומסירה של שלושת תחומים אלה נעשו בכתב ובעל פה: בשירת הגברים הועברו השירים באמצעות הדיוואן הכתוב, ואילו אצל שירת הנשים המסורת היא כולה מסורת שבעל פה. הלחן והמחול הועברו אך ורק בעל-פה, על דרך השמיעה והראייה.

המוסיקה של יהודי תימן כולה קולית, שכן הם קיימו את המנהג האוסר על נגינה כאות אבל על חורבן בית המקדש, כלומר שמרו בהקפדה על הימנעות מנגינה בכלים. עם זאת, נהגו להקיש בכלי בית שאינם כלי נגינה: בנוסף למחיאות כפיים הגברים נהגו להקיש בפח, למשל פח זיתים לאחר ריקונו, והנשים נהגו להקיש בצלחת הנחושת (הצחן) באצבעות מטובעות. הפחות מחמירים הקישו גם בתוף כד (דרבוקה).

שירתם לחוד גברים ונשים. שירת הנשים הייתה בלשון הדיבור של יהודי תימן ועסקה בענייני חולין, לא הייתה כתובה ועברה במסורת שבעל-פה בלבד. שירת הגברים כולה שירת קודש, הן בבית הכנסת והן בבית.

הדיואן הוא ספר הפיוטים של יהודי תימן ועיקר מקום ביצועו הוא בבית ובאירועי שמחה סביב מחזור השנה והחיים. הוא משמש לכל אירועי השמחה הביתיים, המשפחתיים והחברתיים, אלה של מחזור השנה: השבת וחגי השנה, ואלה של מחזור החיים: חתונה, ברית מילה, פדיון הבן, זבד הבת. הדיואן כתוב כולו באותיות עבריות, אך בשלוש לשונות - עברית, ערבית וארמית. יש שירים שהם על טהרת העברית או הערבית, אך ברבים מהם יש תערובת של שתי השפות - בתים או אף שורות בעברית ובערבית לסירוגין. באלה משתלבת גם הארמית, שהיא נדירה יותר. עירוב הלשונות נעשה תוך שמירה מתמדת על המשקל, החריזה והמבנה, והדבר מעיד על שליטתם המלאה של המשוררים בכל שלוש הלשונות.

למאמר המלא באתר הפיוט:

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

לצפייה:

'אהבת הדסה' בביצוע גילה בשארי

'סעי יונה' בביצוע צלילי העוד

'אם ננעלו' בביצוע אנסמבל דיוואן

'איילת חן' בביצוע שלומית לוי

עפרה חזה בביצוע הראשון שלה ל'אם ננעלו', שנת 1978

 

לרכישת כרטיסים למופע:

הינך יפה רעייתי

זיוה עטר בשירת פלמנקו יהודי נשי

זיוה עטר חושפת את הקשר הטבעי בין טקסטים יהודיים קלסיים, מוסיקה אנדלוסית ופלמנקו - מופע ובו רפרטואר יהודי ספרדי צפון-אפריקאי המבוצע בעברית, בערבית, בלדינו ובספרדית, ובצדו יצירות מקוריות של זיוה עטר.

 

מה עוד:

:לצפייה

מפיוטי המופע להאזנה:

יעל בדש שרה את שירה של זיוה עטר – שפת הבית – שזכה במקום הראשון בפסטילאדינו 2005

'שחי לאל' בביצוע זיוה עטר

'למולדת שובי רוני' בביצוע ליאור אלמליח

 

לרכישת כרטיסים למופע:

שווועתנו

נירו אבוקסיס ולהקת דוניא במופע פיוטים מקורי

 

פיוטי סליחות ברוח הימים הנוראים, לחנים מקוריים לטקסטים מרגשים משירת הבקשות, פיוטים ממעגל החיים ומזמורי תהילים בשילוב של מוזיקה ערבית, אפריקאית ופלמנקו.

להקת דוניא היא הרכב שנולד בספרד, שהה שם זמן מה, ושב לישראל עם הסולן נירו אבוקסיס. המוזיקה של ההרכב מביאה אל הבמה חיבור עוצמתי השואב את כוחו מסגנונות מוסיקליים מגוונים של צלילי אנדלוסיה והמזרח. המופע יכלול קטעים מהאלבום החדש של הלהקה "שווועתנו".

מה עוד:

מפיוטי המופע להאזנה:

'ידיד נפש' בלחן מקורי של נירו אבקסיס ובביצוע להקת דוניא

'יה שמע אביוניך' נוסח ספרד-ירושלים בביצוע מתפללי בית הכנסת חסד ורחמים

 

לרכישת כרטיסים למופע:

מפגשים וסדנאות:

מהו פיוט?

פרופ' אפרים חזן, מחשובי החוקרים של ספרות הפיוט בימינו, והפייטן מימון כהן, במסע מקוצר בן אלפיים שנה בעקבות פיוטים ממגוון תקופות ומסורות.

 

מתוך מנחה וערבית של שבת, דיו על נייר, נכתב ע"י ניסים אליהו עזרא ראובן בטט, עירק, 1886

 

מהו פיוט - פרופסור אפרים חזן

ההגדרה המקובלת לפיוט היא שירת קודש המשתלבת בתפילות הציבור בבתי הכנסת. הגדרה זו מסייעת בידינו לתחום את גבולות הפיוט ולהבדילו מסוגים אחרים. זוהי הגדרה פונקציונלית המתייחסת לייעודם של השירים לצורך הגדרתם ותיחומם, ברם בדרך זו לא ייכללו שירים דתיים רבים  שרוח של קדושה מרחפת עליהם. בעיה זו אינה קיימת לגבי הפיוט הקדום בארץ ישראל עד למאה השמינית, שכן בתקופה זו הוקדשה היצירה השירית העברית כולה לתפילת בית הכנסת, ואפילו פיוטים לאירועים משפחתיים לברית מילה, לחתן ולכלה וכיו"ב חוברו כפיוטי בית הכנסת המשתלבים בתפילה.

לימים, בעיקר מן המאה השש עשרה ואילך, נפרד הפיוט בחלקיו הגדולים מן התפילה ונוצרו מסגרות נוספות לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש, בעיקר זו המזומרת ומושרת בקהילות המזרח וצפון אפריקה בבתי הכנסת ובשמחות משפחתיות, וכיום גם בהתכנסויות מיוחדות ובקונצרטים המיוחדים לשירה זו, כפי שהתגבשה במסורת הדורות. משמעות אחרונה זו היא המשמעות המקובלת כיום בפי דוברי העברית הישראלית, ואילו  ההגדרה הראשונה משמשת בספרות  המדעית המקצועית בחקר השירה והפיוט.

 

למאמר המלא באתר הפיוט

מה עוד:

מימון כהן שר את 'אל אליהו' בנוסח מרוקו

 

מימון כהן ור' חיים לוק מבצעים את 'שלום לך דודי'

 

לרכישת כרטיסים:

 

יעלה רינוננו מערב

פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז

 

מהו פיוט אשכנזי? מהם צליליו ומצלוליו? על שאלות אלו ואחרות יענו, יסבירו וידגימו פרופ' אליהו שלייפר, חזן ומבכירי חוקרי תרבות אשכנז, ואריק וולהיים-חזן, דוקטורנט בחוג למוסיקולוגיה וחוקר במרכז לחקר המוסיקה היהודית. במהלך המפגש יתמקדו השניים במנגינות הפיוטים האשכנזיים לימים הנוראים ויציגו כמה מהמסקנות שהעלו בשנה האחרונה, שבמהלכה עבדו עם קבוצת מומחים בחקר הפיוט האשכנזי.

 

מה עוד:

פיוטי הימים הנוראים בנוסח אשכנז להאזנה:

יעלה תחנונו מערב – בביצוע יוסל'ה רוזנבלט ובנו

מלך עליון אל דר במרום – בביצוע משפחת מלבסקי

 

לרכישת כרטיסים:

שירה חדשה

הפיוט וסידור התפילה

 

קהילות התפילה הישראליות, הנוסכות לתפילות תוכן ומשמעות חדשים, הן תופעה ההולכת וצוברת תאוצה ברחבי הארץ. אנו מזמינים אתכם למפגש של תפילה והתחדשות עם מעצבי התפילה משלושה בתי תפילה ישראליים: "ניגון הלב" בעמק יזרעאל, "בית תפילה ישראלי" בתל אביב ו"נאווה תהילה" בירושלים.

 
קהילת ניגון הלב

על קהילת ניגון הלב

ניגון הלב" היא קהילה אזורית שהוקמה לפני שמונה שנים ע"י משפחות ויחידים, החיים בישובי עמק יזרעאל והסביבה. הקהילה מבקשת לתת מענה תרבותי ורוחני ליחידים ולמשפחות בעמק, בכל הקשור לעיצוב אורחות החיים היהודיים - האישיים והקהילתיים שלהם והיא מקיימת קבלות שבת, טקסי חגים, בת ובר-מצווה, מפגשי לימוד ועשייה חברתית.

מפגשי "ניגון הלב" (המתקיימים בנהלל) רוקמים את הטוב שבתרבות הישראלית והיחודי שברוח העמק, עם החי והנוגע שבמסורת הדורות. המפגשים, הפתוחים לכל אדם והמרוממים את הרוח, נותנים מענה לצורך של רבים שגדלו בציבור החילוני בישראל.

 

לרכישת כרטיסים:

סבא לא עושה קידוש

הפיוט והישראליות

 

מהו מקומה של המסורת בישראל 2009, ומי מסוגל עדיין לקיים אותה? האם אפשר להיות מסורתיים - מחדש? שיחה בין ד"ר מאיר בוזגלו לראש בית המדרש "עלמא" רות קלדרון.

 

התחייה של חיים יהודיים-עבריים בארץ ומכללת עלמא - רות קלדרון

בשנים האחרונות מתרחשת בארץ תחיה של חיים יהודיים-עבריים. רנסנס תרבותי. ציבור גדול לא מסתפק עוד בתפקיד הצופה בחיים היהודיים ועובר לעשייתם. בקהילות רבות בארץ, בבתי מדרש ובקבוצות שקמו ברחבי הארץ ישנם נסיונות להשתתף בזמן היהודי ובטקסט היהודי בדרך המתאימה לערכי המשתתפים וללמוד ברוח שאמיתית להם. לרכוש מחדש את מסורתם. ראשונים נגאלו לוח השנה העברי והטקסט הקאנוני.

לרשימה המלאה באתר הפיוט

 

מודעה בשכונת נחלאות, ירושלים

המהפכה הקטנה של הפיוט – ד"ר מאיר בוזגלו

הפיוט שליווה את היהודים באלפי שנות גלותם זוכה כעת לעדנה מחודשת, לאחר שננטש מפני שנתפס על ידי האבות המייסדים של המדינה כבלתי-הולם. מבחינות רבות אין כאן שיבה למה שהיה, אלא היווצרות ישראלית חדשה. אם זוכרים שהפיוט מקורו בארץ ישראל במאות השישית-שביעית, אפשר לומר שהפיוט חזר הביתה.

הפיוט - שהוא מין לעצמו, Sui generis - הוא חלק ממרחב שלם שבו מוצאים את כאב החורבן והגלות והתקווה לשיבה לארץ, את המדרש, המשנה, הקבלה, המנגינה, הטקסים היהודיים. רק כאשר בוחנים את הפיוט בסך הכל של מרכיבי ההוויה היהודית - אז ורק אז אפשר להבין את מלוא משמעותו. אין הבנה שלמה של הפיוט בלא הבנה של מרכיבי העולם היהודי, כשם שלא תיתכן הבנה של העולם היהודי ללא הבנת הפיוט.

למאמר המלא באתר הפיוט

מה עוד:

ערן צור מבצע את ' בזכרי על משכבי'

 

לרכישת כרטיסים:

 

לדמותו של הפייטן במאה ה-21

רב שיח בין פייטנים ואנשי רוח

 

לאורך הדורות קיבל המושג פייטן שלל משמעויות. בערב זה נעלה תשובות אפשריות לשאלות מיהו פייטן, מה עושה אותו לפייטן, מהי דמותו של הפייטן במאה ה-21, ומהו תפקידו הייחודי במרקם הקהילתי.

 

יוסי אוחנה על דרכו אל הפיוט

יש פרדוקסים שרק המציאות הישראלית שלנו יוצרת; את רוב חיי חייתי בירושלים, אבל לא הייתי מודע לעושר העצום ולמגוון מסורות הפיוט החיות בה. הייתי צריך להרחיק אלפי קילומטרים כדי לגלות ולהתוודע לכך.

מפתיע שדווקא בברקלי, קליפורניה, התוודעתי למסורות הפיוט הנפלאות שבהן התברכו ארץ-ישראל וירושלים בפרט. שם, רחוק מכבלי התודעה המאפיינים את רוב הישראלים, ראיתי צעירים יהודים רבים מתחברים בטבעיות לפיוטים "למה הקץ נסתם נא" של המלחין המצרי עבד אל רחים מסלוב, ו"אודך כי עניתני" מורכב על לחן משיר של אום כולתום, הזמרת הערבייה הגדולה בכל הזמנים. צעירים אלה באו לתפילות המניין בו התפללו בנוסח משולב ספרדי-ירושלמי, צפון-אפריקאי ובבלי.

לרשימה המלאה:

מה עוד:

 

לרכישת כרטיסים:

 

אום כולתום בבית הכנסת

השפעת המוסיקה הערבית על עולם הפיוט

 

למעלה מאלף שנה חיו יהודים בין עמי ערב, ובמהלכן השפיעו והושפעו בכל תחומי החיים. השפעות אלה ניכרות במיוחד במסורות המוסיקליות של עולם הפיוט.

המשורר אלמוג בהר והפייטן והמלחין רוני איש-רן ידונו בזהות ובמסורת היהודית-ערבית בישראל של המאה ה-21.

בסדנה יושמע בהשמעת בכורה לחן מקורי מאת רוני איש-רן לשיר של אלמוג בהר.

 

השפעת המוסיקה הערבית על הפיוט והמוסיקה הדתית יהודית - רוני איש-רן

ראשית המאה העשרים נחשבת לתקופת שיא בהתפתחות המוסיקה הערבית הקלאסית במצרים. בתקופה זו תפסה המוסיקה המצרית מקום מרכזי בתרבות המוסיקלית הערבית, וקהיר הפכה למעין בירתה של המוסיקה הערבית. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית שהתרחשה בשנים אלו במצרים ובעולם הערבי בכלל הביאה לעולם את הרדיו, מכשירי ההקלטה וההשמעה והקולנוע. אלמנטים אלו שחדרו אל התרבות יצרו מעין תעשיית מוסיקה. המוסיקה המצרית שודרה אל כל העולם הערבי, ומעבר לו. דמויות כמו אום כולתום, עבד אל וואהב, ליילה מוראד, פריד אל אטרש ועוד הפכו לכוכבי על בעולם הערבי.

גם בישראל נקלטו הדי המוסיקה המצרית (בקרב הערבים והיהודים). הם הפכו להיות חלק מהמוסיקה המקומית, ועם הזמן חלחלו גם אל המוסיקה הדתית יהודית. מגמה זו התחזקה לקראת המחצית השניה של המאה העשרים, עם הקמת המדינה והעלייה הגדולה של יהודי המזרח, אשר התיישבו בחלקם בקהילות מאורגנות בשכונותיה של ירושלים.

הדומיננטיות המוסיקלית עברה לעדה החלבית, אשר הביאה עמה מסורת רחבה ועשירה של פיוטים ולחנים לקטעי התפילה השונים. במהלך השנים הפכה מסורת זו לזרם המרכזי בחזנות הירושלמית, ואל הרפרטואר המסורתי נוספו בהתמדה גם לחנים חדשים שהגיעו ברובם מהמסורת המצרית-ערבית שהיתה לה עדנה באותן השנים. בית הכנסת "עדס" ליוצאי חלב בשכונת נחלאות בירושלים הפך לשם דבר, והתפילות, הבקשות, הסליחות והפיוטים שמתקיימים בו מושכים קהל חובבי שירה ופיוט מכל העדות.

 

על נדידת מלים, הגירת רעיונות והולדת שיר חדש מתוך פיוט ותיק - אלמוג בהר

פעמים רבות בעת כתיבת שיר עולה בך משפט או שבר משפט שאתה יודע כי מקורו שאול ממקום אחר, אבל אינך מצליח לפענח מהו אותו המקור. והמילים הללו, שבאו מאצל אחר, משתכנות אצלך בצורתן הישנה או בצורה חדשה, ובהקשר חדש. ואין בכך פסול, בשאילת רעיונות וצורות ומילים מזרים, והם שלמים או שבורים, והלא העברית אינה שפה "רומנטית" של יוצרים העומדים לבדם ושופכים שיח לבם ללא שהיו להם אם או אב בעולם, אלא להפך היא משתבחת במעילי התשבץ שאורגים החדשים מתוך דברי הישנים, וכבר עמדו על כך חכמים רבים.  

לרשימה המלאה באתר הפיוט

 

מה עוד:

לחן מקורי של רוני איש-רן לפיוטו של ר' יהודה הלוי – אלי, רפאני וארפא, בביצוע אנסמבל 'שחרית'

לחן מקורי של רוני איש-רן ל'הללוי'ה, בביצוע אנסמבל שחרית

לרכישת כרטיסים: