דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

עננו - מחזור תפילה אישי

empty

16/11/2015

תקציר המאמר

בין כסה לעשור תשס"ט התקיים בבית 'אבי חי' ערב העונה לשם 'עננו'. שלושה זוגות יוצרים - החזן ר' יהודה ע. פתיה יחד עם נגן הניי איתמר שחר, אורנה זכאי, זמרת המתמחה בשירה עתיקה ופיוט יחד עם נגן העוּד והקאנון אלעד גבאי, המוזיקאי והיוצר ערן צור יחד עם הצ'לן יובל מסנר, הגישו את מחזור התפילה האישי שלהם, הכולל פיוטים ותפילות מהימים הנוראים לצד שירים ישראליים עכשוויים.
היוצרים המשתתפים באירוע מספרים כאן על התהליך שעברו בבחירת הדברים וגיבושם לכדי מחזור תפילה אישי.

לתקציר המלא

 

 יהודה ע. פתיה

 

ענה עני

כשנתבקשתי לקחת חלק ב"עננו" ולהגיש בו מעין "מחזור אישי" – ידעתי שהדבר לא יהיה קל כלל ועיקר.

דבר אחד היה ברור לי מיד - האמן שיצטרף אלי לתהליך זה יהיה איתמר שחר עם הניי, ואכן, שמחתי מאוד כשהסכים להשתתף.

הניי עבורי כמוהו כקנה הנשימה של החזן דרכו עובר הרוח, הוא כלי שהנגן נופח מגופו, מרוחו ומרוחניותו אל תוכו.

החלק הקשה היה בחירת הפיוטים וקטעי התפילה. לקחת את התפילות הנפלאות כל כך של הימים הנוראים ולנסות לדחוס אותן לתוך מסגרת של עשרים וחמש דקות בערך! – לא ידעתי מה לעשות?

איך אפשר לוותר על עוקד והנעקד, איך אפשר לוותר על בזוכרי על משכבי, איך אפשר שלא לשיר את אל נורא עלילה, או את אנא בקראנו, או את הרשויות לקדושה של רבי יהודה הלוי, או לתת לפחות קטע קטן מסדר העבודה? הרי כולם מרגשים אותי כל כך, מתוקים מדבש ונופת צופים, ואני ממש חש את לבי פועם בקול בעת אמירתם.

לא ידעתי את נפשי. את כל התפילות האלו ינקתי וחוויתי מילדות על ברכיו של סבי, הרב שאול פתיה זצ"ל, שנטע בי אהבה עזה אליהן. כל קטע במחזור, כל פיוט, כל רשות וכל תפילה, כולם כל כך אהובים עלי, ואני - שליח ציבור למעלה מעשרים שנה - מתרגש כל פעם מחדש מכל קטע שבתפילה, מתחבר אליהן בכל נפשי ומאודי ומשתדל להעביר את תחושותי אלו למתפללים שאני שליחם.

ובכל זאת, אין ברירה, חובה עלי לנבור במעמקי הנפש ולדלות משם קטעי תפילה שאותם אוכל לאסוף יחד ולהגדירם כמחזורי האישי.

אחרי עמל לא קל ויגיעה רבה אספתי את הקטעים שלפניכם מסיבה אחת. ניסיתי להתמקד בקטעים שגורמים לי את ההתרגשות הגדולה ביותר ואשר להם אני מצפה ממש בכליון עיניים ולפעמים אפילו חושש שכשאומר אותם לא אוכל לעצור את בכיי.

כל ההתחלות קשות, ודווקא בגלל הקושי האובייקטיבי של כל התחלה - הופכת ההתחלה למרגשת ומאתגרת יותר. הרגשתי שאצלי התרגשויות אלו באות לידי ביטוי באופן העמוק ביותר בקטעים פותחים, פיוטים שפותחים זמן, מתחילים דרך ואוצרים בתוכם את כלל התפילות.

הפיוט "למענך אלוקי" שנאמר בעשרת ימי תשובה – מייצג עבורי את אמירת כלל הסליחות בכל ארבעים ימי התשובה. אחריו באה תפילתו של רבי אברהם חזן, "אחות קטנה", שהיא התפילה הפותחת את תפילת ראש השנה, ובשירתה אני מרגיש כמתייצב בשערי בית הדין מפוחד ומרוגש מאד. למילים הנפלאות של "אחות קטנה" מצטרף הלחן החלבי היפהפה שמעמיק אותן יותר ויותר ונוסך במתפלל את תחושת הצער וחוסר האונים של אותה אחות קטנה.

ספר תפילת כל המועדים, תימן, 1937, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

"שואף כמו עבד" הוא שוב פיוט פותח. הוא פותח את תפילת הבוקר של ראש השנה. מילותיו הקצרות של רבי שלמה אבן גבירול בפיוט זה מלאות עוצמה והן מייצגות עבורי את תכלית עבודת הימים הנוראים כולם.

בזה אפשר היה לסיים, מבחינתי זה תמצית הכל, אבל פטור בלא משהו מתפילות יום הכיפורים אי אפשי ולכן בחרתי בתפילות שמתמצתות עבורי את יום הכיפורים כולו. הראשונה - תפילתו של שליח הציבור, הפותחת, אצלנו הבבלים, את תפילות יום הכיפורים – תפילת "שמע קולי" של רב האי גאון, שאמנם נכתבה עבור כל אחד ואחד מישראל, ובכל זאת, אני כשליח ציבור, מרגיש שתפילה זו נכתבה במיוחד לשליח הציבור שעומד ומתחנן "ענה עני שפל כל השפלים" ומבקש על כלל ישראל.

התפילה האחרונה, המסיימת את מחזורי האישי – עשה למען מלאכיך - היא גם התפילה שאצל מתפללי בית הכנסת "מנחת יהודה" מסיימת את תפילות יום הכיפורים.

תפילה זו, למיטב ידיעתי וחקירותי, נאמרת רק בבית הכנסת "מנחת יהודה", במנגינת הזוהר הקדוש, דקות מספר לפני תקיעת שופר הנעילה.

אמרה לי פעם מתפללת אחת בסיומו של יום הכיפורים, היא היתה אשה זקנה מאוד והיא אמרה לי את זה בלשונם של יהודי בגדד: "אפשר לקחת את כל תפילות יום כיפור ולשים בכף אחת, ובכף השנייה לשים את "עשה למען מלאכיך".

בשבילי היא אמרה הכל.

ר' יהודה ע. פתיה הוא פייטן, חזן בבית הכנסת 'מנחת יהודה' לעדת הבבלים בירושלים, סולן אנסמבל היונה

 

 

איתמר שחר

 

אזכרה נגינתי בלילה

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי.

חליל ניי. אחד הכלים העתיקים ביותר המצויים כיום בשימוש. בדרך כלל מוזכר שמו בהקשר של כלים אותנטיים.

ניי בפרסית הוא קנה. ציורים וממצאים של הניי נמצאו כבר בפירמידות וידוע שמוצאו מהמזרח התיכון. בזמן מגורי באיסטנבול למדתי את השיטה העתיקה - לימוד הניי והשירה ביחד. ככל שהמקאם (מערכת הצלילים המזרחית הקלאסית) עתיק יותר כך החיבור לכלי רחב ועמוק יותר. ובעצם, רבות הפעמים שכלי הנגינה עצמו מכתיב רגש מיוחד לניגונים סתומים, הזקוקים לפענוח מלב פתוח ושומע ומאזניים שקולות כמאזניים, הרואות את הקולות.

הניגונים והתפילות של הימים הנוראים הם דוגמא מובהקת לחיבור בין מקאמים וטקסטים עתיקים. זכיתי לעבוד עם הרב יהודה פתיה בשנים האחרונות - זהו מסע של גילוי ושל יופי הנובע ממעיין שמשקה אותי בכל פעם מחדש. עולם אין סופי הנמצא ממש כאן וצופן בו ניגונים, כלי נגינה, טקסטים וידע עמוק ורגשי המוביל ליצירה חדשה ושורשית. יצירה של הקשבה למסורת בעמקות ופירוש עכשווי נכון. זיווג של העבר עם ההווה המוליד את העתיד. השירה והניי מחוברים בקנה אחד.

דרוויש מנגן בחליל, שאלוניקי, 1910

באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים

איתמר שחר הוא אמן יוצר ומלחין המתמחה בטקסטים עתיקים, שירה ונגינה, תוך למידה עמוקה של מערכת המקאמים. בוגר האקדמיה למוסיקה במחלקה המזרחית. למד מקאם וניי באיסטנבול ונוסחאות עתיקות מהמלחין פרץ אליהו. מופיע ברחבי העולם

 

 

אורנה זכאי

 

קול בשיר חדש

כבר איזה זמן שאני חושבת לחזור לשיר. חלפו כארבע שנים מאז שהחלטתי להפסיק להופיע, והנה הזדמנות מרתקת לשיר חומרים שהם חדשים לגמרי עבורי כמבצעת.

כשחשבתי על נגן שילווה אותי, העדפתי מישהו שבניגוד אלי, עולם הפיוט יהיה העולם ממנו הוא בא ואותו הוא מכיר.

את אלעד שמעתי לאחרונה מנגן על עוּד ומאד התרגשתי מנגינתו. לשמחתי הוא נעתר להזמנה ואני חשה שיכול להיות כאן שילוב עדין ומעניין.

באשר לתהליך בחירת החומרים:

אמנם מאז שאני מנחה ב"קהילות שרות", אני נוהגת להסתובב בחגים בין בתי הכנסת השונים שבשכונתי, אך בתור אדם "חילוני", זוהי מעין חוויה "אנתרופולוגית" של מתבונן מהצד, ואינני מצויה בפיוטים הקשורים לתקופה זו של השנה. כך שאת בחירת החומרים למופע עשיתי באמצעות האזנה של שעות על שעות לאתר הפיוט.

וכמובן שהפגישה עם אלעד שינתה מעט את התכניות שלי... אני באתי מתפיסה כבדה ודרמטית של יום כיפור, ואילו אלעד טוען בתוקף שזהו יום שמח! אז כעת אנחנו בעיצומו של התהליך...

מהי התפילה האישית שלי?

לו הייתי צריכה לבחור, הייתי מאמצת את הבית הראשון משירו של ר' ישראל נג'ארה - "יום ליום אודה", שאמנם לא הכנסתי למופע, אך הוא אחד הפיוטים האהובים עלי, ומילותיו מביעות בדיוק רב את הכרת התודה והשמחה שאני חשה על ההתחדשות ועל החזרה לשירה.

יוֹם לְיוֹם אוֹדֶה לְשִׁמְךָ אֵל אֲנִי עַבְדֶּךָ  

קוֹל בְּשִׁיר חָדָשׁ וְזֶמֶר טוֹב אֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ  

עַל אֲשֶׁר טוֹבוֹת גְּמַלְתָּנִי בְּרֹב חַסְדֶּךָ 

צוּר שְׁמַע שִׂיחִי וְהַקְשֵׁב מִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ 

 

 

אורנה זכאי היא בוגרת האקדמיה למוזיקה במחלקה הווקאלית. הופיעה כסולנית בהרכבים קאמריים של מוזיקה עתיקה ברחבי הארץ ובברלין, ובביצועי בכורה למוזיקה ישראלית בת-זמננו. לימדה פיתוח-קול בבתי ספר לתאטרון. נמנית על צוות המנחים של "קהילות שרות".

 

ערן צור

 

מישהו מביט בי מלמעלה

בניגוד לאורח החיים הדתי, המספק מסגרת, סדר יום, ותמיכה נפשית ומוסרית, היהודי שאינו מקיים אורח חיים דתי נדרש להמציא לעצמו את הכללים בכל נוגע לטקסים הדתיים.

אני מעריך שהדרך בה אחווה את יום כיפור של השנה תושפע מהחומרים החדשים שנחשפתי אליהם בתהליך הזה, הם ינוגנו אצלי בראש והאמיתות שהם כוללים יעסיקו אותי במחשבה.

כמוסיקאי עברתי תהליך מרתק של למידת סגנון שונה מהחומרים שאתם אני עובד ביומיום. היה מסקרן לעקוב אחרי שורשי כל פיוט והלחנים והביצועים השונים להם זכה.

מבין הפיוטים שאבצע, משך את תשומת לבי במיוחד הפיוט "בזכרי על משכבי", בגלל נקודת המבט הרחבה על חייו ומותו של האדם, ובעיקר על ערך חייו אל מול השם – מַה יִתְאוֹנֵן וְיֹאמַר / מַה יְדַבֵּר וְיִצְטַדָּק //יְצִיר חוֹמֶר אֲשֶׁר תָשׁוּב / גְּוִיָּתוֹ כְּאָבָק דַּק // מַה יִתֵּן לְךָ הָאָדָם / כִּי יִרְשַׁע וְכִי יִצְדַּק // הַלֹא מִלָּיו וּמִפְעָלָיו / כְּתוּבִים בְּסֵפֶר יָמָיו...

גם המשקל של השיר משך את תשומת לבי במוסיקליות שלו, בתחושת הזרימה קדימה. בהתחלה הטקסט נראה לי ארוך, אבל כשהתחלתי לשיר אותו רציתי שלא יגמר.

לצד הפיוטים המסורתיים אני מביא במחזור התפילה האישי שלי שלושה שירים משלי (עץ, שלושת האחים ומישהו מביט בי מלמעלה) ואחד של מאיר אריאל. בשיר 'עץ' בחרתי בגלל שהוא מדבר על התחדשות, והלא הימים הנוראים הם ימים של התחדשות. בשיר 'שלושת האחים' בחרתי כי הוא מדבר על אבי ז"ל ובכל ראש שנה וכיפור אני חושב עליו ומנסה לקיים בתוכי איזשהו דיאלוג אתו, שבו אני מדווח על החיים בשנה שעברה. השיר 'מישהו מביט בי מלמעלה' הוא שיר חדש שמדבר על תחושה עמומה של השגחה מלמעלה. השיר 'נשל הנחש' של מאיר אריאל מתקשר לי ליום כיפור בגלל המשפט החוזר בו: תעזבנו יום – יעזבך יומיים.

ערן צור הוא יוצר עכשווי, עוסק בכתיבה ובהלחנה, מלמד בבית הספר למוסיקה 'רימון'

 

תהליך העבודה על השירים ובחירתם תועד בסרטון קצר.

לצפייה בסרטון