דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

על דעת המקום ועל דעת הקהל / אהבנו את אלוהינו מאד

רבקה מרים

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

על דעת המקום ועל דעת הקהל

 

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל

עַל דַּעַת רָקִיעַ שֶׁמִּתַּחַת, עַל דַּעַת רָקִיעַ שֶׁמֵּעַל

מִתּוֹךְ זִכְרוֹן הַחֲרִיקָה שֶׁל הַשַּׁעַר שֶׁנִּנְעַל

מִתּוֹךְ זִכְרוֹן שִׂפְתֵי הַיֶּלֶד הַפְּשׂוּקוֹת כְּשֶׁשָּׁאַל

 

אָנוּ מַתִּירִים לִשְׁתֹּק כָּאן אֶת זוֹ הַתְּפִלָּה

לִנְצֹר פִּינוּ מִתְאַפֵּק, לִבְלִי הוֹצֵא עוֹד מִלָּה

לִדֹּם בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן וּבְמוֹרָא וּבִדְחִילָה

לַעֲטוֹת לְשׁוֹנֵנוּ בְּיֹבֶשׁ לָבָן

כְּתַכְרִיךְ צַח

וּכְמוֹ בֶּגֶד כַּלָּה

שֶׁתִּבָּנֶה דּוּמִיָּתֵנוּ קְפוּצָה וּבָרָה וְאַבְנִית

וְעַזָּה וְעוֹמֶדֶת, כְּעִיר בְּנוּיָה עַל תִּלָּהּ

עַד שְׁעַת הַנְּעִילָה.

 

      

                                                                He Called For Music / Bette Alexander,2003    

 

 

אהבנו את אלוהינו מאד

 

אָהַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ מְאֹד, אָהַבְנוּ אוֹתוֹ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ

וּבְלֶכְתֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ 

עַד שֶׁהִנַּחְנוּ אוֹתָהּ תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים

וְהִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בְּבֶכִי וְרַק מַלְאָךְ שֶׁנִּקְלַע שָׁמָּה מֵאֵי אָן

הִמְצִיא לָהּ חֵמֶת מַיִם, מֵשִׁיב כֹּחוֹתֶיהָ, לְמַעַן תָּשׁוּב לָלֶכֶת עִמָּנוּ בַּדְּרָכִים

לִהְיוֹת טוֹטֶפֶת בֵּין עֵינֵינוּ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ

עַד שֶׁכְּעוֹלָה זַכָּה אוֹתָהּ הֵבֵאנוּ

מַנִּיחִים אוֹתָהּ עַל אַחַד הֶהָרִים, קוֹשְׁרִים אוֹתָהּ לְאַט

נִצָּבִים מֵרָחוֹק לָדַעַת מַה יֵעָשֵׂה בָּהּ

אַךְ מַלְאָךְ שֶׁנִּקְלַע שָׁמָּה הָיָה מַתִּיר אוֹתָהּ מֶאֲסוּרֶיהָ

וְהִיא שָׁבָה נִרְגֶּשֶׁת לְהֵחָרֵט בְּעֹמֶק עוֹרֵנוּ

לְהִלָּפֵת בַּשֵּׂעָר שֶׁעַל רָאשֵׁינוּ, לְהֵחָתֵם בִּמְזוּזוֹת בָּתֵּינוּ קְרוּעֵי הַשֹּׁרֶשׁ

וּבִשְׁעָרֵינוּ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ

וְשָׁלַחְנוּ אוֹתָהּ לַחָפְשִׁי

אַךְ הִיא שָׁבָה אֵלֵינוּ מִתְיַפַּחַת, מַגִּישָׁה לָנוּ אֹזֶן כְּדֵי שֶׁאוֹתָהּ נִרְצַע

בְּמִלִּים רַכּוֹת שֶׁהִיא עַצְמָהּ שָׂמָה בְּפִינוּ.

 

רבקה מרים, ילידת ירושלים, משוררת וציירת, בת לסופר היידיש לייב רוכמן ורעייתו, שרידי השואה, שעלו ארצה בשנת 1950. ספר שיריה הראשון "כותנתי הצהובה" פורסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום הוציאה חמישה עשר ספרים ובהם שני ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה. מאז שנת 2000 עומדת בראש בית המדרש 'אלול' בירושלים.