דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

עבדים היינו - עיון בפיוט

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

האם במוקד סיפור יציאת מצרים עומדת ההצלה הגשמית ("עבדים היינו"), או הרוחנית? כיצד באות שתי התפיסות לידי ביטוי?

לתקציר המלא

 המשנה במסכת פסחים (פ"י מ"ד) קובעת מתווה כללי לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מ'ארמי אובד אבי' עד שיגמור כל הפרשה כולה". הנחיית המשנה, לכאורה לפחות, היא לדרוש את הפסוקים האמורים בפרשת מקרא ביכורים (דברים כו, ה-ט): "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". פסוקים אלה מספרים ביציאת מצרים, פותחים בגנות – תהא אשר תהא פרשנותם המדויקת של המלים "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" – ומסיימים בשבח: "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה...", ולכן תואמים במדויק את הדגם המוצע במשנה.

אלא שחכמי הגמרא (פסחים, קטז ע"א) לא הסתפקו כנראה בדברי המשנה, והציעו חלופות למסגרת הדרשה בליל הסדר. לדעת האמורא רב, מחכמי בבל במאה השלישית לספירה, יש להתחיל את ההגדה במלים "מתחילה עובדי עבודת גילולים היו אבותינו". לדעת בר-הפלוגתא שלו, שמואל, יש לפתוח דווקא במלים "עבדים היינו". להלכה נפסק כשיטת שמואל ("עבדים היינו"), והפסקה "מתחילה עובדי עבודת גילולים היו אבותינו", נדחתה לשלב מאוחר יותר בהגדה, לאחר תיאור ארבעת הבנים שכנגדם דיברה תורה.

יושם אל לב, כי מחלוקת רב ושמואל היא מחלוקת עקרונית: האם במוקד סיפור יציאת מצרים עומדת ההצלה הגשמית ("עבדים היינו"), או הרוחנית ("מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו")? ואף אם עורכי ההגדה של פסח העדיפו לפתוח בשיטת שמואל ולהדגיש בכך את ההצלה הגשמית, הרי ודאי לא ויתרו גם על ההצלה השנייה, הרוחנית, העתידה להופיע בהמשך ההגדה; כך, נמצא שבמנהגנו אנו מעניקים מקום לשתי התפיסות, לשתי זוויות מבט שונות על יציאת מצרים – לא רק כדי לצאת ידי חובת כל הדעות (רב ושמואל), אלא גם כדי לשקף ראייה רחבה ומעמיקה יותר של המאורע המכונן בתולדות עם ישראל.