דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

סעי יונה - אמנות השיר

אתר הפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, החריזה והמשקל בפיוט: 'סעי יונה'

לתקציר המלא

אל הפיוט – מלים, לחן וביצוע

סימן:   ללא סימן; הרמז היחיד לשם הפייטן הוא במחרוזת הלפני-אחרונה, במילה 'פִדַאוִד', שתרגומה – 'כי דוד', ומתייחסת כנראה אל המחבר עצמו.

מבנה וחריזה:   שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין-אזור כפול-גוף. מבנה זה כולל בתוכו מערכת חריזה משולשת: כל מחרוזת מורכבת מ'גוף' עיקרי: שלושה טורים דו-צלעיים בחריזת אב-אב-אב, המשתנה ממחרוזת למחרוזת; לאחריו 'גוף' נוסף, הבנוי שלושה טורים קצרים ('גוף' נוסף זה, על מבנהו הקצר, חביב במיוחד על משוררי תימן ואפשר להם להעמיד צורות שיר משוכללות ביותר; הם אף העניקו לו שם מיוחד – 'תוושיח'), וחריזתו פשוטה יותר – גגג – ואף היא משתנה ממחרוזת למחרוזת; רק לאחר שני 'גופים' אלו מגיע טור ה'אזור', שאורכו כאורך טורי ה'גוף' הראשון, וחריזתו קבועה לאורך השיר כולו (ב'סוגר' – צלעו השניה – בלבד), וסימונה המקובל הוא 'ת'. יוצאת מכלל זה רק המחרוזת הראשונה, שלשם 'תפארת הפתיחה' חריזת ה'גוף' העיקרי שבה היא כחריזת טורי ה'אזור', בכל הצלעות, וסימונה – תת-תת-תת. סכמת החריזה הכוללת בפיוטנו, לפיכך, כזו היא: תת-תת-תת / אאא / ת // בג-בג-בג / תתת / ת // דה-דה-דה / ווו / ת // וז-וז-וז / חחח / ת // וכן הלאה.

משקל:   משקל כמותי [=משקל המבוסס על אבחנה בין תנועות ארוכות וקצרות; תנועות ארוכות נוצרות מרצף של שווא-נע או חטף עם תנועה אחרת כלשהי, ומכונות 'יתד', בעוד תנועות קצרות הן פשוט תנועות 'רגילות' כלשהן שאין לפניהן שווא-נע או חטף; אלו מכונות, בפשטות – 'תנועה'. משום כך מכונה משקל זה גם 'משקל היתדות והתנועות']. המבנה הלא-סימטרי של רוב טורי השיר ניכר במשקלו: בצלע הראשונה בכל טור יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, בעוד שבצלע השנייה בכל טור – יתד, שתי תנועות ויתד בלבד. טורי ה'תושיח' [=ה'גוף' השני הקצר שבכל מחרוזת] זהים במשקלם לצלע הראשונה בטורים ה'רגילים', וכוללים יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות. כך:

U-  -  - / U   -   -  -  // U-  -   -  / U-

וְנֹא-חֵ-זָה   בְּסַנְ-סִ-נָּיו // וּפִרְ-יוֹ תֹּא-כְלִי

U-  - - /   U-  -   -

וּמַ-הֵ-רִי   עֲדִי עֶדְ-יֵךְ