דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

סליחה/סליחות

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

שיר קודש המיועד לימי הצום והתשובה, ובעיקר לימים הנוראים (ראש השנה ויום כיפור ועשרת ימי התשובה שביניהם) וללילות אלול הקודמים להם, ועניינו וידוי על חטאים, בקשת ישועה וסליחה על עוונות, תוכחה ותביעה לתשובה, תלונה, קינה וכו'.

 

הסליחה מוגדרת על פי ייעודה ואין לה צורה קבועה, ואף מצד התוכן אין הנושאים שהיא עוסקת בהם בלעדיים לה בלבד.

 

הסליחה משולבת בתפילת שמונה עשרה של שחרית, בחזרת הש"ץ, בברכה "חנון המרבה לסלוח", ומכאן כנראה נובע שמה. ביום כיפור נכללות סליחות רבות בברכה הרביעית של תפילת שמונה עשרה.

 

ראשיתן של הסליחות עוד בתקופת הפיוט הקדם קלאסי בארץ ישראל.

 

בתקופת ספרד זכו הסליחות לפריחה גדולה הן מבחינה כמותית והן מבחינה צורנית. רוב הסליחות נכתבו בצורות מעין אזוריות, ואך מעטות מהן שקולות במשקל הכמותי. עם המשוררים שכתבו סליחות נמנים יוסף אבן אביתור (מחציית שנייה של המאה העשירית), יצחק אבן גיאת

(1038-1089) ויהודה הלוי (1075-1141). הבולט שבהם הוא משה אבן עזרא (1055-1135/1140),שנודע בכינויו "הסלח".