דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

נעים להכיר: יצחק נהרי

חנה פתיה

16/11/2015

תקציר המאמר

יצחק נהרי הוא אחד הראשונים שהעלו אתר לשיתופיוט. מאז הוא ממשיך לתפעל ולעדכן אותו בהתמדה מעוררת התפעלות, תוך כדי שיטוט ברחבי הארץ בחיפוש ותיעוד של חומרים חדשים ועתיקים. בראיון מיוחד לחנה פתיה מספר יצחק נהרי על הקשר שלו לעולם הפיוט, על השינוי שחולל השיתופיוט בחייו ועל חויות מהשטח

לתקציר המלא

יצחק, ספר לנו קצת על ילדותך, על הרקע שלך

יצחק נהרי-ראיון-גן באורה
הגן במושב אורה, שנות ה-50

נולדתי בשנת 1954 במושב אורה שבפרוזדור ירושלים לאברהם ן' סלימאן ן' עואץ' נהארי ושמעה (מהכפר גַּוְבּ שבתימן) בת יחיא ן' יוסף קרני (מהכפר גוּלֶהּ שבתימן). כשהייתי בן שנתיים עברנו משם לכפר יבנה (יִבְּנֶה- يِبْنِي בערבית).

אני הבכור במשפחה ולי שלשה אחים ואחות אחת. בתחילת התשס"ד נפטרו הורי בהבדל של שבועיים, אירוע קשה מבחינתנו, אשר השפיע על יתר המשפחה.

את לימודי היסודיים עשיתי בבית ספר ממלכתי דתי ביבנה ובמקביל למדתי תורה אצל המארי דאז יחיא ן' סלימאן צברי, ואצל מורים אחרים מעדות אחרות למדתי זהר, גמרא, והליכות עולם.

את לימודי התיכוניים עשיתי בבית הספר לקציני-ים באשדוד, שירתתי בחיל הים בנחתות ובספינות הטילים ומאוחר יותר הפלגתי בצי הסוחר כקצין רדיו ואלקטרוניקה.

בשנת 1982 למדתי מחשבים והתחלתי לעבוד בתחום ההי-טק, שם אני עד היום. נשוי לתקוה בת משה ושדרה סעיד/גדסי אב לשני בנים (ברק ודן) ושתי בנות (גלית וכנרת).

 

מאיפה מגיעה האהבה שלך לשירה, לפיוטים, למסורת?

יצחק נהרי
כל המשפחה מימין לשמאל-סבתא זהרה וסבא סלימאן
והבנים דויד יחיאל אברהם שלמה וסעדיה

החיבור שלי לשירה הוא כנראה גנטי מאחר והסבא רבא שלי מצד אבי ומאמי היו ענקי שירה וחזנות וכן כל דור ההמשך. אני חייב לציין שלדעתי מדובר באזורים מסוימים בהם השירה היתה חלק מההווי המשפחתי וכך היה גם אצלנו. אני זוכר מקטנותי שכל כינוס משפחתי כלל שירה ספונטנית שהיתה מחייה את נפשות כל הקרואים. שירה של נשים וגם גברים ולא בחדרים נפרדים. באתר שלי בשיתופיוט ניתן לשמוע את סבתי שרה שירים משיריו של ר' שלם שבזי בעל פה (כן...כן) וכן בשירת הנשים כשאבי או אחיו עונים לה. אפשר לשמוע למשל באתר את השיר אקף יא צ'בי אלבר שהיא שרה בבר מצוה שלי (1967) יחד עם הדוד שלי, אחיו של אבא.

 

אביך ז"ל היה מפייט?

יצחק נהרי
אבי אברהם הנוטר במדים בטיול עם משפחת שעתל

אבי היה חיית שירה, שר בכל מקום שרק אפשר. הוא היה מלווה את עצמו בפח או בסט חלילים שהוא היה מייצר. היה בקי בשירת הנשים ובשירים משיריו של ר' שלם שבזי. זמרים מובילים בשנות השישים ביקשו ממנו להופיע איתם אך הוא סרב לכל ההצעות.

העליתי לאתר שלי הקלטה שלו מתופף ושר במסיבת בר המצווה שלי (בשנת 1967) את אחד השירים האהובים עלי - וסעד מסאך. 

נושא נוסף הקשור לאבי הוא ההקלטות - החל משנות השבעים הוא נהג להסתובב עם מכשיר הקלטה של חברת גרונדינג שפועל כשורה עד היום ובזכותו יש לנו הקלטות משפחתיות שחלקן העליתי לאתר.

הנה למשל הקלטה היסטורית שאבא שלי הקליט בשנות ה-70 - חיים נהרי ויחיאל עראקי ז"ל שרים את אלאה יה רבנא

 

אם כן אבא שלך הוא זה שלימד אותך לשיר?

אבי ואחיו לימדו אותי לשיר עוד בהיותי ילד אבל לא עשיתי עם זה דבר מאחר ושנים לאחר מכן למדתי בפנימייה ולאחר מכן צבא ולאחר מכן הפלגות בצי הסוחר כך שניתן לומר שעד שנת 1983 לא הייתי מחובר לדבר מההווי הקשור למסורת תימן עד שנישאתי.

יצחק נהרי
חוג השירה

את צעדי הראשונים בתחום השירה עשיתי כחזן בבית הכנסת ובאירועי שמחה שונים כמו שבתות חתן, מילה ובר מצוה וסתם אירועי שמחה. החשיפה לחומרים שאינם קלסיקות היתה בשנת 2004 בחוג לשירה בגני תקוה ששמעתי עליו באקראי שאותו העביר עד לפני שנתיים יוסף צדוק הי"ו, שפרש מטעמי בריאות. ממנו למדתי מגוון רחב של פיוטים ונעימות רבות צנעניות, מצריות, עדניות, תימניות ואיטלקיות, כל זאת כשהוא מנגן בעוד. לאחר עזיבתו נתבקשתי להחליפו ואני שם עד היום. העליתי לאתר כמה הקלטות היסטוריות שלו,  כמו למשל ספרי תמה  או לבבי יחשקה עפרה, שניהם בהקלטה משנות ה-70, או איומה המשי משנות ה-60

 

איזו עוד דמות השפיעה עליך? סיפרת על אביך ואחיו, סבתך, יוסף צדוק. מי עוד? 

יצחק נהרי
יוסף צדוק ויצחק נהרי

ידידי מארי יששכר מועלם זכרונו לברכה, שהיה בשבילי כמו אבא. בכל יום ששי הייתי הולך לבקר אותו עם מאפים מעשה ידי. בשבילי הוא המודל לחיקוי. זמר בחסד עליון, משורר, חזן, שמאד העריך את הרצון והנכונות שלי להיכנס לתחום הזה אחרי השנים הרבות שהחסרתי כשהפלגתי בים. הוא היה בעל קול נדיר ועוצמות מדהימות שאין כדוגמתן בארץ. ידידי היקר יששכר נולד בשבת שירה התרפ"ט ונפטר ב-ט' בשבט התשע"א, עם כניסת שבת שירה. למזלי הספקתי לתעד אותו הן באודיו (למשל אם ננעלו או אקוה חסדך) והן בוידאו.

ציון גולן ור' ישכר מועלם ז"ל שרים את שמע קולי

 

אני מבינה שאתה גם מתעד את המסורת וחוקר אותה, מחפש דווקא את המסורות הפחות ידועות, ובכלל מתעניין במוסיקה ובמסורת תימן בפרט

אכן. עם הזמן התחלתי לשוטט בארץ לארכה ולרחבה עם מכשיר ההקלטה שלי פעמים כמשתתף ופעמים כצופה וכך התחלתי לצבור ידע בתחומי השירה השונים ולאו דווקא של מסורת תימן. כך מצאתי את עצמי מאוהב עד להתמכרות לכל דבר שקשור למוסיקה, ציוד וכלי נגינה (אני עצמי לא מנגן), מוסיקה לועזית, קלאסית, נעימות מסורת הקריאה בתורה, משנה, זוהר, תפילות והדבר החשוב ביותר - ההקלטות שאני מבצע אם שלי או של אחרים. אני מקליט כל אירוע שאני משתתף בו, אקטיבי או פסיבי. אני מחפש שירה מיוחדת ואוכלוסיות מיוחדות, כמו למשל השירה של החבאנים, הברטים, החיידאנים, שיש להם שירה מיוחדת משל עצמם. אני מאד אוהב את המסורת העדנית. עד היום כל מה שנגעתי בעדניות ריגש אותי.

אני גם משתדל להפיץ נעימות שכמעט נשכחו. לא תמיד זה הולך בקלות. יש לי סיפור על זה. לפני כ-15 שנה לערך בבית הכנסת המרכזי ביבנה בה אני מתפלל קניתי בשבועות את הפיוט 'אצולה לפנים' והחלטתי לבצע אותו בלחן תימני עתיק כבד (לחן צנעני) שמעולם לא בוצע בבית הכנסת. במהלך הביצוע היתה לי תחושה שמישהו מאחור נועץ בי את עיניו. בין הפזמונים הפניתי את ראשי לאחור וראיתי את האיש החזק של בית הכנסת כשהוא מתקרב אלי ומבט עיניו זועם, אוטו-טוטו עומד להעלים אותי מהעולם. מיד כשהגיע אלי שאל אותי בכעס, מה השיגעון הזה שתפס אותך היום? ובאותה נשימה דרש בתוקף, "תחזור מיד לנעימה המקורית שלנו או שאני מוריד אותך מהתיבה". לא היססתי וחזרתי לנעימה המקורית ומאז כשאני מספר את הסיפור הזה לילדיו הם פורצים בצחוק ולו בגלל החיקוי של אביהם בעגה התימנית.

במרוצת השנים והדרכים מן הסתם נפגשת עם מאות אם לא אלפי אנשים, מה עם קצת סיפורים מהשטח?

בתחילת דרכי בחזנות בבית הכנסת אי שם בשנות ה-90 יצא לי לקחת טרמפ בעל ואישה מבוגרים תימנים לאירוע כלשהו. לתומי הפעלתי את מערכת השמע באוטו והאזנתי לשירים של להקת dire straits. לפתע אני שומע את הבעל צועק מהו הדא אלגנאן? (מה השיגעון הזה?) אמרתי לו, סתם שירים שאני שומע מדי פעם. הוא עונה: עלא חלה, סווינך חזן ואנת בתגנאן. (איזה יופי, עשינו אותך ואתה משתגע), הייא גליק הכראטות אלי בתסמע (נו, סגור את הקשקושים האלה שאתה שומע). לאחר מכן קבלתי הרצאה על דמותו החזן בתימן שנמשכה עד להגעתנו לאולם...

ועוד סיפור יותר קרוב להווה

לפני כ-4 שנים נכחתי במסיבת חנוכה בישוב כלשהו. הייתי עם ציוד ההקלטה אודיו ווידאו כדי לתעד את הערב. בתום הערב נגש אחי למשורר (המקבילה לפייטן בקהילות אחרות) והחמיא לו על ביצועיו, כשהוא מציין שהוא ממשפחת נהרי שביבנה. המשורר הודה לו ולאחר מכן שאל אותו, אמרת שאתה ממשפחת נהרי ביבנה, תאמר לי יש לכם פייטן בשם נהרי יצחק, יש לך קשר אליו? אחי עונה, כן, זה אחי והנה הוא שם מקפל את הציוד. המשורר עונה לו, לא זה לא הוא, מה אין לו זקן?? אחי ענה לו שאין לי זקן, ומבט של אכזבה גדולה נראה על פניו של המשורר... בכלל נושא הזקן עולה בהקשר שלי לא מעט. בשבת אחת הגיע אלינו לבית הכנסת המרכזי אורח, ובאותה שבת אני הייתי החזן והקורא בתורה. בתום הקריאה בתורה ירדתי מהתיבה בדרכי למקום מושבי כשלפתח האורח קורא לי לגשת אליו. הוא פתח ואמר, תשמע נהניתי מהכל, הכל בסדר גמור אבל אם היה לך זקן זה היה 100 אחוז... אל תיפגע אבל זה חשוב.

איך הגעת לשיתופיוט? האתר שלך הוא מבין הראשונים שעלו, אם לא הראשון שבהם

בשנת 2009 בתום ערב שירה של קרן בית הלוי הסעתי טרמפיסט בשם יניב יצחק (מצוות אתר הפיוט, מפיק פסטיבל הפיוט) שכנראה התרשם מהלהט שבי בתחום השירה והציע לי להעלות חמרים אישיים לכשיפתח האתר לציבור הרחב. ואכן לאחר זמן מה העליתי את החמרים הראשונים שלי לאתר וזה היה שינוי גדול מבחינתי בכל מה שקשור לחשיפה. מה שמעיד על חשיבות הפרוייקט עצמו והעניין שהציבור מגלה. היום אני יכול לומר שקיימת בי התחושה שאני עובד באתר מפני שכל מחשבותי מרצי ומשאבי האישיים נתונים לאתר. לדוגמא כאשר אני מלמד שיר או מבצע שיר אני חושב איזה שיר לבצע, האם ישנו באתר או לא, האם יש מתופף, האם יש מגוון של קולות, האם לבוא עם מסרטת וידאו או רק מכשיר הקלטה אודיו בלבד. אני מעלה מגוון של פיוטים ולא רק פיוטים אלא גם הרצאות בתחומים שונים וחומרים שאני עדיין עובד עליהם. יש לי חמשה חומשי תורה מוקלטים ואני מתכונן להקליט גם את רש"י. 

אסאלך יא חור אלגנאני - ערב שירה של קרן בית הלוי

ישנם לא מעט מקרים בהם פונים אלי אנשים שאיני מכירם ומבקשים ממני להקליט עבורם חמרים מסוגים שונים שאין באתר. ואגב, בערב שהתקיים בביתה של פרופסור טובה רוזן בנושא בשירת תימן עם ד"ר אורי מלמד כמרצה הראשי שמחתי לגלות שכמעט כל אנשי האקדמיה שהשתתפו בערב מכירים את האתר ומעריכים את התכנים. העליתי את כל ההרצאות לאתר (רשימה חלקית בסוף הכתבה) וגם שירים שהדגמנו שם, כמו למשל אשאל אלוהי ששרנו יחד - ישראל ואיתן ימיני ואנכי. אני עצמי משתתף בקורס/חוג לערבית ספרותית יהודית פרי יזמתו של דוקטור אורי מלמד שאותו מעביר דוקטור ירון סרי כבר יותר משנתיים. ניתן לומר שהגעתי למצב שאין לי זמן כלל למנוחה. 

על אף שהאתר גוזל כמעט את כל זמנך הפנוי אתה מתמיד וממשיך להשקיע בו, מה דוחף אותך לכך?

מבחינתי זאת משימת קודש ולדעתי כל מי שיש לו את היכולת צריך להשתתף בה ולא להתעצל כי הזמן אינו עומד וחמרים שונים כבר נעלמים ולא ניתן להשיגם כלל. אני משתדל בכל מאודי לעשות מעט בתחום וכל זאת לטובת הכלל ולשימור מסורת יהדות תימן ולא רק אלא שימור מסורת הדור שלי במיוחד, דור שנולד וגדל בארץ ונחשף במקביל למסורת אבותיהם ולהווי הישראלי.

אם תרמתי משהו למישהו או מישהי הרי באתי על שכרי.

יצחק נהרי
יצחק נהרי
 

לאתר של יצחק נהרי בשיתופיוט

האזינו להרצאות על שירת תימן באתר של יצחק נהרי:

שירת הנשים בתימן – פרופ' אמנון שילוח

הלחנים הבלתי מוסיקליים – עדיאל בן שלום

מחלוקות התימנים – ד"ר דני בר מעוז

הדיואן – ד"ר אורי מלמד

סוגי השירים – ד"ר אורי מלמד