דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מבוא לברכת המזון

אתר הזמנה לפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

מבוא זה סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של ברכת המזון, ברכותיה, נוסחיה והרעיון העומד ביסודן.

לתקציר המלא

מערכת הברכות המפותחת של ברכת המזון, המהווה חלק בלתי נפרד מעולמו של היהודי שומר המצוות, נקבעה והתמסדה על ידי חכמי המשנה. בעולמו התרבותי של התנ"ך לא מופיעות ברכות אולם ישנה הבנה כוללת שיש להכיר טובה לבורא העולם על חסדיו, וביניהם כמובן המזון שהוא מספק לעולם. הברכה היחידה שחכמים ייחסו לה מקור מן התורה היא ברכת המזון הנאמרת בסיום הסעודה, שלדעת רוב פוסקי ההלכה צריכה להיות סעודה הכוללת לחם אך יש כאלה הסוברים שיש לברך בסיומה של כל סעודה משביעה. המקור לחיוב מן התורה על פי חז"ל הוא הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים, ח, י), למרות שעל פי פשט הכתוב הכוונה לתיאור מצב – יהיה לך כל כך טוב שתוכל לאכול, לשבוע ולברך את ה'.

נוסח הברכה הלך והתפתח במרוצת השנים מהצהרה קצרה ועניינית – בריך רחמנא מריה דהאי פיתא (ברוך הרחמן, בעליו של הלחם הזה), לנוסח בן ארבע ברכות, שבו נכללות תוספות מיוחדות בשבת ובמועדים כמו גם ברכות למארח או לאירועים משמחים. כנראה שהמקום המרכזי שהאכילה תופסת בחיינו, וההבנה שללא אוכל חיינו נתונים בסכנה, עודדה את פיתוחה של ברכה זו לכלל תפילה הכוללת הודאה על כל תחומי החיים ובקשה לגאולה בעתיד.

בקהילות רבות נאמרת ברכת המזון על ידי אדם אחד בנעימה ובניגון כשקטעים אחדים מושרים יחד. כמו כן ישנם מספר פיוטים הבנויים על פי מתכונת הברכה, המפורסמים שבהם הם "צור משלו אכלנו" ו"נשבח לאל עליון" בלאדינו (Alabamos al Altisimo).

בסידורים מסויימים נדפס נוסח קצר של ברכת המזון לנשים, שבעצם מיועד לאלה שאינם יודעים לקרוא היטב, אלא שבעבר היו אלה הנשים שלא זכו לקבל חינוך מתקדם. בימינו חיבר הרב יצחק עבאדי נוסח מקוצר של ברכת המזון לכל אלה המתקשים בקריאת הנוסח המלא.

ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות עקריות ומנספח שהוא למעשה שרשרת בקשות קצרות ופסוקים.

הברכות:

א. הברכה הראשונה החותמת במלים: "ברוך אתה ה' הזן את הכל" עוסקת בנושא המרכזי של ברכת המזון - הודאה לבורא על כך שהוא מספק מזון לכל היצורים. הקורא המודרני יכול להתפעל מהרוח האוניברסלית המרחפת על ברכה זו ובהחלט יש לראות בכך תוצר של הקרבה הגדולה של מחברי הברכה לעולם הטבע והבנתם את הקשר ההדוק שבין האדם לעולם החי והצומח, הבנה שחסרה לעתים לבני דורנו השוכנים בג'ונגל האורבני.

ב. הברכה השנייה חותמת בהודאה לה' על הארץ ועל המזון ומחברת לנושא המרכזי של הברכה את רעיון הבחירה של עם ישראל. הברכה מזכירה את יציאת מצרים ועל פי נוסחים מסויימים גם את מתן התורה ומצות ברית המילה, וניתן לומר שהיא משקפת את תקופת שיבת ציון שבה השבים לארץ העריכו מחדש את ההיסטוריה היהודית תוך שהם מנסים לבסס את אחיזתם בקרקע ולהפיק ממנה יבול חקלאי.

ג. הברכה השלישית חותמת במלים "בונה ירושלים" ואפשר לומר שהיא משקפת את התקופה שלאחר החורבן. כאן ממוסגר הנושא המרכזי – המזון – בתוך בקשת רחמי שמיים על העם, הארץ והמקדש ותפילה לבניין בית המקדש בעתיד.

ד. הברכה הרביעית, הנקראת "ברכת הטוב והמיטיב", היא ברכה כוללת שלא מזכירה את נושא המזון ונותנת תחושה של תפילה ספונטנית המתפרצת מפיו של המברך: "האל אבינו מלכנו בראנו גואלנו קדושנו... הוא היטיב הוא מיטיב הוא ייטיב, הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו...". ברכה זו שעל פי חז"ל נתקנה בסיומו של מרד בר כוכבא, משקפת תקופה שבה אנשים נמצאים על סף ייאוש והם פונים לבורא עולם בנסיון להביע את בטחונם המלא בו, כי מבלעדיו אין הם רואים כל תקוה. אין כאן למעשה תפילה "אנא הטב עמנו" אלא קביעה: כשם שהוא היטיב לנו בעבר ובהווה, כך הוא ייטיב עמנו בודאי בעתיד.

לאחר הברכה הרביעית מופיע רצף של בקשות קצרות המופנות אל הרחמן ונאמרות בלשון רבים: "הרחמן הוא יפתח לנו את ידו הרחבה", "הרחמן הוא ירפאנו רפואה שלמה" וכו'. בקשות אלו נאמרות בדרך כלל על ידי ראש השולחן בקול רם תוך מתן אפשרות לכל המסובים לענות אמן וכך נוצרת אווירה של שיתופיות והדדיות.

לתוך רצף זה מוכנסת ברכת האורח המשבח את המארחים הנדיבים ומברך אותם, ואפילו ברכה מיוחדת לשולחן שעליו אכלו ותפילה ששולחן זה יהיה תמיד עמוס כל טוב.

כמו בברכה הראשונה, גם רצף זה משקף את מרכזיותה של האכילה, ובמיוחד אכילה בצוותא, בחברה האנושית.

לאחר רצף זה מופיע שרשור נאה של פסוקים הקשורים לאכילה, שפע בריאות, והברכה נחתמת במימרה המפורסמת "עושה שלום במרומיו" וכו', אולי משום שהאכילה המשותפת מסמלת שלום.

בקהילות מסוימות הודגש הקושי להיפרד מברכה יפה זו על ידי כך שכל מי שסיים את הברכה אומר בקול רם: "להניח ברכה אל ביתכם", והמסובים עונים לו: "לביתכם לא יחסר".