דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מאחורי הקלעים של המגילה

שרה מורלי

16/11/2015

תקציר המאמר

שרה מורלי מתבוננת במה שמאחורי הקלעים ובין השורות של מגילת אסתר ושל הפיוט "שושנת יעקב", כמערכה אחת בעלילה דרמטית, שהחלה עוד בימי שאול ושמואל.

לתקציר המלא

 אל הפיוט - מילים, לחן וביצוע

 

הפיוט "אשר הניא" (שושנת יעקב) מתחיל בחידה. מיהו זה אשר הניא את עצת הגויים והפר את מחשבות הערומים?

בשורת הפתיחה של הפיוט אין נושא, אין דמות שמניעה את העלילה, אלא רק פעולות.

לכל קורא מאמין פתרון החידה ברור. הקב"ה הוא זה שמניא את עצת הגויים ומניע את עלילת המגילה.

הקב"ה – הגיבור הנסתר של מגילת אסתר, ששמו אינו מוזכר ולו פעם אחת במגילה, שכל עלילתה נראית כה אנושית, נוכח באופן רמוז בפתיחת הפיוט ומוצג ככזה שעומד מאחורי הקלעים של המגילה – המושך בחוטים, המפעיל הגדול.

הדימויים התיאטרוניים בהם השתמשתי, אולי לא יפתיעו את הקוראים בהקשר הפורימי הזה.

פורים נתפס מזה דורות כחג היהודי התאטרלי ביותר: העדלידע, תחפושות ומסיכות, הפורימשפיל (שהינו סוג המופע התאטרון היהודי העתיק והמקובל ביותר), ואף קריאת המגילה שיש בה היבטים דרמטיים ותאטרליים – כולם שייכים לחג הזה, שיש בו היבטים של קרנבל יהודי.


מגילת אסתר, גרמניה, 1700, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב 

נהוג להזכיר את הפסוק "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" כבסיס למסורת ההתחפשות. ואף את העובדה שרבים מעמי הארץ התייהדו. אך נראה לי שיש פה היבט תיאטרוני נוסף. המציאות עצמה, היא זו שמתחפשת במגילה. לכאורה, מדובר כאן במלך אנושי השולט ב- 127 מדינות, וביועצים ובשרים. העלילה  מתגלגלת באופן מפתיע, עם צירופי מקרים בלתי אפשריים (כמו ספר הזכרונות שנפתח בסיפור הנכון ברגע הנכון), שמובילים אל ההצלה הפלאית.


מתוך מגילת אסתר, צרפת, 1860, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

וכל העת, מאחורי הקלעים, יד נעלמה מנהלת את העלילה. מאחורי המסך של המגילה יש נוכחות אלוקית פעילה וגם מאחורי המסכות של פורים, כנראה שיש ניצוץ אלוקי.

הפיוט "אשר הניא" נע מהסתרת נוכחות של האל אל פנייה ישירה אליו, בגוף שני – בשורות "ראית את תפילת מרדכי ואסתר"; "המן ובניו על העץ תלית", חושף בפנינו הפייטן את המהלך האמיתי של העניינים, שמוסתר במגילה. בהמשך הפיוט יש פניות ישירות נוספות לקב"ה. הפיוט מאפשר לנו גם לראות את ספרי התנ"ך כמערכות בשרשרת דרמטית אחת.

פרופ' ישראל אלדד ז"ל במאמרו "התנ"ך כדרמה" (יצא בכתב העת "במה" בתשכ"א), מציע תפיסה מרתקת: כל התנ"ך כולו הוא יחידה דרמטית אחת, ולכן גם אם יש נפילה רגעית, תמיד יש תקומה. גם אם שאול נכשל בהריגת אגג, במערכה הבאה אסתר ומרדי\כי, צאצאיו, יעמדו מול הצאצא של אגג וינצחו אותו.

הפיוט מניח שהמן אמור לזכור את רחמי שאול על אגג ורואה בשמואל  ומגילת אסתר מערכות שונות באותה עלילה דרמטית. ראיה כזו מנצחת כל יאוש טרגי, כי תמיד יכולה לבוא תשועה במערכה הבאה.

ובכל דור ודור, גם בימי אחמנג'ידד, תהיה תקווה – כי "אל נורא עלילה" נמצא מאחורי הקלעים ומפעיל את התשועה.


מתוך מגילת אסתר, בוהמיה, 1825, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

 

שרה מורלי

 

שרה מורלי היא מחזאית ומשוררת, מורה לתאטרון במכללת אמונה ובאולפנה התורנית לאמנויות בירושלים ומדריכה ארצית לתאטרון בחמ"ד