דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

יצוה צור חסדו - עיון בפיוט

שרה פרידלנד בן-ארזה

16/11/2015

תקציר המאמר

חלק זה של הפיוט 'ברוך ה' יום יום' עוסק בגאולת העתיד פותח בבית שעניינו קיבוץ הנדחים.
הבית הראשון מדגיש מצד אחד את חסדו של ה' כמקבץ הפזורים אל מקום אחד והרבצתם בהר הבית, ומצד שני את היות ה' עמם בצרה, ואת שיבתו הוא עם ישראל מן הגלויות.
הבית השני והבית השלישי מברכים את הא-ל כשהמניע לברכה זו קשור הן לרצונותינו ולתלותנו בו, הן לכך שהתברכותנו תגדל גם את שמו של הא-ל, הקרוי עלינו.
בבית הבא מודגשת חובת האדם להלל ולשבח את ה' בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד. בכך יתממש היעוד שלשמו נברא – "לכבודו".
הבית האחרון הוא הבית החותם בשלום, ומרבה בציוניו המגוונים.

לתקציר המלא

אל הפיוט- מילים, לחן וביצוע

 

לשונו של פיוט זה, וביותר של חלקו האחרון, אינה סבוכה ומליצית. היא קרובה ללשון פרוזה ונהירה. נעיר כמה הערות לעניין ההשתלשלות הנושאית של בתים אלו.

 

חלק זה של הפיוט, העוסק כאמור בגאולת העתיד פותח בבית שעניינו קיבוץ הנדחים.

כל שורותיו של בית זה מסתיימות בפעלים הנחרזים, שארבעה מהם מן השורש ק,ב,צ בבניינים שונים, והחמשי - ר,ב,צ. כלומר הבית מדגיש את חסד קיבוץ הפזורים אל מקום אחד והרבצתם במקום הנבחר – הר מרום הרים.

ואולם הבית הזה מסתיים בכך שאין הא-ל רק מחולל הפלא הזה, הנושא באברותיו את הגולים והנידחים, אלא הוא עצמו מתקבץ ושב. שורה זו הנשענת על רעיון עתיק משמעותית בהקשר של הפיוט כולו, המדגיש את נדידת השכינה עם ישראל בכל הגלויות.

 

שני הבתים הבאים פותחים בברכת אלקינו. מה היחס בין שניהם?

הבית הראשון מטעים בעיקר את טובו של הא-ל כלפינו, ואת הזדקקותנו ומשאלתנו שטוב זה יגדל ויתווסף. שורתו האחרונה מזכירה, עם זאת, כי ככל שברכת ה' וחסדיו עמנו יגדלו – יגדל גם שמו, שהרי שמו קרוי עלינו.

הבית הבא מפתח כיוון זה. כל בריאתנו וכל החסד הזה נעשה כדי שנהללו. כאן מודגשים היעוד והחובה המוטלים עלינו להלל, לשבח, לספר, להמליך ולייחד. כל הפעלים הללו, הרוויים באיוכים מתוך פרשה ראשונה של קריאת שמע – בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד – מטעימים את הטוטליות של חובת התגובה שלנו כלפי הקב"ה, כלומר מימוש היעוד שלשמו נבראנו – "לכבודו".

 

הבית האחרון הוא הבית החותם בשלום. בבהירות לשונית פשוטה הוא מציין כי השלום הוא שמו של הא-ל וקניינו, ומביע את משאלתנו ששלום זה ישרה גם עלינו. הפיטן מבקש שברכת השלום תתפשט על הדורות, ותתממש גם בכך שהצאצאים ימשיכו בדרכי ההורים.

השורה החותמת הנוקטת את לשון הפסוק מישעיהו – מציינת בכינויים שיריים את שמותיו של הא-ל, כשהאחרון שבהם הוא "שר שלום". סיום הבית מעין פתיחתו – הא-ל כונה בראשית הבית "שהשלום שלו", ובסופו – "שר שלום".