דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

יניי

על פי צבי מאיר רבינוביץ'

16/11/2015

תקציר המאמר

תולדותיו ופועלו של יניי, אחד מחשובי הפייטנים הקדומים, שחי ופעל בארץ ישראל במאה הששית לספירה.

לתקציר המלא

 

"אָז בְּצֵאתוֹ בָא לוֹ שֶׁמֶשׁ / כִּי אוֹהֲבָיו כְצֵאת הַשָּׁמֶשׁ

בְּבוֹאוֹ זָרַח לוֹ הַשֶׁמֶשׁ / כִּי אֵל לְחוֹסָיו מָגֵן וָשֶׁמֶשׁ

גָּמֻור בָּטוֹב מְמֻולָּא / וְעַל הַכֹּל בַּכֹּל מְעֻולֶא"

(מתוך קרובה לבראשית לג, עמ' 207 במהד' רבינוביץ)

 

מגדולי הפייטנים בארץ ישראל בתקופת הפייטנות הקלאסית. בן המאה השישית לספירה. הוא נזכר לעתים בכתבי הקדמונים; רבנו גרשם מאור הגולה, למשל, כותב עליו באחת מתשובותיו: "יש לנו ללמוד מן הפייטנים הראשונים שהיו חכמים גדולים. הרי רבי יניי שהיה מן החכמים הראשונים ופייט קרובות לכל סדר וסדר של כל השנה...". ובכל זאת, אילולי נתגלתה הגניזה הקהירית בסוף המאה ה-19, לא היינו זוכים להכיר אלא מעט מן המעט מיצירתו העצומה. הפיוט היחיד שנשתמר מיניי אף מחוץ לגניזה הוא הפיוט 'ויהי בחצי הלילה' (הידוע גם כ'קרב יום') המושר בליל הסדר, ואינו אלא קטע מתוך 'קרובה' [ = פיוט שנועד לעטר בשירה את תפילת העמידה] רחבת היקף הפותחת במילים 'אוֹנֵי פִטְרֵי רַחֲמָתָיִם', שנכתבה במקורה עבור אחד מן ה'סדרים' [=הפרשות במנהג הקריאה הארץ-ישראלי] של ספר שמות.

המעניין הוא שבמשך מאות שנים היה פיוט זה הפיוט היחיד הידוע של יניי. רק עם גילוי הגניזה הקהירית נחשפו יצירותיו הרבות של יניי, והתברר כי מבין כל חיבורי התקופה הביזנטית בארץ ישראל, חיבורו של יניי הוא השלישי בגודלו, אחרי התלמוד הירושלמי והמדרשים.

יניי הותיר אחריו מאות רבות של פיוטי קרובה לסוגיהם השונים, ויצירתו תואמת את המנהג הקדום של קריאת התורה בארץ-ישראל – מנהג שחילק את התורה לסדרים קצרים שקריאתם נפרסה על פני שלוש שנים ומחצה, בניגוד למנהג הבבלי שהתקבל לבסוף ונוהג עד ימינו, לפיו מסיימים את התורה כולה בשנה אחת. ואפשר שהשתלטות מנהג הקריאה הבבלי היא גם אחת מן הסיבות להיעלמות פיוטי יניי.

פיוטי יניי משקפים קשר הדוק לספרות חז"ל הארץ-ישראלית – המשנה והתוספתא, מדרשי ההלכה, התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה הקדומים – והיכרות עם זו חיונית להבנת יצירתו; חוקרים שעסקו בשירת יניי הצביעו על מקבילות מרשימות בהיקפן בין כמה מפיוטיו לקטעי מדרש ארוכים. בשל זמנו וסביבת פעילותו אין להתפלא על כי אין ביצירתו הדים לתלמוד הבבלי.

את יצירתו תיאר צבי מאיר רבינוביץ', שאף העמיד מהדורה מוּערת ומבוארת של קרובותיו בשני כרכים, כך:

"יניי חוזר ומפייט על נושאים מסוימים בהרבה מקרובותיו, כגון על אהבת ה' לישראל, נצחיותו, שבחה של ארץ ישראל, גאולת ישראל ועוד, אבל לעולם אינו חוזר על עצמו. הנושא לובש צורה ופושט צורה, והוא ידע להתגבר על כל כבלי השיר, המשקל, החרוז והאקרוסטיכון בגמישות מופלאה... פיוטי יניי מצטיינים גם בצלילי מילותיהם הנשמעים לאוזן. יתכן שאת הפיוטים השמיעו לפי מנגינות, שעל אופיין וטיבן אין אנו יודעים. יניי עצמו מתאר לנו את המתפללים היהודים: 'מַה יָפִים מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים / בְּמַרְאָם נָאִים בְּקוֹלָם עֲרֵיבִים'" (עמ' 27).

הואיל ומכל יצירתו נשתמר בשימוש רק פיוט אחד, אין יניי מיוצג כמעט באתר הפיוט; לפיכך, הרוצה להיחשף לעושר המופלג של שירתו יפנה למהדורתו הנזכרת של רבינוביץ', ויזכה ליהנות מערבות קולו.

 

על פי צבי מאיר רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים (מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל-אביב, 1985), מבוא (עמ' 3-80).