דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

יום השבת ושירה שירו - אמנות השיר

אתר הפיוט

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'יום השבת ושירה שירו'

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים לחן וביצוע

סימן:               יהושע עבדי(ה) בן ראובן חזק. אותיות 'יהושע' עולות כולן מן המחרוזת הראשונה: "יוֹם הַשָׁבָּת וְשִׁירָה / שִׁירוּ לָאֵל הַנּוֹרָא / עֲמוֹד חָתָן בְּכָבוֹד / וּקְרָא בַּתּוֹרָה"; אותיות 'עבדי(ה) בן' עולות מאותיות הפתיחה של מחרוזות 2-8; אותיות 'ראובן' עולות מן המחרוזת התשיעית: "רָם אוֹרָה וְצָהָלָה / בְּתוֹךְ נִינֵי הַסְּגוּלָּה / לְחָתָן וְגַם כַּלָּה / וּרְאֵה בָּנִים לְבָנֶיךָ". אותיות 'חזק' – מילת הפתיחה של המחרוזת העשירית.

מבנה וחריזה:   שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] בתבנית מעין-אזור [=תבנית המשלבת בחריזתה מרכיב קבוע בסופי המחרוזות, יחד עם מרכיב משתנה בגוף המחרוזות]. בפיוטנו שלוש הצלעות הראשונות בכל מחרוזת נחתמים בחרוז עצמאי המשתנה ממחרוזת למחרוזת, והצלע הרביעית נחתמת תמיד בחרוז '-אֶךָ' (העיצור הלפני-אחרון אינו דווקא א', אלא מתגוון ממחרוזת למחרוזת; העיקר הוא בתנועה הלפני-אחרונה, שהיא תמיד תנועת צירה/סגול). יוצאת מכלל זה המחרוזת האחרונה, אשר שתי צלעותיה הראשונות נחתמות בחרוז הקבוע ברוב הפיוט לסופי המחרוזות, בעוד סופה מעביר אל ברכת התורה הנאמרת כנראה מיד לאחר הפיוט, במילים "בָּרְכוּ אֶת ה'". סכמת החריזה בפיוטנו, לפיכך: אאא-ת / בבב-ת / גגג-ת / ... / תת-'ברכו...'.

משקל:            משקל הברתי-פונטי [=צורת משקל המבוססת על מניית שוואים-נעים וחטפים כתנועות לכל דבר; רווחת מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות 7-8 הברות, אם כי ישנן גם צלעות של 6, 9 הברות, ואף יותר.