דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

יה רבון עלם - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'יה רבון עלם'

לתקציר המלא

אל הפיוט: מלים, לחן ובצוע

ישראל (שם הפייטן). "יָהּ רִבּוֹן... שְׁבָחִין... רַבְרְבִין... אֱלָהָא... לְמִקְדָּשָׁךְ...".

סימן:

שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין-אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. כך למשל באה חריזה זו לידי ביטוי במחרוזת השניה של השיר:

מבנה וחריזה:

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא

 

לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא

 

עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא

 

חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא

 

את החריזה בפיוטנו ניתן לסמן כך: תתתת / אאאת / בבבת / גגגת / דדדת / הההת; פירושו של דבר הוא שבכל המחרוזות מוקדש חרוז עצמאי לשלוש הצלעות הראשונות (מסומן באותיות מרצף האל"ף-בי"ת), בה בשעה שהן חולקות חרוז זהה ('-יָא') המשותף לכולן, בצלע הרביעית (מסומן באות תי"ו). יוצאת מכלל זה המחרוזת הראשונה, שכולה חורזת כחרוז הזהה הקבוע, בהתאם לנורמה רווחת במסורת הפיוט.

 

משקל הברתי-פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. נפוץ מאוד בשירת ר' ישראל נג'ארה, ונעשה לצורת המשקל הרווחת ביותר בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 10 הברות (אם כי יש בפיוט חריגות קלות ממניין זה).

משקל: