דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

יהי שלום בחילנו - עיון בפיוט

חנה פתיה

16/11/2015

תקציר המאמר

שיר שמח ומתרונן זה המושר לכבוד הולדת בן ובברית המלה, פותח בברכה לעם ישראל כולו - יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל - זוהי הברכה שהעולים לרגל לירושלים היו מברכים את ירושלים כשיצאו ממנה לשוב לביתם: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהלים קכב, ז). השמחה הפרטית על לידת הבן כרוכה בייחולים ותקווה לשמחה לעם כולו.

לתקציר המלא

אל הפיוט- מילים, לחן וביצוע

 

שיר שמח ומתרונן זה המושר לכבוד הולדת בן ובברית המלה, פותח בברכה לעם ישראל כולו - יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל - זוהי הברכה שהעולים לרגל לירושלים היו מברכים את ירושלים כשיצאו ממנה לשוב לביתם: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהלים קכב, ז). פה כרוכה השמחה הפרטית על לידת הבן בייחולים ותקווה לשמחה לעם כולו - הבן הנולד הוא בבחינת סימן טוב המבשר את הגאולה וברקע כמוסה המחשבה - אולי הרך הנולד יהא זה שיושיע את ישראל? השיר שוזר כל העת את חייו של הפרט - הרך הנולד - בחייו של הכלל - עם ישראל ומדגיש בכך את החיבור של כל יחיד ויחיד מישראל אל כלל האומה.

המשורר מרעיף על התינוק שזה עתה נולד ברכות מיום לידתו ועד זקנתו - כילד הוא מברכו שיהא רענן, מלא חיות, יזכה לחסות תחת צלו של האל, ללמוד תורה וללמדה.

כאשר יגדל הילד ויהיה לגבר מברכים אותו בכך שיהיה גדול בדורו וירא שמיים. וכך עד זקנה ושיבה. ואחרי שעברנו דרך הברכות את שנות חייו של הילד עד זקנה ושיבה, חותם הבית האחרון בהזכרת הבן הנמול. לעומת הבית הראשון של השיר שחציו הראשון היה כללי (עם ישראל) וחציו השני פרטי (הבן הנולד), בנוי הבית האחרון בצורה הפוכה - חציו הראשון פרטי (הבן הנמול) וחציו השני כללי (כל בית ישראל). כך נוצרת מעין תנועה מעגלית המקבילה למחזור החיים של האדם השב באחרית ימיו אל האדמה שממנה לוקח.