דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

ידידי השכחת - אמנות השיר

איתי מרינברג

16/11/2015

תקציר המאמר

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'ידידי השכחת'

לתקציר המלא

אל הפיוט: מלים, לחן וביצוע

יהודה.

סימן:

שיר שווה-חרוז. החרוז '-דָי' מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר, ונוסף גם ב'דלת' [=הצלע הראשונה] של הטור הראשון לתפארת הפתיחה.

מבנה וחריזה:

משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה על ידי משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא-נע או חטף, שלאחריו תנועה 'רגילה' כלשהי; תנועה ארוכה מכונה 'יתד', וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה 'רגילה' שאין לפניה שווא-נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, 'תנועה', וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של 'יתדות' ו'תנועות' יוצרים 'עמודים' המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל, וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. 'ידידי השכחת' שקול בדגם המשקל הכמותי הקלאסי המכונה 'הארוך'. בניתוח השיר יסומן דגם זה כך:

משקל:

 

U– – U–  – – U –  –    U–   –  –

U– – U–  –  – U–   – U–  –  –

 

וְלָ-מָּה מְכַרְ-תַּ-נִי צְמִי-תוּת לְמַעְ-בִי-דָי

יְדִי-דִי הֲשָׁ-כַחְ-תָּ חֲנוֹתְ-ךָ בְּבֵין שָׁ-דַי

 

 

רצף קבוע זה של יתדות ותנועות, בסדר המדויק שהודגם בטור הפותח את השיר, חוזר על עצמו בכל אחת מצלעות פיוטנו.