דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

הפיוט והמוסיקה בארם צובה – מאז ועד היום

חנה פתיה

16/11/2015

תקציר המאמר

מה הפך את ארם צובה, הלא היא חלב שבצפון סוריה, לאחד ממרכזי הפיוט והמוסיקה החשובים ביותר?

לתקציר המלא

 

בתרבות המקומית של חלב הייתה הפעילות המוסיקלית יסוד חשוב והיא הייתה משותפת לכל תושבי העיר. המוסיקה לא נעצרה בגבולות שבין הדתות וגם לא באלה שבין קודש לחול.

בארם צובה (אר"ץ), היא חלב שבצפון סוריה, שכנה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמפוארות במזרח התיכון. בית הכנסת הגדול בחלב נחשב עד היום לאחד המונומנטים היהודיים הגדולים, ובו שכן 'כתר ארם צובה' המפורסם, כתב היד החשוב של התנ"ך, שנכתב כנראה בתחילת המאה ה-10 ונחשב בידי החוקרים לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך.

הישוב היהודי בחלב נמשך ברציפות מימי השלטון הרומי ועד המאה ה-20. תחת השלטון המוסלמי הייתה חלב למטרופולין של צפון סוריה. מימי הביניים, וביתר שאת מהמאה ה-15, הייתה בחלב פעילות פייטנית עשירה, מגוונת ורציפה.

 

'אום אל טַרַבּ'

את פריחת הפייטנות בחלב יש להבין על רקע חשיבותה של עיר זו כמרכז מוסיקלי במזרח התיכון מזה מאות שנים, עד כדי כך שהעיר זכתה לכינוי 'אום אל טַרַבּ' (אֵם ההנאה מהמוסיקה). מוסיקה הייתה אחד מתענוגות חיי העיר שהיו משותפים לכל התושבים בחלב – יהודים מוסלמים ונוצרים כאחד, ולכל שכבות החברה. בבתי הקפה הופיעו לא רק מוסיקאים מוסלמים אלא גם יהודים ונוצרים. (ישנו תיעוד של היסטוריון דמשקאי המתאר מוסיקאים יהודים מצטיינים מחלב שהופיעו בבית קפה בדמשק במאה ה-18). בהופעות בבתי הקפה או במסיבות השתתפו לפעמים גם מנהיגים צ'וּפים בעלי כשרון מוסיקלי. בתוך הקהל היו גם יהודים, ביניהם פייטנים או חזנים שלמדו שם מנגינות חדשות. למנגינות אלו חיברו הפייטנים היהודים מלים בעברית. ואכן, במסורת הפייטנית של יהודי חלב בולט במיוחד הקשר שבין המוסיקה היהודית לזו המוסלמית-חלבית.

בתרבות המקומית של חלב הייתה אפוא הפעילות המוסיקלית יסוד חשוב והיא הייתה משותפת לכל תושבי העיר. המוסיקה לא נעצרה בגבולות שבין הדתות וגם לא באלה שבין קודש לחול.

 

ר' ישראל נג'ארה ופייטני חלב

הפיוט והמוסיקה של ארם צובה-מפתח לזמירות ישראל
מפתח לזמירות ישראל, ונציה, 1600

גורם נוסף בעל חשיבות והשפעה על מסורת הפיוט והמוסיקה של חלב ושל כל הקהילות הספרדיות בכלל, עד ימינו אנו, הוא דמותו המרתקת ויוצאת הדופן של ר' ישראל נג'ארה. ר"י נג'ארה (1550?–1625), צאצא למגורשי ספרד, היה מגדולי המשוררים העבריים בתקופה שאחרי הגירוש וחי בסוריה חלק נכבד מחייו. ר"י נג'ארה לא רק שכתב קרוב לאלף פיוטים, אלא גם הלחין את חלקם, ואת האחרים כתב מראש על פי לחנים של שירים זרים שאסף במסעותיו ברחבי האימפריה העות'מנית. כך אפשר למצוא בספרו שירים המבוססים על לחנים של שירים ערביים, תורכיים, ספרדיים, ושירים אחרים שהיו אהובים על בני דורו.

ספר הפיוטים שלו, 'זמירות ישראל', יצא לאור עוד בחייו בשלוש מהדורות (1587, 1599 ו-1600). בספרו זה הוא הניח יסוד חשוב וחדשני שהשפיע בצורה מכרעת על ספרי הפיוטים המאוחרים יותר, שיצאו לאור בקהילות יהודי המזרח בכלל, ובקהילת יהודי חלב בפרט. הוא היה הראשון שסידר את השירים בספרו על פי השתייכותם המוסיקלית (המקאם, או הסולם בו הם מנוגנים) ובכך העניק משקל וחשיבות לממד המוסיקלי והפונקציונלי כאחד, מה שמצטרף לתמונת דמותו כמשורר בעל מודעות וערנות לא רק למלה הכתובה אלא גם לממד המוסיקלי ולאופן והאווירה בהם מתבצעים השירים.

שני היסודות הללו, חיבור פיוטים עבריים ללחנים של שירים זרים ועריכת ספרי פיוטים על פי עקרון מוסיקלי, השפיעו השפעה ניכרת על פייטני חלב, על מנהגי השירה של הקהילה ועל ספרי הפיוטים שיצאו לאור על ידיהם.

 

המסורת המוסיקלית – מתורכיה למצרים

המוסיקה של הפיוט החלבי הושפעה בעבר הרחוק מהמוסיקה התורכית. חלק ניכר מהלחנים של שירת הבקשות החלבית, השייכת לרובד קדום יותר במסורת השירה החלבית, הם בעלי אופי תורכי.  גם ר' רפאל ענתבי, גדול פייטניה של חלב במאה ה-19, חיבר לא מעט פיוטים על פי קטעי מוזיקה אינסטרומנטלית תורכית.

החל ממחצית המאה ה-19, כאשר המוסיקה הערבית הלכה והתפתחה, החלו פייטני חלב לחבר יותר ויותר פיוטים על פי לחנים ערביים, בעיקר כאלו שמקורם במצרים.

 

מארם צובה לירושלים וניו יורק

בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, כאשר בני קהילת ארם צובה החלו לעלות לישראל או להגר לאמריקה, הגיעו מחלב לישראל עשרות ואף מאות תלמידי חכמים, רבנים ודיינים, נושאי המסורת החלבית. הם הביאו עמם את מסורת השירה החלבית והבטיחו את המשכה במקום מגוריהם החדש. רוב החלבים שהגיעו לישראל התיישבו בירושלים, ומרכז הפיוט החלבי עבר לירושלים ולניו יורק.

תולדות קהילת חלב מלמדות על האופי המיוחד של הקהילה היהודית בעיר עתיקה זו, המשלב פתיחות וקוסמופוליטיות, וקליטת גירויים והשפעות מתרבויות שונות ממזרח וממערב.

השפעת מגעי קהילה זו עם המהגרים מאירופה ועם התושבים המוסלמים והנוצרים של העיר היוותה גורם חשוב בהתפתחותה התרבותית ואנשי קהילת חלב הצליחו להטמיע את ההשפעות מבחוץ ולעצב קהילה שיש בה גיוון ויציבות.

 


חנה פתיה היא עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט 

ביבליוגרפיה:

אדוין סרוסי, זמרת אר"ץ, תכניה למופע בפסטיבל העוד

קומיקו יאיאמה, פרק המבוא לעבודת הדוקטור