דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

האנשה (פרסוניפיקציה)

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

ייחוס תכונות של בני אדם לבעלי חיים, לצומח ולעצמים דוממים ואף להוויות מופשטות, לרעיונות ולרגשות, והצגתם כאילו הם אנושיים - הם מתנהגים, מדברים וחושבים כבני אדם. ההאנשה היא האמצעי הראשי של האלגוריה, והיא עשויה לבוא לידי ביטוי אף בדימוי ובמטפורה.

 

יש להבחין בין האנשה להנפשה (אנימציה), שבה דומם, צומח או תופעות טבע ותכונות למיניהן מוצגים כבעלי חיים (לדוגמה, "ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן").

 

ניתן להבחין בשתי דרגות של האנשה:

1.האנשה חלקית - פסיכית בלבד, שבה מיוחסות לאובייקט מחשבות ורגשות אנושיים ותכונות נפשיות אנושיות, כגון אהבה, שנאה, קנאה, תשוקה, רצייה וכו', אך לא צורת הגוף האנושי.

2.האנשה מלאה - פסיכית ופיזית כאחת, שבה הדמויות קורמות עור וגידים כביכול וזוכות אף לגוף בשר ודם ולרגשות, רצונות ויצרים אנושיים ושאר תכונות אנושיות.

 

הפייטנים הרבו להשתמש בפיוטיהם בהאנשה לתיאור האל ועם ישראל, ובעקבות הנביאים והמדרשים על שיר השירים תיארו את היחסים שביניהם כחתן וכלה, אוהב ואהובתו, דוד ורעיה. כך למשל כיסופי הרעיה אל הדוד ומשאלותיה ממחישים ומייצגים את כיסופי העם לגאולת ה'. וראה על כך ביתר הרחבה

בערך אלגוריה.