דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

האור שחצבנו מן הבורות עמום היה

רבקה מרים

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

הָאוֹר שֶׁחָצַבְנוּ מִן הַבּוֹרוֹת עָמוּם הָיָה

בַּמַּעֲמַקִּים הֻרְגַל לְסַפֵּק צָרְכֵי עַצְמוֹ בִּלְבַד

עָמוּם הָיָה הָאוֹר

בַּמַּעֲמַקִּים הֻרְגַּל לְהָאִיר רַק אֵלָיו פְּנִימָה

אֵיךְ נוֹצִיאֵנוּ

אוּלַי נִתְפַּשֵּׁט וּמַעֲרוּמֵינוּ הַלְּבָנִים יַכּוּ אוֹתוֹ בְּסַנְוֵרִים

עַל הָאָרֶץ אוֹתוֹ נַטִּיל וּמַעֲרוּמֵינוּ הַלְּבָנִים נַפִּיל עָלָיו

הוֹ, יֹאמַר הָאוֹר, כְּשֶׁבְּלוֹבֶן גּוּפֵינוּ מָהוּתוֹ יְגַלֶּה

הוֹ, יֹאמַר הָאוֹר הַמִּתְפַּשֵּׁט, הוֹ

הוֹ, יֹאמַר, הוֹ.

רבקה מרים (לבית רוכמן) משוררת וציירת ישראלית. מנחה סדנאות כתיבה ושירה. מאז שנת 2000 היא מכהנת כראש בית מדרש "אלול" בירושלים. את ספר שיריה הראשון "כותנתי הצהובה" הוציאה בגיל ארבע עשרה. עד היום הוציאה חמישה עשר ספרים מפרי עטה ובהם שני ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה.