דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

בר יוחאי וה'בן איש חי'

חזי כהן

16/11/2015

תקציר המאמר

ד"ר חזי כהן קושר בין דמותו של הרב יוסף חיים, חכם הקבלה, ודמותו של ר' שמעון בר יוחאי.

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים לחן, וביצוע

בשנת תרס"ד (1904) עלו מבבל לירושלים תלמידי החכמים הרב צדקה חוצ'ין, הרב יחזקאל עזרא רחמים והרב יעקב חיים סופר (מחבר 'כף החיים') ובאו להקביל  את פני הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה). "מפני מה באתם אלי?" שאל, ענו לו הרבנים "באנו לראות את מי שהוא ראש וראשון לחכמי ישראל." המשיך הרב אלישר "הרי עמכם ריש גלותא בבל, הוא הבן איש חי, שאין כמוהו בכל העולם. האמינו לי כשאני מעיין בספריו אני נדהם, אבל בשעה שאני מזמר מפיוטיו אני מתעורר לתשובה שלמה."

הרב יוסף חיים, מתוך דוד סלימאן ששון, מסע בבל, 1955

באדיבות מרכז מורשת יהדות בבל, אור-יהודה

הבן איש חי הוא הרב יוסף חיים, גדול רבני בבל, היה (כשם אחד מספריו) 'רב פעלים'. יצירתו הרוחנית התפרסה על פני כל תחומי היהדות. הוא כתב עשרות ספרים: בהלכה, בקבלה, פירושים לחמש מגילות ומסכת אבות, פירוש על אגדות הש"ס ודרושים אין ספור. מכל אלה התפעל הרב אלישר, אך דווקא פיוטיו של הבא"ח הם שפתחו את שערי לבו לאביו שבשמים.

מדוע דווקא הפיוט מרגש כל כך? כמדומני, שהפיוט במילותיו ובמנגינתו פורט על נימי הלב. אריגת המילים והמנגינה לכדי פיוט הם חוכמה עצומה. פיוטו זה על בר יוחאי – לשונו פשוטה, אך הוא טומן בחובו עושר ציורי של דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. כך למשל תיאור מראהו בעת שלימד סתרי תורה הופך מוחשי: "רָאָה פָנָיו מְאִירִים,  בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים,  עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים"

הבא"ח חורז בשיר ממדרשי חז"ל ומתורת הקבלה בפיוט לכדי מסכת אחת של חיים יוצאי דופן. הוא מכנה את רשב"י "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי" והקהל נקרא לברכו "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי".

 כיצד מצייר הבן איש חי את רשב"י לעינינו? רבי שמעון בר יוחאי בפיוט הוא אדם שלם הכולל איכויות שונות: הוא צדיק וקדוש - צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", "מִבְּנֵי עֲלִיָּה", "אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה",  המתבודד במערה ועוסק בסתרי התורה. רשב"י נסתר במערה במובן הפיזי וזכה לגילוי נסתרות התורה - "הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה". אך רשב"י הוא גם זה הדואג לכלל ישראל, המשפיע עליו ופועל למענו. מגן על ישראל בצדיקותו - "כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה, ותורתו משפיעה על כלל העם - "לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר". רשב"י אף מתקן את העולם בעזרת תורת הסוד - "עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים, בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים". הוא איש שקנאות ורחמים משולבים בחייו: הוא אומנם קנאי "גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה" אך גם איש רחמים - "הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ".

שלמותו של רשב"י מתעצמת בעזרת מוטיב האור האופף את דמותו. בעת לימודו הוא מוקף אור -"רָאָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים", ותורתו היא בבחינת אור לישראל "לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר".

מתוך חמשה חומשי תורה, הולנד, 1679, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

בתיאור האור האופף את רשב"י מביע הבן איש חי לא רק את הארת העולם מכוח תורת הקבלה אלא גם מדמה את בר יוחאי למשה רבנו שאור פניו קרן כשקיבל את התורה. בכך אולי רומז הבן איש חי למסורת הקבלית שרשב"י הוא גלגול של משה רבנו. רשב"י הוא מגדולי התנאים, ידיו רב לו בהלכה אך עיקר השפעתו היה במסירת סודות התורה שהאירו את העולם.

 מתוך ספר מנהגים, אטליה, 1593, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

העיון בפיוט זה הוביל אותי למחשבה אודות ההקבלה בין הבן איש חי עצמו לבין רבי שמעון בר יוחאי: שניהם מתבודדים ומתייחדים עם התורה - זה במערה וזה בעליית הגג, שניהם עוסקים בנגלה ובנסתר, ושניהם קדושים העוסקים בסתרי תורה אך השפעתם ניכרת על כלל הציבור. המעיין בכתבי הבא"ח יוכל לראות שיש הבדלים ואף פערים בין גישת הבא"ח לגישת רשב"י בתחומים שונים, אך בעיני הבא"ח, כאחד מגדולי המקובלים, רבי שמעון בר יוחאי הוא דמות יחודית שהביאה לעם ישראל אור סתרי התורה.

חזי כהן

חזי כהן הוא דוקטור למקרא, מלמד בישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנציב, ועוסק בתורתו של הבן איש חי