דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

בקשה

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

מונח המציין שני סוגי פיוט שונים:

יצירה רחבת היקף הכתובה בפרוזה פיוטית בסגנון נשגב, ועוסקת בעניינים פילוסופיים מופשטים, כגון הבריאה, נשמת האדם, החטא, הווידוי. הבקשה מסוג זה נועדה להיאמר מפי היחיד ולא מפי שליח ציבור. מבחינה מבנית, אין בסוג זה ארגון סטרופי מסודר ומשקל, אך בחלק מן היצירות יש חריזה.

 

דגם זה נוצר במזרח על ידי רב סעדיה גאון, שכלל בסידורו את שתי בקשותיו הגדולות. בעקבותיו כתב בספרד שלמה אבן גבירול את יצירתו הגדולה "כתר מלכות". בעקבותיה כתב בחיי אבן בקודה את הבקשה "ה' שפתי תפתח". יהודה הלוי כתב בקשה ארוכה ומורכבת שתחילתה "אברך את ה' אשר יעצני". במאות השלוש עשרה והארבע עשרה נכתבו בספרד ובפרובנס בקשות שכל מילותיהן פותחות באותה אות, כגון בקשת האל"פים, בקשת הלמ"דים, בקשת המ"מים, בקשת הנו"נים.

 

בקשה שקולה - פיוט מסוג הסליחה, הכתוב בנימה אישית, ועניינו תחינה ובקשת סליחה. סוג זה, שנוצר בספרד, שקול במשקל הכמותי ובתיו מסתיימים בחרוז מבריח. היקפן של הבקשות מסוג זה קצר עד בינוני, ורבות מהן מסתיימות במילות הדלת שבה נפתחו.

דוגמה לבקשות שקולות: יצחק אבן מר שאול, "אלוהי אל תדינני כמעלי"; שלמה אבן גבירול, "כל ברואי מעלה ומטה"; יהודה הלוי, "ה', נגדך כל תאותי".

 

שירת הבקשות - שירת פיוטים בציבור. שני הסוגים המתוארים לעיל אינם קשורים למסגרת זו של שירת הבקשות, שצמחה מאוחר יותר. וראה עליה ביתר פירוט בערך: שירת הבקשות.