דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

בואי בשלום

empty

16/11/2015

תקציר המאמר

לסעודת ליל השבת המשפחתית מתלווים ניחוחות, טעמים - וצלילים. מ'שלום עליכם' ו'אשת חיל' הקדמוניים ועד "ירדה השבת אל בקעת גינוסר" החלוצי. מילים ומנגינות אשר מלווים את השבת, בבואה אל הבית ואל הלב פנימה.
בני משפחה, מלאכים ומקובלים סביב שולחן השבת

לתקציר המלא

​שלום עליכם מלאכים

מהו אופיו של טקס הקידוש בליל שבת? אירוע משפחתי אינטימי או מעמד מיסטי קבלי? ומה משקפים הפיוטים המושרים סביבו? את החוויה האישית או עולמות עליונים ונסתרים?  

 

ליל שבת (יום ששי בערב) - זמן המעבר מששת ימי השבוע ומרוצתם אל ראשיתה של השבת. הרעש של ימות השבוע מתחיל לפנות את מקומו לתדר יותר נינוח. זה גם הזמן שבו משתדלים להתכנס יחד לארוחה משפחתית, חגיגית יותר מזו של ימות החול. אחד הדברים שמייחדים את ארוחת השבת הוא הקידוש על היין, שבעצם מהותו וכפי שמעיד עליו גם שמו, מוסיף מימד של קדושה לזמן המיוחד של השבת. לקידוש המסורתי עתיק היומין מתלווים פיוטים שנבחרו אף הם מתוך מגמה להעניק משמעות מיוחדת לרגעים האלו. במרוצת הדורות התגבשו סביב הקידוש שלושה פיוטים מרכזיים, בעלי אופי מיסטי יותר או פחות, המוסיפים נופך של מסתורין למעמד הקידוש של שבת.

בואי בשלום-שלום עליכם יותר קטן
מתוך ברכת המזון, אוסטריה, 1724
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

ראש וראשון הוא 'שלום עליכם'. הפיוט, על ארבעת בתיו, נכתב בהשראת אגדה עתיקה: "...תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לְשַׁבָּת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו – מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לְשַׁבָּת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו..." (התלמוד הבבלי, מסכת שבת דף קיט).

ארבעה בתים לו לשיר, והוא מלווה את המלאכים הבאים אל הבית מבואם (שלום עליכם) ועד צאתם (צאתכם לשלום). במרבית הקהילות הספרדיות נוהגים לשנות ולהחליף את 'צאתכם לשלום' ב'שבתכם לשלום, מלאכי השלום', מזמינים את המלאכים להישאר.

 

 שלום עליכם / אשכנז 3 / יגאל פיזם

מי היא אשת החיל?

משפחות רבות ממשיכות את השירה היישר אל הפרק 'אשת חיל' מספר משלי, אשר מהלל ומשבח את האשה. שירת הפרק נוסדה דווקא בחוגי מקובלים, שפירשוהו כשיר העוסק ב"שכינה" - גילויו הנקבי של האל עלי אדמות - ולא על האשה ואם הבית. האם אלו המחשבות העוברות בראשו של האיש השר את השיר לזוגתו? ספק רב, אך בשיר זה מתלכדים רגשי תודה משפחתיים ומסורות קבליות עתיקות.


 

 אשת חיל / חסידות מודז'יץ / בן ציון שנקר

 

החתונה השמיימית

"אפשר לומר שהשבת הוא יומה של הקבלה (תורת הסוד היהודית). ביום זה פורץ אור העולם העליון אל תוך עולם החולין שבו חי האדם בששת ימי המעשה...", כך פותח גרשם שלום, מן הגדולים בחוקרי הקבלה במאה העשרים, את דיונו בשינוי שחוללה תפיסת העולם הקבלית במנהגי השבת. תורת הנסתר רואה את השבת כיום 'הזיווג

בואי לשלום-לכה דודי מואר 

מתוך סדר,מנחה וערבית, עיראק, 1867, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

הקדוש' בין האל לעם ישראל, הנדמים בעיניה לחתן וכלה. הביטוי המפורסם ביותר לתפיסה זו נמצא בשירו של רבי שלמה אלקבץ, 'לכה דודי לקראת כלה', הכלה היא עם ישראל והדוד (מלשון חתן אהוב, 'עת דודים') הוא האל. זוהי התפיסה עליה מיוסדים גם שלושה פיוטים נפוצים אחרים, הפיוטים שחיבר האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי), במאה ה-16 בצפת, לשלוש סעודות השבת, שכל אחד מהם עוסק במהות המיסטית המיוחדת לאותו זמן בשבת. כך, בליל שבת, לפני הקידוש או אחריו, מושר הפיוט הראשון, 'אזמר בשבחין' המתאר את החתונה השמיימית - "קרבו שושבינים, הכינו קשוטים לכלה...".

 

 אזמר בשבחין / מרוקו / ר' חיים לוק​

ניגון ישן  שלסעודה מזמין

מהו, אם כן, אופיו של טקס הקידוש בליל שבת? אירוע משפחתי אינטימי או מעמד מיסטי קבלי? ומה משקפים הפיוטים המושרים סביבו? את החוויה האישית או עולמות עליונים ונסתרים? תשובה אפשרית לשאלה זו הציע היוצר אהוד בנאי, כששילב בין בתי שירו 'רחוב האגס אחד' את בתיו הראשונים של הפיוט 'אסדר לסעודתא', הפיוט השני (לשבת בבוקר) מבין שלושת פיוטי האר"י לסעודות השבת: "הבית ריק עכשיו / וחשופים הם הקירות / אבל ספוגים הם זכרונות של חג / ריחות של יסמין / וניגון ישן שלסעודה מזמין / אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא / בְּצַפְרָא דְשַׁבְּתָא / וְאַזְמִין בַּהּ הָשְׁתָא / עֲתִיקָא קַדִּישָׁא".

זכרונות, ניגונים וקדושה עתיקה מתלכדים יחדיו לעונג של שבת.

 
אהוד בנאי בניגון ישן שלסעודה מזמין