דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

בבקשה בוא לא נראה טלויזיה

קובי אברבנאל

16/11/2015

תקציר המאמר

הדיאלוג הנשגב שבפיוט 'דודי ירד לגנו', בין הרעיה הכואבת לדודה המנחם, מזכיר לקובי אברבנאל דווקא שיחת חולין עכשווית בין אישה לגבר, בו האשה מבקשת את הדיאלוג אך לא זוכה למענה. ובינתיים רק חפץ הלב, הצפיה והציפיה הם הכבלים הסמויים שדרכם נקלטים הכיסופים.

לתקציר המלא

חרף הניתוק והריחוק מתקיים דיאלוג בין הרעיה (האומה העברית) לדוד (אלוהי ישראל) בפיוט "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ". ואילו בימינו: ברובד הגלוי, הרעיה "ממתינה" למענה, והדוד נדמה כמי ש"אינו זמין", ורק בתדרים מוצפנים מתנהלים ערוצי קשר חשאיים, כשהלב הוא תחנת הממסר לכיסופים. המצב שבו נושא המונולוג מחכה לדיאלוג, מזכיר לי פתק שמצאתי פעם בלכתי ברחוב, לא ידעתי מי כתבו, אל מי יועד, ובאילו נסיבות. על הפתק נכתבו ביד רגישה המילים הבאות: "בבקשה בוא לא נראה טלוויזיה".

 

בְּבַקָּשָׁה בֹּא לֹא נִרְאֶה טֶלֶוִיזְיָה

צְפִיָּה נְטוּלַת חֵפֶץ -  חֵפֶץ נְטוּל צִפִּיָּה

אֲנִי מְקֻפֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי בַּקָּשָׁה

כְּתוּבָה בְּפֶתֶק מְמוּגְנָט אֶל מְקָרֵר

וּמְחַכָּה כְּמוֹ לֹא יוֹדַעַת

מַה שֶׁנְדַבֵּר עָלֵינוּ 

*

[קובי אברבנאל]

 

 

קובי אברבנאל, יליד 1971, גדל בבני ברק, בוגר ישיבת הסדר, כותב שירה, לומד לתואר שלישי בספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן. זוכה פרס שרת החינוך למשוררים בראשית דרכם לשנת 2004. השתתף ב"מסע הקסם הפיוטי" של "קהילות שרות" בירושלים.