סימן: יצחק (בראשי המחרוזות, לא כולל טורי הפתיחה המשמשים לאחר מכן כרפרין).
מבנה וחריזה: שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] בתבנית מעין-אזור [=תבנית המשלבת בחריזתה מרכיב קבוע בסופי המחרוזות בצד מרכיב משתנה בגוף המחרוזות]. לפיוט 'מדריך' [=טורי פתיחה] המשמש כרפרין [=פזמון חוזר]; המרכיב המשתנה מחליף את מקומו בגופי המחרוזות מן ה'סוגר' [=הצלע השנייה בכל טור] בשני הטורים הראשונים, אל ה'דלת' [=הצלע הראשונה בכל טור] בשני הטורים האחרונים. סכמת החריזה בפיוטנו היא כלדהלן: שת-שת // אב-אב-בת-בת / שת // גד-גד-דת-דת / שת // וכן הלאה.
משקל: משקל הברתי-פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות הנהגות בכל צלע וטור, כתנועות לכל דבר. המשקל הרווח ביותר בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב צלעות השיר – 6 הברות (רק לעתים נדירות חורג הפייטן ממניינו). כך:
- - - - - - // - - - - - -
יַ-דּוּ גּוֹ-רָל זָ-רִים // בְּ-אֶ-רֶץ הַ-חֶמְ-דָּה