דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

אנפורה ואפיפורה

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

האנפורה והאפיפורה נמנות עם הקישוטים התבניתיים של השיר, והן תורמות את חלקן לאיכותו המצלולית, הריתמית והרטורית.

 

האנפורה היא חזרה על אותה מילה או קבוצת מילים בראש שני טורים סמוכים או יותר לשם חיזוק והדגשה של הנאמר. האנפורה בולטת בפתיחה החגיגית של "כתר מלכות" שחיבר שלמה אבן גבירול. בראש כל משפטי הפתיחה חוזרת שוב ושוב המילה "לך" להבלטת מעלתו וסגולותיו של האל. האנפורה נהוגה אצל משוררי ספרד, בעיקר בקינות.

 

האפיפורה היא חזרה על אותה מילה או קבוצת מילים בסופי שני טורים סמוכים או יותר. כל פסוקי מזמור קל"ו בתהילים מסתיימים באפיפורה "כי לעולם חסדו".

 

בפיוט הקדום, לפני שהחל השימוש בחרוז בסופי הטורים, שימשה האפיפורה כמעין חרוז.

 

בהגדה של פסח, החזרה על המילה "אילו" בראש כל משפט תנאי היא אנפורה, והמילה "דיינו", שעליה חוזרים המסובים בסוף כל משפט, היא אפיפורה.