דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

אל מסתתר

צבי זלבסקי

16/11/2015

תקציר המאמר

צבי זלבסקי, שחיבר לחן חדש לפיוט אל מסתתר, מספר על הרקע והנסיבות לחיבור לחן זה.

לתקציר המלא

את הלחן לפיוט אל מסתתר כתבתי כשיר אהבה. הייתי אז כבן עשרים ולמדתי בישיבה בקרית ארבע. הייתה זו תקופת ראשית ההתנחלות, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. באוויר ריחפה תחושה של יציאה ממיצרי-מוות למרחבים. "מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב יה".

בקרית ארבע היו אז רק כמה בנינים על הר טרשי ומוכה רוחות, אבל בבית המדרש, בצריף הקטן, הייתה תחושה של עושר רוחני ומרחב.

הגמרא ותורת הרב קוק, ספרות ישראלית חילונית וחסידית, הכל התחבר לנו. בתמימות חשבנו שארץ ישראל תפיל את כל המחיצות.

שם פגשתי את אשתי לעתיד. בחורה שתקנית שעולמה הפנימי היה עמוק ורב גוני.

היא היתה מחבורת המתנחלים הראשונה ומוצאה ממשפחה של שושלת אדמורי סלונים. היא מאד אהבה ניגונים חסידיים אמיתיים והייתה לה ספריית תקליטים גדולה, ובה גם התקליטים של ניגוני חב"ד. אהבנו לשבת יחד בבית ידידים בלילות ולהקשיב לניגונים המורכבים והעמוקים של חסידי חב"ד.

באותה תקופה גיליתי את יופיה של השבת ובמיוחד את יופיה של הסעודה השלישית ה"שָלֵשִידֵס" כפי שהיא נקראת בפי החסידים. (שלוש סעודות) בסעודה זו אוכלים רק קצת חלה ואולי דג כדי לצאת ידי חובה, והיא נערכת מעט לפני שקיעת החמה.

על פי הקבלה זהו זמן של "רעוא דרעוין", היינו שעת רצון הרצונות. לפני הפרידה מהשבת, כשעולם החולין הקר והמנוכר מתחיל להטיל את צלו, מתעוררת האהבה העמוקה ביותר, הנואשת ביותר.

הניגונים המושרים בסעודה זו הם הניגונים הנוגים, האיטיים והמהורהרים שממלאים את הלב געגועים.

בין הפיוטים לסעודה שלישית מצוי גם הפיוט "אל מסתתר". חיבר אותו חכם מקובל בשם רבי אברהם מימון והוא בנוי על פי סדר עשר הספירות.

פיוט זה מזכיר לי את תמונתו של מרדכי ארדון שבמרכזה מולקולה ענקית או ספינת חלל מסתורית ששטה במרחבי יקום אינסופי. זהו העתק של הסכימה של עשר הספירות כפי שהיא מופיעה בספרי הקבלה.

כאשר התארסנו החלטתי להלחין את הפיוט הנפלא הזה כמתנת ארוסין.

 

ויטראג' של מרדכי ארדון שמוקדש לחזון אחרית הימים של ישעיהו.

באדיבות הגב' אורה ארדון והספריה הלאומית והאוניברסיטאית