דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

אלגוריה

אמנון ששון

16/11/2015

תקציר המאמר

לתקציר המלא

יצירה המורכבת משני רובדי משמעות, ואת המרכיבים השונים של הרובד הגלוי, המילולי, אין להבין כפשוטם, מאחר שהם באים לייצג, כמו במשוואה, מהויות, רעיונות ומושגים ספציפיים ברובד השני, שהוא למעשה העיקר ובו מצויה המשמעות האמיתית של היצירה.

 

מרכיבי הרובד הראשון כוללים דמויות (בני אדם, בעלי חיים, צמחים ועוד), הסיטואציה שבה הן נתונות וההתרחשות (סיפור או עלילה ממש) שבה הן מעורבות. דמויות אלו הן למעשה האנשות (ראה הערך: האנשה) של המהויות שאותן הן מייצגות ואותן הן באות להמחיש.

 

האלגוריה, הממחישה לשומע את הנאמר, ממלאת כמובן גם תפקיד ספרותי-אמנותי-אסתטי חשוב - היא נמנית עם האמצעים המייפים את היצירה.

 

הפייטנים, שביקשו לתאר את עם ישראל וסבלותיו בגלות ואת מערכת היחסים שבינו ובין אלוהים, הלכו בדרכם של המדרשים, שפירשו את שיר השירים שלא כפשוטו אלא כמייצג את מערכת היחסים בין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל עד ליציאה לגלות. בעקבות מדרשים אלה עיצבו הפייטנים בפיוטיהם את אלוהים ואת עם ישראל בדמות הדוד והרעיה, אוהב ואהובה שנפרדו. כלומר, הפייטנים נטלו את מערכת היחסים המורכבת שבין האל, שהוא הוויה רוחנית מופשטת לחלוטין, לבין עם ישראל - ישות קולקטיבית בפני עצמה, ותרגמו אותה למושגים מן המציאות האנושית המוכרת לשומעיהם ומובנת להם. הפייטנים הסתמכו כמובן גם על נביאי ישראל שהשתמשו באלגוריה כדי להביע את רעיונותיהם על עם ישראל ויחסיו עם אלוהים.

 

בפיוטים מעוצב עם ישראל בדמות האהובה שנזנחה, המדברת בגוף ראשון ומתאוננת על תלאותיה. יש שהיא מציגה את עצמה כשפחה לאדונים קשים, שמתעללים בה, והגויים עצמם מתוארים לפעמים כחיות טרף. האהובה מקנאה ומתרעמת על כי האוהב שזנחה מבכר אחרות על פניה ושוהה אצלן. היא פונה אל האהוב, שהוא האל, ומשדלת אותו לשוב אליה ולגאול אותה מצרותיה.לפעמים המונולוג הופך לדיאלוג, כאשר האהוב עונה לה ומבטיח לגאול אותה.

 

לא תמיד ההפרדה בין שני רובדי המשמעות נשמרת בפיוטים, ויש ששני הרבדים משמשים בערבוביה באותו פיוט.

 

דוגמאות יפהפיות רבות יש ברשויות ובגאולות של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי.