דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

אור הגנוז

אבנר בר חמא

16/11/2015

תקציר המאמר

אבנר בר חמא כותב על אור - על האור הגנוז, על התורה שהיא אור, על האור הפנימי, על אור ועור, על אור המנורה, ועל תופעות אור מדהימות המתגלות בטבע ואותן הוא מנסה להנציח במצלמתו.

לתקציר המלא

אל הפיוט - מלים, לחן וביצוע

 

האור שנגנז בימי בראשית - אור עליון הגנוז לעולם הבא, מסקרן ומאתגר כל אדם אף כי הוא יודע שהוא שמור לצדיקים לעתיד לבוא.

בדומה לתינוק המתגעגע לשוב אל מעי אמו, הנוסטלגיה היא געגוע תמידי הטבוע בנו ל"ימים ההם" - אך "בזמן הזה". העתיד לוטה בערפל ובאדם קיימת הנטייה התמידית לשוב אל המוכר ואל המקור - אל האור. 

אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְעֶלְיוֹן     וְהוּא נֶעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן

וְלוֹ נוֹדֶה בְּפֶה הֶגְיוֹן          כִּי אֵין לוֹ צוּרָה וְדִמְיוֹן

וּמִי יוּכַל יַשִּׂיג רַעְיוֹן          בִּכְלַל הוּא הֶאֱצִיל הַכֹּל

וְיוֹם שַׁבָּת כָּלוּל מִכֹּל       וּבוֹ שָׁבַת אֲדוֹן הַכֹּל

בּוֹ יִתְעַנְּגוּ עֶלְיוֹנִים           בְּשֶׁמֶן טוֹב וְעִדּוּנִים

וּבוֹ נִכְתָּרוּ רִאשׁוֹנִים         וּבִכְלָלָם אַחֲרוֹנִים

בְּחָכְמָה בִינָה נִתָּנִים        מֵאֲדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים...

  

 

 

 

אור תקרה 3

אור תקרה 1

אור תקרה 2

 

 

חודש כסלו (כס-ל"ו), מגלם בתוכו את הכיסוי(כס), הנסתר-החסוי וה-"לו" (ל"ו צדיקים). האור הגנוז בצדיקים הוא אור הנשמה, החלק הרוחני שבאדם שגובר על עור הבשר הגשמי- רוח ישראל שגברה על תרבות יוון.

הצדיקים נסתרים ואמת התורה שבע"פ נסתרת ומכוסה ואנו שואפים לגלותה.

"וירא א-להים את האור כי טוב" –"את האור"=תרי"ג בגימטריה - זו התורה והיא האור הגנוז (מדרש רות, זהר חדש פה. מובא ב"תורה שלמה", בראשית א,אות תיג (כרך א,עמ' עט). 

 

 תקרה

 

 

 

 תקרה 4

 

 

 

 

שקיעה

 

 

 

על העובר במעי אמו מספרת הגמרא (נידה ל, ע"ב): "מלמדין אותו כל התורה כולה... וכיוון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה". מה טעם ללמדו במעי אמו אם לבסוף משכיחו? אלא שלימוד מפי מלאך בלא עמל הוא מתנה שעתידה להשתכח. רק לימוד עצמי ביגיעה ובעמל נשאר בזיכרון. התורה, שניתנה במתנה, תפקידה לעודד את הלומד שלא יתייאש, שכן הפוטנציאל טבוע בו ומתפקידו לגלותו, להוציאו מן הכח אל הפועל. בחיי היומיום גדושי תלאות, חושך וצל, מבקש האדם לגלות את האור בחייו, גם אם לעתים נדמה כי אין זה אפשרי.

לכל אדם יש את הרגעים הנדירים, רגעי ההתעלות, החדווה והסיפוק, בהם הוא מגלה בחיים החדגוניים, בצל החיים האפורים, דבר חדש, או מוצא פתרון לבעיה שהעסיקה אותו תקופת מה. גם זה סוג של אור פנימי.

 

אור בוקע מעננים

גילויי אור

גילויי אור

 

מִתְנַשֵּׂא הוּא לְכֹל לְרֹאשׁ

אֲחוֹתִי הִיא אוֹתָהּ דְּרֹשׁ

וְאֶת עַמָּךְ אִתָּהּ תִדְרֹשׁ

חַזֵּק אַמֵּץ לְבָבֵנוּ

בְּלֵיל שַׁבָּת הוּא קָדְשֵׁנוּ

שְׁלוֹמָךְ פְּרוֹס עָלֵינוּ

בִּקְדֻשָּׁתְךָ קַדְּשֵׁנוּ

 

תופעות האור המדהימות מתגלות לעתים דווקא בשבת וכמה חבל שלא אוכל להנציחן במצלמתי אך מאידך, הן נשארות חרוטות במוחי על צורתן וצבעיהן המרהיבים. ויש תחושה שהנשמה מתרוממת לספירות עליונות וחושפת אור עליון שכמילות השיר:

...נֶעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן...

כִּי אֵין לוֹ צוּרָה וְדִמְיוֹן

 

הרב קוק שהתפעל מהאור שבוקע מעבודותיו של הצייר רמברנדט, אמר פעם שזהו סוג גילוי של האור הגנוז.

 

אור מתקרה מעובד

השתאות 2

אור הגנוז שבירת האור

 

וכך כתב הרמח"ל בעניין הטוב שהיטיב הבורא לאדם: "ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא, פירוש מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלווה לו הטוב בדרך מקרה...ויותנו לבריה אמצעים שעל ידם תקנה לעצמה השלמות, ותעדיר ממנה החסרונות...." (דרך ה' א, פרק ב, אותיות א-ב). הרמח"ל מעודד את היוזמה והחיפוש העצמי. ביהדות, זוהי גישה מוכרת הבאה לידי ביטוי במקורות. באדם הוטבעו תכונות ויכולות גבוהות שעליו לשאוף לגלותן בכוחותיו הוא.

הוֹדוּ לָאֵל רָם וְעֶזְרָה        עַל אֲשֶׁר נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה

עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל תִּפְאָרָה       הוּא יַחֲזִיר הָעֲטָרָה

בִּזְכוּת מֹשֶׁה וְהַתּוֹרָה...   אֲזַי נִשְׂמַח בְּאֵל נוֹרָא

 

כאמן, אין לי יומרות לגלות את ה"אור הגנוז"[1] שנגנז במקור לצדיקים לעתיד לבוא, אך אני מרשה לעצמי להשתעשע במחשבה ובאשליה שלעתים אני מגלה בטבע תופעות אור מדהימות, "רגעי השתאות" שיכולות אולי להידמות לאותו אור שברא הקב"ה ביום הראשון ש"צופה בו מסוף העולם ועד סופו" (מסכת חגיגה יב,ע"א; בראשית רבא, יב תולדות) וגנזו.

  

 

אור פריזמה

ברקים בירושלים

המחשב (שתפס אצלי את מקומו של המכחול זה קרוב לעשר שנים), מעניק לי את האפשרות להוציא אל הפועל פוטנציאל הגלום במראות שהנצחתי במצלמתי באותם רגעי החסד שזכיתי להם - זוהי מין פעולה של "גילוי" האור המוסתר בצילומים. מאות צילומים כאלו הצטברו אצלי במשך השנים והם משמשים לי מקור השראה לחיפוש אור "מדומה", מכוסה ומוסתר.

 

גילוי רגעי חסד

רגעי חסד

 

המקורות מעניקים לי הקשרים שונים המתחברים לערכי היהדות וסמליה כמו ברית המילה, המנורה, כתנות העור שהקב"ה הלביש בהן את אדם וחוה, המתפרשות ככתנות אור: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא). והמדרש (בראשית רבה כ, כט) מוסיף: "בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: כתנות אור". ומסביר הרמב"ם כי מאז חטא אדם הראשון, מצוי האדם במלחמה תמידית של האור מול העור, הנשמה הרוחנית הגנוזה מול הבשר והעור הגשמיים הגלויים.

 

אור הגנוז והמנורה

אור ומילה

כתונת אור 2

כתונת אור

 

האור הגנוז, מגלים לנו חז"ל, שימש ל"ו שעות (בראשית רבה יא, ב) והמדרש מפרט: "י"ב של ערב שבת, י"ב של ליל שבת וי"ב של שבת. כיון ששקעה החמה של מוצ"ש התחיל החושך ממשמש לבוא ונתיירא האדם הראשון... מה עשה הקב"ה? זימן לו שני רעפים והקישם זה לזה ויצא מהם אור ובירך עליה (תורה שלמה, שם). אחרי 36 השעות נגנז האור ונתכסה בתורה.

 

 

כלים שבורים

גילוי

 

הוא ציווה ונבראו

 

בתום הבריאה של ששת הימים נאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א, לא). על בריאת האדם לא נאמר "כי טוב", כי האדם משיג את שלמותו רק לאחר הברית. גם על אברהם נאמר (בראשית יז, א) "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" רק לאחר שמל את עצמו. על משה נאמר בעת לידתו "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), וחכמים אומרים "שנתמלא כל הבית אורה כשנולד".

רק בלידת משה הושלם חסרון ה"כי טוב" של בריאת האדם הן מצד המילה והן מצד האור הגנוז, שהבית נתמלא אורה בזכותו.

בכל יום מימי בראשית מציינת התורה "ויאמר אלוהים.... ויהי כן " חוץ מהיום הראשון בבריאת האור, משום שלא היה כן, כי האור המקורי נגנז ובמקומו נברא אור אחר - אור מצומצם. ומתי תוקן הדבר? בשעה שהדליק אהרן את המנורה, שנאמר "ויעש כן אהרן" - שאהרן בהדלקת המנורה משך האור הגנוז לבית המקדש (עיטורי תורה-במדבר,עמ' 51).

                  בְּשֶׁמֶן טוֹב וְעִדּוּנִים        וּבוֹ נִכְתָּרוּ רִאשׁוֹנִים

וּבִכְלָלָם אַחֲרוֹנִים         בְּחָכְמָה בִינָה נִתָּנִים

מֵאֲדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים        אֲשֶׁר בָּחַר נֶאֱמָנִים

 

תכונת האור הגנוז נמצאת בכוח אצל כל אדם. אהרן ומשה גילו לנו שאפשר לממש דרגה פוטנציאלית זו גם בעולם הזה.

בִּזְכוּת מֹשֶׁה וְהַתּוֹרָה ...

אֲזַי נִשְׂמַח בְּאֵל נוֹרָא

פך השמן אף הוא מוסתר והוא מתגלה בחנוכה - "כס-ל"ו" (36 נרות).

כך עד היום האור שנגנז ממשיך לאתגר ולסקרן את האדם המחפש לחושפו באמונה שדרכו יגיע לדרגת נצח של אור עליון הגנוז לעולם הבא.

שיהא כן, אמן !

 

אבנר בר חמא הוא אמן רב תחומי, יצר מעל שלושים פסלים ופרוייקטים אמנותיים בארץ ובחו"ל. זכה בין היתר בפרס היצירה לאמנות יהודית של משרד החינוך לשנת 2004 ופרס התערוכה לאמן הנבחר של אגודת הציירים והפסלים לשנת 2000.



[1] חגיגה יב ע"א: "אמר ר' אלעזר, אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיוון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר (איוב לח, טו): 'וימנע מרשעים אורם'."