שער הרחמים – עיון בפיוט

---

שער הרחמים – מילים וביצועים

יחזקאל הנביא, בנבואותיו על בית המקדש השלישי העתיד להיבנות, מתאר את ייחודו של יום ראש החודש, שכמוהו כשבת: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מו, א).

המשורר עלום השם בפיוטנו נשען על נבואתו זו של יחזקאל ומייחל לפתיחתו של השער הסגור – שער הרחמים – כסימן המבשר את הגאולה.

שער הרחמים הוא אחד מהשערים המצויים בחומותיה של ירושלים, והוא השער היחידי בירושלים ששני פתחיו סתומים עוד מדורות קדומים. על פי המסורת, השער עתיד להיפתח בגאולה העתידה והמשיח יבוא דרך שער זה. האגדה מספרת ששער הרחמים הוא משרידי בית המקדש ששקעו באדמה. בימי הביניים נהגו היהודים להתפלל מול שער הרחמים ושם התפללו גם תפילות מיוחדות שנהגו לאומרן באותו מקום. רבי אשתורי הפרחי, שחי בארץ בסביבות המאה ה־14, מביא בספרו "כפתור ופרח" תפילה מיוחדת שנהגו לאומרה מול שער הרחמים:

אדון יחיד, אל הבית הזה, אורו של עולם
זה עני קורא, שופך שיח וזורק מרה
צועק זועה, פושט ידיו ופורש כפיו
נגדך אל, שם פניו מחכה צדקתך, מקוה ישועתך...
בחסדיך הנאמנים אלוהי בנה ביתך כבתחילה
...ועל מזבחך יעלה עולה, כי תתנהו לשם ולתהילה...

כמו בתפילה עתיקה זו, גם בפיוט שלנו עומדת הכמיהה לגאולה, לבניין בית המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות במרכז הפיוט. דווקא אל מול שער הרחמים הסגור מבקש עם ישראל רחמים מהאל – שערי הרחמים הסתומים בממד הפיזי, הארצי, כמו מכוונים כלפי שערי רחמים של מעלה, שאנו מבקשים שייבקעו וייפתחו. דווקא ביום ראש חודש, שהוא יום של התחדשות ונושא בתוכו תקווה לגאולה ולהתחדשות של הפרט והכלל, מתעוררים ביתר שאת הכיסופים והייחולים לגאולה האחרונה.

חנה פתיה הייתה עורכת המשנה של אתר "הזמנה לפיוט".